בריאות בישראל: חולים יותר בסרטן אבל גם חיים יותר
לכבוד השנה החדשה מפרסם משרד הבריאות דוח בריאות בישראל שמסכם את השנים האחרונות: רבע מהישראלים מעשנים וכמעט עשירית סובלים מיתר לחץ דם. אנחנו מבקרים אצל הרופא 7 פעמים בשנה בממוצע ועל כל אלף ישראלים יש 4.6 רופאים ופסיכולוג אחד
את שנת 2006 אפשר לפתוח בלפחות בשורה אחת משמחת - תוחלת החיים בישראל במגמת עלייה: בשנת 2003 היא עמדה על 81.8 שנים לנשים ו-77.6 לגברים. בהשוואה למדינות האיחוד האירופי תוחלת החיים של הגברים הישראלים נחשבת לגבוהה ושל הנשים נמוכה או ממוצעת.
נתון זה ונתונים מקיפים המסכמים את מצב הבריאות בישראל בשנים האחרונות מתפרסמים היום (א') בדוח "בריאות בישראל" של משרד הבריאות.
תמותת תינוקות: נתונים נוספים מתייחסים לשיעורי התמותה בישראל. שיעור תמותת התינוקות נמצא במגמת ירידה. בשנת 2004 נפטרו 656 תינוקות עד גיל שנה (4.5 מקרי מוות לאלף לידות). עם זאת הפער בין תמותת תינוקות יהודים לערבים נשאר גבוה: 3.1 מקרי מוות לאלף לידות בקרב היהודים ו-8.6 בקרב המוסלמים. שיעור תמותת תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך מוסיף גם הוא להיות גבוה. במשקל הנמוך מק"ג אחד מתים 392 פגים לכל אלף לידות.
פטירות: מספר הפטירות בשנים 2002-2004 היה 38 אלף בשנה, מרביתן של בני 65 ומעלה (80% בקרב האוכלוסיה היהודית ו-53% בקרב הערבים). מספר הפטירות בחודשי החורף הוא גבוה יותר, עקב מחלות במערכת הנשימה, מחלות לב, מחלות כלי דם במוח ומחלות זיהומיות.
סיבת המוות: סיבות המוות העיקריות בישראל בשנים 1998-2000 היו בקרב גברים: מחלות לב (24%) סרטן (23%), מחלות כלי דם במוח (6%) וסכרת (5%). אצל נשים סיבות המוות העיקריות היו סרטן (24%), מחלות לב (23%), מחלות כלי דם במוח (8%) וסכרת (7%).
שיעור הפטירות לפי גיל בקרב גברים נמוך בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי ואילו בקרב הנשים השיעור גבוה יותר.
תחלואה: שיעור המטופלים בדיאליזה הוכפל
סרטן: עלייה במספר חולי הסרטן בישראל. מחלת הסרטן נמצאת במגמת עלייה מראשית שנות התשעים גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי. בקרב גברים יהודים נרשמה עלייה של עשירית, ובקרב נשים יהודיות נרשמה עלייה של פחות מעשירית.
סוגי הסרטן ה"מובילים" אצל נשים הם סרטן השד (כשליש מהמקרים) וסרטן המעי הגס ואילו אצל גברים סוג הסרטן הנפוץ ביותר הוא סרטן הערמונית (כחמישית מהמקרים) וסרטן המעי הגס.
דיאליזה: מספר המטופלים בדיאליזה בישראל כמעט שילש את עצמו ב-15 השנה האחרונות. בסוף 2004 היו בישראל 4,240 מטופלים (0.62 לאלף נפש) בהשוואה ל 1,582 מטופלים (שיעור של 0.34) בשנת 1989.
שחפת: גם מספרם של חולי השחפת הוכפל. בשנת 2003 התגלו 529 מקרים חדשים (שיעור של 9.7 למאה אלף איש). לעומת זאת, ב-1990 התגלו 22 מקרים חדשים (שיעור של 4.8).
מחלות לב: מספר החולים במחלות לב ובמחלות כלי דם במוח נמצא במגמת ירידה. נרשמה עלייה במספר מקרי המוות בעקבות מחלות זיהומיות. בישראל מספר מקרי המוות ממחלות זיהומיות (23 לאלף איש) כפול כמעט מממוצע מדינות האיחוד האירופי (10 מקרים למאה אלף איש). שיעור מקרי המוות של נשים ממחלות זיהומיות הוא הגבוה ביותר באירופה. במקביל נרשם שיעור גבוה של מחלות זיהומיות כמו שיגלוזיס, קמפילובקטריוזיס, סלמונזיס, שעלת וזיבה.
