פוטבול 2003: סן דייגו צ'ארג'רס

כמה זה כואב לארח את משחק הסופרבול בלי שבכלל יהיה לך סיכוי להשתתף בו. אחרי ארבעת השבועות הראשונים של העונה שעברה, האמינו הצ'ארג'רס כי הם מסוגלים להעפיל לסופרבול שהתקיים במגרשם הביתי, ה'קוואלקום סטדיום'. אבל סדרת הפסדים בעיצומה של העונה גנזה את החלום ואפילו אל הפלייאוף לא הצליחו חניכיו של מרטי שוטנהיימר להעפיל. במצב שכזה נדרש שינוי קיצוני וכזה אכן ארע בתום העונה, עם שחרורו של ג'וניור סיאו.

לא שהייתה לצ'ארג'רס יותר מדי ברירה, הליינבקר הוותיק היה אמור להשתכר בסכום עתק שהולם את מעמדו וסירב להתפשר. בסופו של דבר נשלח בטרייד למיאמי, אולם עכשיו צריכים הצ'ארג'רס לארגן מחדש מערך הגנתי שנבנה במשך שנים על סיאו, שנחשב לאחד הטובים בתפקידו בעשור האחרון. בקבוצה המתבססת בעיקר על הגנה קשוחה ויעילה, יכולה להיות זאת מכה קשה. במיוחד כשאין תקציב להביא שחקנים חופשיים לסתימת החללים שנפערו עם עזיבת סיאו ושחקנים רבים נוספים שנטשו. רכש של ארבעה שחקנים איכותיים מסוגם של דייויד בוסטון וקוואמי לאסיטר עשוי שלא להספיק.

עזבו: קרטיס קונוויי (רסיבר, ניו יורק ג'טס), רוני ג'נקינס (ראנינג-בק, אוקלנד), פרד מקריירי (פול-בק, ניו אינגלנד),  סאמי וויליאמס (טאקל, ג'קסונוויל), ג'וניור סיאו (ליינבקר, מיאמי), אורלנדו ראף (ליינבקר, ניו אורלינס), רודני האריסון (סייפטי, ניו אינגלנד), רוג'רס בקט (סייפטי, סינסינאטי), אלכס מולדן (קורנרבק, וושינגטון).

בולטים בדראפט: סאמי דייויס (קורנרבק, סיבוב ראשון), דרייטון פלורנס (קורנרבק, סיבוב שני), טרנס קייל (סייפטי, סיבוב שני).

עם מינויו של שוטנהיימר כמאמן, הוא החל מיד בטיפוח סוס העבודה שלו, לדייניאן טומלינסון. הראנינג-בק הצעיר נשא את הכדור שוב ושוב ושוב, רשם לזכותו יארדים וטאצ'דאונים רבים, אבל התקפת הצ'ארג'רס נראתה מעט חד מימדית. הצטרפותו של הפול-בק ניל, אחד הטובים והקשוחים בליגה, מעידה על כך שהיא תהיה כזאת גם השנה. מטרתו תהיה לפלס דרך ולהגן על טומלינסון ממגע פיזי מיותר של הגנה. גם שחקני קו ההתקפה, קלווין גרמון, ג'ייסון בל והרכש מדאלאס פייג', יתגייסו למשימה זאת.

למרות ההסתמכות על טומלינסון, יש תכונה מסוימת גם במשחק המסירה והסיבה היא הגעתו של הרסיבר המאסיבי בוסטון, עליו ויתרה אריזונה בגלל הסתבכויות עם החוק, עם הצוות הרפואי והבעלים הקמצן של הקרדינלס, ביל בידוול. סיבה נוספת היא הירידה ביכולתו אשתקד, אחרי עונה מדהימה ב-2001. עם הסילונים טים דווייט ורשה קולדוול לצידו, יכול בוסטון לחזור לכושר ולייסד משחק מסירה אפקטיבי בסן דייגו. לו רק דרו בריז היה קווטרבק אפור פחות, אפשר היה לתאר את ההתקפה במילים גרנדיוזיות יותר. לו רק היה מחליפו דאג פלוטי גריאטרי ופסיאטרי פחות, הוא היה מחליף אותו בהרכב הראשון.

מערך ההגנה היתה ויישאר הדבר הראשון שמעניין את שוטנהיימר הנודע בנוקשותו המחשבתית, אבל העונה, אחרי עזיבתם של סיאו ואחרים, יהיה עליו להיות יצירתי. כרגע, נראה כוח האדם ההגנתי שלרשותו דל באופן מפתיע. קו ההגנה נשאר מגובש פחות או יותר עם מרסלוס וויילי המצוין בעמדת הדפנסיב-אנד. ריילי ג'ונסון או אדריאן דינגל ינסו לעמוד בקצב בקצה השני של הקו. בין לבין יש לג'ייסון פיסק וג'מאל וויליאמס להיות דומיננטים, אבל השאלה שנשארה פתוחה איך תתגבר ההגנה על עזיבת סיאו.

זיק מורנו הצעיר הוא הליינבקר שנבחר למלא את מקומו של סיאו במרכז המערך ומדובר במטלה שנראית כרגע גדולה עליו. למזלו, דוני אדוארדס יעזור לו רבות באתלטיות והמהירות שלו. בן ליבר, מהרוקיז המפתיעים אשתקד, יוריד ממנו הרבה לחץ בעזרת כוחו המתפרץ. מהספסל הצחיח אין לשוטנהיימר וצוותו פתרונות וכך גם במקרה של הקו האחורי וזאת גם הסיבה לבחירתם של דייויס, פלורנס וקייל בשני הסיבובים הראשונים. השלושה ינסו לגבות את הקורנרבקים ג'אמר וטיי קודי. לאסיטר, שהגיע בעקבות בוסטון מאריזונה (בעיקר בגלל בידוול), נחשב לאחד הסייפטיז הוותיקים והיעילים בליגה, אולם הוא מחליף את האריסון שהיה בעצמו כזה.