פוטבול 2003: ניו אורלינס סיינטס

תכנון קבוצת פוטבול דורש עבודה משותפת, מורכבת ומאומצת של ממלאי תפקידים מתחומים שונים: מאמנים, שחקנים, רופאים, רואי חשבון, עורכי דין, אנשי שיווק, מנהלים קטנים ומנהלים גדולים. כולם מתכנסים בכל שנה כדי לגבש את הסגל האיכותי ביותר שניתן תחת הכללים הנוקשים של ליגת ה-NFL, בניסיון להביא להישגים. משום מה, תהיה השקעת אנשי המקצוע גדולה ככל שתהיה, זה אף פעם לא מצליח בניו אורלינס. כאילו זהו הגורל שלהם, להיכשל ברגעי האמת וזה כבר עניין לקוסמים. אסטרולוגים, כהני וודו וידעונים למיניהם – כאלה יש הרבה ב'ביג-איזי', אבל אף אחד מהם לא הצליח לפתור את הקארמה הרעה של הסיינטס.

זה כבר נהיה ריטואל ב'לואיזיאנה סופרדום' על 70 אלף האוהדים המקומיים והמתוסכלים, שנוהגים למלא אותו מדי שבוע. ניו אורלינס - עיר של חיי לילה, פשע ובעיקר פוטבול - משוועת בכל עונה להופעה בפלייאוף. המאמן ג'ים האסלט הביא להם אפילו ניצחון היסטורי בוויילד-קארד על סנט לואיס ראמס בעונתו הראשונה לפני שלוש שנים, אולם הציפיות שפיתח הוא וכל חברי הקבוצה מאז התנפצו בכל סוף עונה. לא שהציפיות לא היו מוצדקות. לסיינטס יש אחד הסגלים היותר מבטיחים בליגה, אבל מה לעשות, את הקללה כנראה לא ניתן לשבור.

קחו לדוגמא את העונה שעברה. לסיינטס היתה את ההתקפה הטובה ביותר בתחילת העונה עם אארון ברוקס, דיוס מקאליסטר וג'ו הורן. הם הגיעו למחצית העונה עם המאזן הטוב בליגה (1-6), ואף הנחילו לטמפה ביי בקאנירס שניים מארבעת הפסדיהם, אבל קריסה טוטאלית בישורת האחרונה לקראת הפלייאוף, שכללה הפסדים לנמושות מסינסינאטי ומינסוטה, השאירה אותם בחוץ. ביש מזל של הסיינטס מפליא עד כדי כך, שאפשר לראות בו הישג מרשים כשלעצמו, ובכל זאת. עם התקפה מרועננת והגנה משופצת לחלוטין, האוהדים בזהוב-שחור (וביניהם יש להודות, כותב שורות אלה) שוב מרשים לעצמם להרגיש אופטימיות. האם הם שוב שוגים באשליות?

עזבו: ג'ייק דלהום (קווטרבק, קרולינה), קייל טרלי (טאקל, סנט לואיס), למונט הול (טייט-אנד, אטלנטה), נורמן הנד (דפנסיב-טאקל, סיאטל), מרטין צ'ייס (דפנסיב-טאקל, וושינגטון), צ'ארלי קלמונס (ליינבקר, יוסטון), קן אירווין (קורנרבק, מינסוטה), סאמי נייט (סייפטי, מיאמי), טובי גווין (פאנטר, דאלאס).

בולטים בדראפט: ג'ונתן סאליבן (דפנסיב-טאקל, סיבוב ראשון), ג'ון סטינצ'קומב (טאקל, סיבוב שני).

שחקן מפתח: ג'ונתן סאליבן

שתי בחירות סיבוב ראשון נתנו הסיינטס לאריזונה כדי לבחור את הדפנסיב-טאקל סאליבן במקום השישי בדראפט. סאליבן רק בן 22, אבל אחרי הפיאסקו של שתי העונות האחרונות, האסלט תולה בו תקוות שיחיה את קו ההגנה וימנע מהראנינג-בקס היריבים לחגוג מול הסיינטס, כפי שנהגו לעשות מול הזקנים השמנמנים, הנד וגריידי ג'קסון. סאליבן מהיר משניהם, אך חזק מספיק כדי לעשות את העבודה. ובנוסף לכך, עכשיו, כשהנד בסיאטל וג'קסון אצל הדיאטנית, אין מישהו אחר שיעשה אותה.