מחלות כרוניות: מהן המחלות הכרוניות ה"פופולריות" בישראל? 9% מהאוכלוסייה סובלים מיתר לחץ דם. אחר כך מגיעים חולי האסטמה (4%), סכרת (3%) ואוטם בשריר הלב (2%). בקרב בני 65 ומעלה גדל באופן ניכר שיעור החולים במחלות כרוניות. 41% סובלים מיתר לחץ דם, 16% מסכרת ו-14% מאוטם שריר הלב.
רפואה מונעת: מהדוח עולה כי כיסוי החיסונים של בני שנתיים בשנת 2002 היה מעל 90% במרבית סוגי החיסון. שיעור נמוך יחסית נמצא בחיסונים נגד דיפטריה, טטנוס ושעלת ונגד המופילוס אינפלואנזה.
ולמרות כל אלו, רק כחמישית מהגברים וכרבע מהנשים מעריכים שמצב בריאותם לא כל כך טוב או לא טוב. בקרב אוכלוסייה שלא למדה, יותר מ-70% מעריכים שמצב בריאותם לא טוב ובקרב אוכלוסיה משכילה כ-21% מעריכים את מצב בריאותם כלא טוב.
מובילים באספקת הקלוריות בקרב מדינות המערב
אספקת הקלוריות בשנת 2003 היתה 3,545 לנפש ליום בהשוואה ל-3,089 בשנת 1990. אספקת הקלוריות בישראל גבוהה בהשוואה למרבית מדינות המערב. במדינות אירופאיות כמו סלובקיה וסלובניה עומדת אספקת הקלוריות על כ-2,850. רק האוסטרים "עוקפים" אותנו באספקת הקלוריות (3,799 קלוריות ליום).
בדוח מצוין עוד כי רבע מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 20 ומעלה) מעשנת: כשליש מהגברים וכמעט חמישית מהנשים.
ארבעה רופאים ופסיכולוג אחד לאלף איש
רופאים: בישראל היו בסוף 2004 31,666 רופאים, כמחציתם רופאים מומחים ו-40% מהם נשים. מדובר בשיעור של 4.6 רופאים לאלף בני אדם ומספרם של מקבלי הרישיון לעסוק ברפואה ב-2004 היה נמוך יחסית, אך עדיין ישראל נמצאת במקום החמישי בהשוואה למדינות האיחוד האירופי בשיעור הרופאים. שיעור הרופאים ורופאי השיניים בישראל יציב מאז אמצע שנות התשעים.
רוקחים: שיעור הרוקחים נמצא במגמת עלייה, בסוף 2003 היו בארץ 5,941 רוקחים. מספר האחיות בסוף 2004 היה 51,382.
פסיכולוגים: מספר הפסיכולוגים בישראל נמצא במגמת עלייה. בסוף 2004 היו בישראל 7,254 פסיכולוגים, שלושה רבעים מהם נשים. שיעור הפסיכולוגים היה 1.1 לאלף נפש.
מבוטחי לאומית ומכבי מבקרים יותר אצל הרופא
הישראלים לא מרבים לבקר אצל רופא משפחה (7.1 ביקורים בשנה בממוצע) ועוד פחות מכך אצל רופא השיניים (2.6 ביקורים).
מבוטחי לאומית מבקרים יותר אצל רופא משפחה ורופא מומחה (ממוצע של 7.7 ביקורים לאדם בשנה). גם מבוטחי מכבי מבקרים יותר אצל הרופאים (7.5 ביקורים) . לעומתם, מבוטחי שירותי בריאות כללית וקופת חולים מאוחדת, מבקרים 7 פעמים בשנה אצל רופא.
שיעור הביקורים בחדר המיון עמד בשנת 2002 על 373 לאלף נפש. השיעור גבוה בקרב תינוקות עד גיל שנה, צעירים בני 15-34 ובקרב קשישים מעל גיל 65.
שיעור המאושפזים בשנה (ללא אישפוז לצורך לידה או אישפוז כרוני) היה 73 לאלף נפש ומספר ימי האישפוז הממוצע הוא 4.2.
שיעור המאושפזים מקרב מבוטחי שירותי בריאות כללית וקופת חולים לאומית גבוה יותר בהשוואה למבוטחי מכבי ומאוחדת. שליש מהאישפוזים הם של בני 65 ומעלה והם גם מהווים כמחצית מימי האישפוז (46%) בשנת 2002.
