בשיתוף בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה
ב-1872 יצאה הצ'לנג'ר, משלחת המחקר הימי הראשונה בהיסטוריה למסע חובק עולם על מנת לחקור ולדגום את מי האוקיינוסים. 243 חוקרים ומדענים היו על סיפונה של הצ'לנג'ר, אך אף לא אישה אחת הייתה ביניהם. וזה לא מפתיע - לכל אורך ההיסטוריה, הים היה סגור בפני נשים, והן לא יכלו להצטרף למשלחות ולמסעות גילויי העולם.
כמעט 150 שנים עברו מאז יצאה משלחת המחקר הראשונה לים, והרבה השתנה מאז – לא מעט חוקרות, אוקיאנוגרפיות ומדעניות מעורבות היום בתחום מדעי הים ויוצאות למשלחות ימיות. אחת מהן, היא הארכיאולוגית הימית ד"ר דבי צויקל, חוקרת במכון ללימודי ים על שם רקאנטי, מרצה בחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה וחברה במועצה לקידום נשים במדע.
ד''ר דבי צויקלד''ר דבי צויקל
"אני אוהבת את מה שאני עושה", ד''ר דבי צויקל בעבודתה בים
(צילום: אמיר יורמן@המכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי)
תחום התמחותה של ד"ר צויקל הוא חקר כלי שיט עתיקים. בין היתר היא ניהלה את החפירות הימיות של הספינה ממגדל הזבובים בעכו, והייתה מעורבת ביצירת רפליקה מדויקת של הספינה העתיקה שהתגלתה ב-1985 מול חוף מעגן מיכאל. "כל פעם שמתגלה אתר חדש תת ימי אנחנו יוצאים לבצע סקר מקדים, מגישים בקשה לרשות העתיקות ויוצאים לצלילה. יש לנו בסיס גדול של מתנדבים שהם כמו משפחה, ואנחנו מאוד אוהבות שלחפירות מגיעות מתנדבות, זה מאוד משמח", היא מספרת על מהות עבודתה.
ד''ר דבי צויקלד''ר דבי צויקל
ד''ר דבי צויקל
(צילום: אבנר לנדאו@פרויקט הרפליקה מעגן מיכאל. )
ד"ר צויקל מודה שעבודתה של הארכיאולוגית הימית היא תובענית אך מאתגרת ומספקת. "בעונות של חפירה אנחנו יוצאים לים לשלושה או ארבעה שבועות אינטנסיביים. יש הרבה בירוקרטיה ולחצים. אני צריכה לדאוג למתנדבים שיקבלו יחס טוב, ולהנחות את הסטודנטיות איך לחפור ואיך לתעד את הממצאים. גם הים הוא לא פשוט. יום אחד יכולה להיות תחזית נהדרת ואז בצהריים יש סערה, הכל מתכסה בחול וצריך להתחיל מאפס. אבל אני אוהבת את מה שאני עושה".

