משחקים לחופש: הפעלה

ראיתי איש מוזר בחלום

ראינו איש אשר ידו "רועדת כך" (זאת מספר הראשון), ומיד כולם מתחילים לרעוד ביד אחת שלהם. השני מוסיף שהוא ראה איש שעינו רוטטת. ומיד כולם ממשיכים להרעיד את היד ולהרטיט בעין אחת. השלישי מוסיף: "ואני ראיתי כי אותו האיש עשה גם תנועה עצבנית בכתף, כך!" ומיד מתחילים כולם, נוסף לרעידת היד ולרטיטת העין, גם להפעיל את הכתף, וכך הלאה, כל אחד מוסיף ל"קשט" את האיש.

היו גם אתם גדי

אחד המשתתפים נבחר להיות "הגדי". הוא עובר בין המשחקים, כורע על ברכיו וקורא בקול מעורר רחמים (או אחר) "מהה! מהה! מהה!". המטרה היא לעורר את צחוקו של האדם אליו הוא פונה. כדי להצליח במשימה זו מותר לו גם לעוות את פניו, לשנות את קולו לשנות את מבטו, לחכך ראשו וכו'. מי שיפרוץ בצחוק – יהפוך לגדי.

הראש שלי נמצא ברגל

השוגה נכנס למעגל במקום מארגן המשחק. צורה זו אינה מצליחה, אם המשתתפים אינם די ערים למשחק, כי כאן יש לפעול במהירות, שאם לא כן הוא מאבד את טעמו וערכו.

פעם צוחקים, פעם בוכים

מחלקים את המשתתפים לשתי קבוצות, ומארגן המשחק תופש את מקומו ביניהם, כך שהוא יכול להראות יד אחת אל כל קבוצה. מדי פעם הוא מראה לאחת הקבוצות (או לשתיהן יחד) יד פתוחה או סגורה, על מנת שיצחקו ויבכו לסירוגין.

הסיפור הזה נכון - אבל זה לא נכון

מנהל המשחק מספר סיפור, שיש בו עובדות וגם בדותות. בשעה שהוא מתאר עובדה – אומרים "נכון". וכאשר הוא משמיעה עובדה לא נכונה – כולם אומרים: "זה לא נכון". המשחק יהיה מצחיק יותר, אם במקום המלים "נכון" ו"לא נכון" יעשו המשחקים תנועות, שנקבעו מראש. למשל: במקום לאמר "נכון" יקומו הכל ויעמדו, ובמקום המלים "לא נכון", ירימו שתי ידיים.

מציירים את הסיפור

מנהל המשחק או אחד המשחקים מספר סיפור, שיש בו פרטים הניתנים לציור ללא קושי. למשל: "היה היתה ילדה נחמדה, שהיו לה צמות". עתה מצייר המספר את ראש הילדה ואת שתי הצמות. משתתף שני ניגש אל הציור וממשיך: "היא לבשה שמלה אדומה...", ומצייר דמות בשמלה אדומה. אחריו ייגש שלישי ויוסיף במילים ובציור: "היה לה סינור קטן ונחמד בצבע כתום".

אחת, שתיים, בלגאן

המשחקים יושבים במעגל. הראשון אומר "אחת", השני ממשיך למנות ואומר "שתיים", אבל השלישי, אינו אומר את המספר, אלא מילה שנבחרה. כך ינהג מי שמספרו מסתיים או מתחלק בשלוש. השוגה או המהסס – יוצא מן המשחק.

המלך יענה עכשיו על שאלות הקהל

משחק אחד מתמנה ל"מלך" והוא יושב (או עומד) לפני המשחקים. כל אחד בתורו שואל את ה"מלך" שאלה, ועליו לענות עליה. אם ה"מלך" אינו יודע להשיב על השאלה או שישיב תשובה בלתי מדוייקת – יצטרך "למחול על כסאו" לטובת המשתתף, ששאל אותו את השאלה ושידע לענות עליה.

עוטפים את המומיות

המלך אחשורוש רוצה לפתוח את המוזיאון שלו בפני נתיניו. אי לזאת יש לעטוף מחדש את כל המומיות הנמצאות בו. יש למצוא את בעל המלאכה הזריז ביותר. בתחרות זו משתתפים שני משחקים או יותר המתחרים על המשרה, והם מביאים איתם כל אחד משחק נוסף, לשמש כ"דוגמן".

לכל משחק ניתנת חבילת נייר טואלט גדולה, ובהינתן האות – מתחיל כל אחד לעטוף את בן או בת זוגתו בנייר. יש לעטוף את כל הגוף (כולל הידיים, הרגליים, והראש) כדרך שמומיה עטופה. אם הנייר נקרע אין להתייאש, צריך להמשיך ולהמשיך, מי ראשון יצליח לעטוף את כל גופה של בן זוגו, מבלי שיישאר איזה חלק שהוא בלתי עטוף, יזכה בתואר "עוטף המומיות הראשי" של המלך אחשוורוש.

איזה חפץ נעלם מהשולחן?

מניחים על השולחן חפצים אחדים. המשתתפים עוצמים את עיניהם ומנהל המשחק מרחיק חפץ אחד ומסתיר אותו. כשניתן אות - כולם פוקחים את עיניהם. המשמיע ראשון את שם החפץ החסר – זוכה בנקודה. מספר החפצים על השולחן נקבע לפי ידע המשחקים ולפי גילם. יש להחזיר את החפץ שהועלם לפני שמתחילים משחק חדש.

מתחילים לעוף כשהציפור מגיעה

מנהל המשחק מכריז שמות של עצמים שונים המרחפים באוויר, ושאינם מרחפים. כאשר הוא מזכיר שם של חפץ או בעל חיים מעופף, על הכל "לעופף" - לנפנף בידיהם. למשל: "ציפור עפה". אולם אם מנהל משחק יגיד: "כסא", אסור להרים את הידים. הטועה נקנס בנקודה "שלילית" או יוצא מן המשחק. מנהל המשחק יכול לנפנף אף הוא בידיו, ולאו דווקא בזמן קריאת המילים המתאימות, כדי לנסות להטעות.

חזור אחרי והוסף תנועה

הכל יושבים במעגל. מארגן המשחק מבצע תנועה (רצוי שתהיה מצחיקה). זה שלידו חוזר על התנועה ומוסיף תנועה משלו. השלישי חוזר על שתי התנועות הראשונות ומוסיף משלו, וכן הלאה. כאשר מישהו טעה בסדר התנועות או לא ביצע אחת מהן בצורה מדוייקת הוא יוצא מן המשחק. הבא אחריו מתחיל את המשחק החדש.

משחקים נוספים:

הפעלה

מקומות

צבע, קול, חי וצומח