מאילו סיבות מתאשפזים הישראלים? 15% מהאשפוזים הכללים הם במהלך היריון או לידה. 14% מתאשפזים בשל "סימפטומים בלתי מוגדרים", 11% בשל מחלות במחזור הדם. סיבות נפוצות נוספות לאישפוז: מחלות במערכת הנשימה ומחלות במערכת העיכול (8% לכל אחת), פציעות והרעלות (7%), מחלות בדרכי המין והשתן (6%) וסרטן (5%).
מנתוני שנת 2001 עולה שמספר גדול מהפעולות במהלך האישפוז הן פעולות מילדותיות. אחריהן: ניתוחים במערכת העיכול, ניתוחים באברי המין אצל נשים, ניתוחים במחזור הדם, ניתוחים במערכת השרירים והשלד וניתוחים במערכת העצבים.
בסוף 2004 היו בישראל 41,618 מיטות אישפוז. שיעור המיטות המיועדות לאשפוז כללי ירד בשנים האחרונות ושיעור המיטות נמוך במיוחד במחוזות הצפון והדרום.
הוכפל מספר המחזורים של טיפולי ההפרייה
בעוד ששיעור צינתורי הלב האיבחוניים נמצא במגמת ירידה מסוף שנות התשעים, שיעור צינתורי הלב הטיפוליים גדל פי ארבע והגיע ל-2.8 לאלף איש בשנת 2004 לעומת 0.6 בשנת 1992. שיעור ניתוחי הלב נשאר קבוע. יש ירידה מסויימת במספר ניתוחי המעקפים בשנים האחרונות.
עלייה מרשימה נרשמה בטיפולי ההפרייה החוץ גופית: מספר מחזורי הטיפול הכפיל את עצמו תוך פחות מעשור. ב-2003 היו 22,449 מחזורי טיפול, לעומת 10,689 בשנת 1995. שיעור ההריונות הגיע ל-22% ושיעור הלידות ל-16%. בשנת 2003 3.1% מכלל הלידות היו פרי של טיפולי הפרייה חוץ גופית.
ההוצאה על בריאות: 485 שקל בחודש
ההוצאה הלאומית לבריאות נמצאת במגמת ירידה בשנתיים האחרונות: בשנת 2002 היתה ההוצאה 8.6% מהתמ"ג ואילו ב-2004 היא עמדה על 8.3% - כ-46 מיליארד שקל.
גם אחוז ההוצאה מתקציב המדינה עבור ההוצאה הלאומית לבריאות יורד ולעומת זאת, נרשמה עלייה באחוז ההוצאות של משקי בית לשירותים ותרופות. כרבע מההוצאה הלאומית לבריאות ב-1998 היתה של משקי הבית ובשנת 2003 היא הגיעה ל-29%.
ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוכה בהרבה מההוצאה בארה"ב (14.6), שוויץ (11.2) וגרמניה (10.9). אך גבוהה ממדינות כמו פינלנד ואירלנד (7.3) או צ'כיה (7.4).
כמה זה עלה לנו? ההוצאה החודשית לבריאות (ללא מס בריאות) למשק בית בשנת 2003 היתה 485 שקל. ההוצאה לבריאות בחמישון העליון גבוהה פי 3 מההוצאה בחמישון התחתון.
סרטן השד בישראל: תמותה גבוהה
שיעור התמותה בקרב גברים בישראל ממחלות ממאירות (187 מקרים למאה אלף איש) הוא כמעט הנמוך ביותר באירופה. (ממוצע מדינות האיחוד האירופי הוא 242 מקרים) . לעומת זאת, שיעור התמותה של נשים הוא גבוה יותר ונמצא מעל לממוצע של מדינות האיחוד האירופי.
שיעור התמותה של ישראליות מסרטן השד הוא מהגבוהים באירופה (32 מקרים למאה אלף נפש), הרבה מעל ממוצע מדינות האיחוד האירופי (27 מקרים). לשם השוואה באיסלנד שבה מספר מקרי המוות מהמחלה הוא הנמוך ביותר באירופה, השיעור הוא 17 מקרי מוות בלבד.
שיעור התמותה ממחלות במחזור הדם נמוך בישראל בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי. שיעור התמותה ממחלות לב איסכמיות בישראל קרוב מאד לממוצע האיחוד האירופי. נתונים אלו נכונים לגבי שני המינים.
מוות ממחלות לב וממחלות בדרכי הנשימה נמוך אצל גברים בהשוואה לממוצע במדינות האיחוד האירופי וגבוה יותר אצל נשים.
רופאים בישראל. ארבעה על כל אלף איש
צילום: סי די בנק
מחלות לב בישראל. במגמת ירידה
צילום: סי די בנק
סרטן השד. עלייה בתמותה
צילום: סי די בנק
מומלצים