התקפה

כל עוד לא ימצא רופא אליל מתאים לטיפול בשחקנים, האסלט יסתפק בפסיכולוג טוב. יותר מדי עשבים שוטים צמחו בחדר ההלבשה של הסיינטס והמנכ"ל מיקי לומיס עקר את אחד הרקובים שבהם טרלי ושלח אותו לסנט לואיס. למרות שהסיינטס מוותרים זו השנה השנייה על הטאקל הטוב ביותר שלהם (אחרי ווילי ראוף בעונה שעברה), קו ההתקפה נותר סולידי עם הבאתו של גאנדי, שיצטרף לכשרון הצעיר והנבזי הגארד, צ'ארלס בנטלי, קנדיל ג'אקוקס, ספנסר פולאו וג'רי פונטאנוט הוותיק. עם הצטרפותם של הטייט-אנדס האמינים קונוול וראסבי, יכולים ברוקס ומקאליסטר להרגיש בטוחים מספיק.

להרגיש בטוחים ולהיות כאלה - מדובר במשהו הכרחי כשמדובר בשני השחקנים שהובילו את ההתקפה המעולה והמרהיבה של הסיינטס. ברוקס נייד, פיקח, אבל הססן לפרקים - הססנות מובנת כשיש לו כל כך הרבה אופציות מסירה טובות עם הורן, ג'רום פאת'ון ודונטה סטולוורת' (טאצ'דאון לכל חמש תפיסות כרוקי אשתקד). מקאליסטר השתיק רבים כשפרץ בלי לעצור כנושא הכדור היעיל ביותר ב-NFC. משום מה, על אף הניסיון הכואב עם ברוקס (באומן הובא לגבות אותו), לא הובא אף מחליף איכותי למקרה של פציעה, ארוע שעשוי לגמור את העונה של הסיינטס. יכול להיות שהם סומכים על המזל?

הגנה

הרשלנות של הגנת הסיינטס הצביעה על צורך נואש במהפכה שתביא רוח צעירה ובעיקר מהירות. הדפנסיב-טאקלים, סאליבן וקני סמית', אמורים לספק את שתי התכונות במרכז קו ההגנה, בעיקר נגד הריצה. הדפנסיב-אנדס, דארן הווארד וצ'ארלס גרנט, הוכיחו בעונה שעברה שהם לא צריכים יותר מדי עזרה במרדפים אחרי הקווטרבק. מי שכן היו זקוקים לעזרה רבה הם הליינבקרים, והיא הגיעה השנה עם רודג'רס וראף שיצטרפו לדארין סמית' הוותיק ולסדריק הודג' וג'יימס אלן הצעירים בחולייה משופרת וזריזה במרכז ההגנה.

מיני-מהפך מורגש גם בחלק האחורי של ההגנה. בואו של הסייפטי האתלטי ג'ונס, יאפשר לקורנרבקים הוותיקים אמברוז, פרד תומאס ודייל קארטר להתמקד בעבודתם (במקרה של קארטר, דרוש גם בייבי-סיטר). המהירות העצומה שלו ושל מל מיטשל הצעיר היא מצרך שהיה חסר לסיינטס, שנפלו שוב ושוב בפחים שהטמינו להם הרסיברים היריבים.

ספיישל טים

מייקל לואיס, נהג משאית בירה לשעבר ומנוע סילון בהווה, הוא מחזיר הכדורים המהיר והמסעיר בליגה והוא כמו חברו פרד מקאפי, נחשבים לטובים שבשחקני הספיישל טים בליגה. הקיקר הוותיק, ג'ון קארני, והפאנטר ברגר, אינם מפגרים אחריהם בהרבה.

היסטוריה

מעולם לא העפילה לסופרבול. מאזן בעונה שעברה: 7-9.

מה למדו בעונה שעברה?

בין אם הכדור עגול, אליפטי או מרובע, במקרה של הסיינטס הוא הולך תמיד באותו כיוון.

מה ילמדו העונה?

כדאי ללמוד את הלקח: מי שרוצה להגשים חלומות, שילך לקבוצה אחרת.