צונאמי אירע כבר בישראל

כמו ד"ר צויקל, גם הגיאו-ארכיאולוגית הימית ד"ר בברלי גודמן-צ'רנוב, מרצה בכירה וראש החוג למדעים גיאו-ימיים באוניברסיטת חיפה, יוצאת לים לתקופות ארוכות, אך מעידה שאלו אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני חוקרות הים. "כל תחום שדורש יציאה לשטח, עצמאות וכוח פיזי שייך באופן מסורתי לגברים. היום למזלנו זה השתנה, יש יותר מנהלות עבודה בשטח. כשאני הייתי סטודנטית, הייתי יוצאת לפעמים לעבודת שדה לחודשיים ואפילו יותר. היום אני יוצאת לתקופות קצרות יותר של שבועיים או שלושה".
ד''ר בוורלי גודמן-צ'רנוב. ד''ר בוורלי גודמן-צ'רנוב.
ד''ר בוורלי גודמן-צ'רנוב.
(צילום: חגי נתיב)
תחום מחקרה של ד"ר גודמן-צ'רנוב הוא שינויי קו החוף באזורי נמל עתיקים. בין היתר היא חוקרת את שכבות הצונאמי באזור החוף של קיסריה. "צונאמי באזור הים התיכון הוא דבר שכיח למדי. אירועי צונאמי גדולים מתרחשים בממוצע כל 600 שנה. המחקר שלנו בקיסריה מנסה לחזות מתי יגיע הצונאמי הבא".
ד"ר גודמן-צ'רנוב, ילידת ארצות הברית שאת השכלתה האקדמית רכשה בארצות הברית ובקנדה, הגיעה לארץ בתור מתנדבת בחפירות תת ימיות כשהייתה סטודנטית, ולאחר מכן ערכה את הפוסט דוקטורט שלה באוניברסיטה העברית ובמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת. לטענתה, למרות שלנשים קשה יותר להתקדם בתחום מדעי הים, בין היתר בגלל הקושי לשלב בין עבודה ומשפחה, בישראל יש יותר פתיחות והבנה לנושא.
"בישראל יש דגש מאוד גדול על המשפחה, כולם יוצאים מנקודת הנחה שכל אחת רוצה להקים משפחה. וכשיש לך משפחה, בחוג שלנו, אם את צריכה לצאת מהעבודה בשעה 3 כדי לאסוף את הילדים מהגן, אף אחד לא ירים גבה. בארצות הברית ובקנדה זה לא ככה. אין שום התייחסות לטיפול ולשעות של הילדים, ואת רוב הפגישות היו מקיימים אחרי הצהריים".
ד''ר בוורלי גודמן-צ'רנוב. ד''ר בוורלי גודמן-צ'רנוב.
ד''ר בוורלי גודמן-צ'רנוב.
(צילום: מור כנרי)

רוב נשי במדעי הים

בביה"ס למדעי הים ע"ש צ'רני 38% מהסגל האקדמי הבכיר הינן נשים בכל הדרגות האקדמיות ממרצה בכיר ועד פרופ' מן המניין - כולל ראשת ביה"ס כיום, פרופ' אילנה ברמן-פרנק, וגם רוב נשי בקרב הסטודנטים. "אנחנו די חריגים בנוף מהבחינה הזאת", מציינת הביולוגית הימית ד"ר טלי מס המרצה בחוג. "יש אצלנו הרבה סטודנטיות. יש שנים שבמעבדה שלי יש רק נשים".
לדבריה, התחום כולל בתוכו עשייה ששויכה בעבר לעשייה גברית, אך רבים מהמתעניינים בלימודים לתארים מתקדמים בחוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים על שם צ'רני, הן דווקא נשים. "אנחנו מאוד מעודדים נשים שלא יירתעו ממקצועות אלו. ואכן, יש הרבה מאוד סטודנטיות לתארים מתקדמים". לדבריה, קיימת ירידה באחוז הנשים שמגיעות לשלב מרצה בכיר והלאה בגלל בעיה של שילוב אקדמיה משפחה וגמישות המערכת. התכנית הרב שנתית לקידום הוגנות מגדרית במערכת ההשכלה הגבוהה אמורה לסייע בכך בשנים הקרובות.
מעבדתה של ד"ר מס מתמקדת בתהליך הביולוגי של בניית השלד באלמוגים. "העבודה שלנו כרוכה בהרבה צלילות, באיסוף חומרים ובעבודה מעבדתית. אנחנו בוחנים כיצד שינויי האקלים ישפיעו על תהליך הבניה של האלמוג".
גם ד"ר מס מרבה לצאת לעבודת שטח בים. "יש לי בעל תומך מאוד, והייתי נוסעת גם כשהילדים היו קטנים. עד היום שואלים אותי איך הוא מסתדר כשאני לא נמצאת, ואני נוסעת הרבה. זה מצחיק. אני מאוד אוהבת לצאת לים ואני עושה את זה הרבה. אני לא חושבת שבגלל שאני אישה זה צריך לעצור בעדי, וכך אני מחנכת גם את ילדי. הבת שלי יודעת שהיא לא שונה מאף בן ושהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. אני בספק אם תלך למדע. את הים היא אוהבת - זה בטוח", צוחקת ד"ר מס.
ד''ר טלי מסד''ר טלי מס
ד''ר טלי מס
(צילום: חגי נתיב)

