שתף קטע נבחר

ההפסד המתוק של ליברמן

ליברמן משדר דאגה ליציבות השלטונית, אך על הדרך נהנה להתעלל בנתניהו, שימשיך לספוג. במגמת ההקצנה בחברה הישראלית, ישראל ביתנו יכולה לבנות על התחזקות

זהות המנצח בסיבוב שהתנהל אמש (יום ד') בקרב הורדות הידיים הבלתי נגמר שבין בנימין נתניהו לאביגדור ליברמן לא לגמרי ברורה בשעה זו. האם היה זה נתניהו שלשם שינוי הצליח ללבוש מסיכה של ממלכתיות על פניו ולעמוד על רגליו האחוריות כדי למנוע עוד החלטה מבישה המעוררת זעם ומחלוקת של הכנסת, או שמא ליברמן, שמבלי לאיים במשבר קואליציוני ומבלי לדפוק על השולחן, הצליח לשגר לעבר האיבר הרגיש ביותר בגופו של ראש הממשלה, הכסא שעליו הוא יושב - אוסף של חיצים כואבים?

 

בניגוד לאלי ישי, שפיזר בימים האחרונים איומים חיוורים, מביכים ולא אמינים על פרישה אפשרית של ש"ס מהקואליציה בגלל משבר הדיור, ליברמן פוליטיקאי מדויק וחכם. יו"ר ישראל ביתנו אומר אך ורק דברים שהוא מתכוון אליהם. הוא אינו מרבה במילים, וגם לא באיומים, אולם אין אזרח בישראל שאינו מבין למי מתכוון שר החוץ כשהוא מדבר על התקפלות מול התקשורת ומול הקהילה הבינלאומית, ועל זיג-זג בעמדות.

 

ליברמן, אמש בכנסת (צילום: אבי פרץ)

אף אחד לא יכול לפספס את רמזיו של שר החוץ, שהזכיר לציבור מיהו המעיין הבלתי נדלה של הצעות חוק ימניות אמיתיות. עזבו אתכם מביבי ומהליכוד, אמר ליברמן למצביעי הימין בישראל. הימין האמיתי זה אני. אני לא מתקפל, אני לא מוותר, אני לא נלחץ, ואני לא היסטרי. אני מתעלם מהעיתונים ומצפצף על העולם. חוץ מזה, אם אתם רוצים ימין אמיתי, לכו למקור. למה לכם להתעסק עם הזיוף?

 

לשמחתו, ואולי גם לצערו של ראש הממשלה, ליברמן כבר לא צריך לאיים במשברים קואליציוניים כדי להעביר את מסריו המדויקים לציבור הבוחרים שאליו הוא פונה. בשל חששותיו האינסופיים של נתניהו מפירוק הממשלה, יכול שר החוץ להישאר סביב שולחן הממשלה, לעקוץ ולהפגיז בנוחות את היושב בראשו ואת מפלגתו, מבלי להרגיש אפילו צורך לאיים בפרישה.

 

מי כבר יכול להגיד לו משהו? נתניהו, שרק מנסה להוריד את הלהבות? ליברמן, מצדו, רואה עצמו כמנהיג המחנה הלאומי. לכן אינו יכול להרשות לעצמו להיות עוד בלתי צפוי. הוא אינו יכול להרשות לעצמו פרשנויות שלא מצליחות להבין את מהלכיו. לכן הוא משדר דאגה ליציבות השלטונית, אך על הדרך נהנה להתעלל בנתניהו. 

 

כשאמר יו"ר ישראל ביתנו כי הקרב אינו מתקיים בינו ובין נתניהו, הוא דיבר ישירות אל מאות

אלפים בחברה הישראלית הנהנים מתהליך הדה-לגיטימציה שעובר על השמאל הישראלי בשנים האחרונות. הקרב הוא על הגישה, על הדרך שלנו, אמר ליברמן - והמסר היה ברור: אנחנו לא ניתן לשמאלנים להרים את הראש. נתניהו נלחץ מהעיתונים, אותי הם לא מעניינים. נכון שבסופו של דבר ההצעה של פאינה קירשנבאום נקברה, בינתיים, אולם מהכיוון האנטי-דמוקרטי שההצעה הזו ועוד כמה כמוה תופסות - אין מה להתפעל.

 

כאשר אינספור שרים בממשלה נעלמים בתירוצים שונים מהמליאה, ויותר משליש חברי סיעת הליכוד מצביעים בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה - אין מה לשמוח. ההצעה לחקור ארגוני שמאל היא רק אחת מיני הצעות רבות שמחלישות את יכולתה של ישראל להמשיך ולטעון כי היא הדמוקרטיה היציבה היחידה במזרח התיכון. ואולם, קירשנבאום צדקה כשאמרה שעצם הדיון בנושא הוא הניצחון. הניצחון שלה, הניצחון של ליברמן, הניצחון של ההקצנה בפוליטיקה ובחברה, ניצחון שללא ספק יביא עוד כמה מנדטים בבחירות הבאות.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ליברמן. נהנה להתעלל בנתניהו
ליברמן. נהנה להתעלל בנתניהו
צילום: AFP
הניצחון גם שלה. קירשנבאום
הניצחון גם שלה. קירשנבאום
צילום: נועם מושקוביץ
מומלצים