היזמות שבתוך הים

ויש עוד צד לחקר הים שמעטות הנשים שעוסקות בו – יזמות. ד"ר טלי טרייביץ, ראש המעבדה לדימות תת ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, הקימה לפני מספר שנים את חברת הסטארט אפ SeaErra ביחד עם חברת כרמל (החברה הכלכלית של אוניברסיטת חיפה במימון קרן כרמל אינוביישנס). החברה עוסקת בפתרונות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית תת ימיים.
"תחום הראייה הממוחשבת מאוד פופולרי מעל למים. מתחת למים, זה מאתגר כי יש הפרעות אופטיות שדומות לערפל ולאובך, וצריכים למצוא פתרונות טכנולוגיים להתמודד עם הקשיים האלו. החברה שלנו עוסקת בנושא הזה. אני לא מרגישה ייחודית בתור יזמית בתחום הים, אבל אין ספק שיותר נשים יזמיות זה מבורך", אומרת ד"ר טרייביץ.
ד''ר טלי טרייביץ.ד''ר טלי טרייביץ.
"אני לא מרגישה ייחודית בתור יזמית בתחום הים, אבל אין ספק שיותר נשים יזמיות זה מבורך", ד''ר טלי טרייביץ.
(צילום: Viseaon Marine Imaging Lab)
האם את רואה שינוי באקדמיה מבחינת מספר הסטודנטיות והחוקרות מאז שהתחלת ללמוד?
"לדעתי המספרים עלו. אם כי, אני חייבת להודות שכשאני למדתי הנדסת חשמל בטכניון לא הרגשתי חריגה. מה שכן, היום יש יותר פעילות ומודעות לשילוב של נשים במדע. הייתי רוצה לראות נשים שעושות את מה שמעניין אותן בלי קשר למגדר שלהן. על פניו המצב משתפר, אבל עדיין יש סטיגמות והבניות חברתיות, שגורמות לנשים לא למצות את הפוטנציאל שלהן".
ד''ר טלי טרייביץ.ד''ר טלי טרייביץ.
הקימה לפני מספר שנים את חברת הסטארט אפ SeaErra. ד''ר טלי טרייביץ.
(צילום: Viseaon Marine Imaging Lab)

תכנית רב שנתית להוגנות מגדרית באקדמיה

הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה קבעה תכנית רב שנתית לקידום הוגנות מגדרית במערכת ההשכלה הגבוהה, בסך כולל של כ-60 מיליון שקלים בין השנים 2018-2022. התכנית הולמת את העקרונות שקבעה המל”ג לקידום נשים לתפקידי סגל בכיר ומתבססת על המלצות ועדת פרופ’ ארנון, שעיקרן העלאת המודעות להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה וגיוס וקידום נשים בסגל האקדמי בכלל, ובפרט בתחומים בהם ייצוג הנשים נמוך במיוחד.
“הצבנו מטרה ואנחנו נחושים להצליח", ציינה פרופ’ יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. לדבריה, האקדמיה בהובלת מל”ג וות”ת, חייבת לפעול להתרת החסמים התרבותיים, החברתיים והארגוניים אשר מונעים מנשים לעשות את קפיצת המדרגה המתבקשת ולעלות בסולם הדרגות הבכירות. "מערכת ההשכלה הגבוהה בנויה על גיוס כוח אדם איכותי להוראה ולמחקר, וככל שיותר נשים ישתלבו בתפקידים בכירים, כך ניתן יהיה להרחיב את המעגל ולמקסם את ההון האנושי הישראלי, לתועלתן האישית ולתועלת החברה והאקדמיה”.
בשיתוף בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה