פוטבול 2003: דאלאס קאובויס

מי שמחפש דוגמא לרמת התחרותיות הלא שגרתית בליגת ה-NFL, יכול להדרים עד ל'טקסס סטדיום' בדאלאס, ביתם של הדאלאס קאובויס, הקבוצה המעוטרת ביותר בתולדות הליגה. מרוג'ר סטאובאך בשנות השבעים ועד טרוי אייקמן בשנות התשעים, ידעה המעצמה של המיליונר ג'רי ג'ונס הצלחות רבות והיא הקבוצה הווינרית ביותר עד כה, עם שמונה הופעות בסופרבול וחמש אליפויות. למרות זאת, כבר שלוש שנים שה'בויס' לא מופיעים בפלייאוף (מאזן 5-11 בכל אחת מהן) וכמו שזה נראה דברים לא הולכים להשתפר בקרוב. 

השנה החליט ג'ונס הקפריזי לעשות מעשה ולשנות או לפחות להתחיל את השינוי עם החזרתו של המאמן הוותיק ביל פארסלס מפרישה. "טונה" כפי שהוא מוכר בציבור, נמנה על חבורה מצומצמת של נפילי פוטבול שהצליחו כמעט בכל מקום אליו הגיעו. פארסלס בן ה-61 הביא לניו יורק ג'איינטס שתי אליפויות, הוביל את ניו אינגלנד פטריוטס מהאשפתות אל הסופרבול והפך את ניו יורק ג'טס מנמושה לקבוצת פלייאוף.

הוא ינסה להוביל תהליך דומה בדאלאס, אך נראה כי האמצעים העומדים לרשותו דלים מדי והסבלנות של ג'ונס קצרה מדי. לפחות הוא מקבל סגל איתו הוא יכול לשחק כרצונו, כמעט 'טאבולה-ראסה'. הראנינג-בק אמיט סמית', הצלע האחרונה מהשילוש הקדוש של שזכה בשלוש אליפויות בשנות התשעים (סמית', אייקמן ומייקל אירווין) עזב לאריזונה, אחד ממחליפיו, אניס הייווד, מת בנסיבות מחשידות. עכשיו זו הקבוצה הבלעדית של פארסלס וכך הוא אוהב את זה. לא בטוח שהשחקנים שיחוו את נחת זרועו מרגישים אותו הדבר.

הגיעו ועזבו

עזבו: אמיט סמית' (ראנינג-בק, אריזונה), ראג'יב איסמעיל (רסיבר, פרש), סולומון פייג' (טאקל, סן דייגו), רוס טאקר (גארד, בפאלו), קוין הארדי (ליינבקר, סינסינאטי), ברנדון נובל (דפנסיב-טאקל, וושינגטון), פפי זלנר (דפנסיב-אנד, וושינגטון), אניס הייווד (ראנינג-בק, נפטר), דוויין גודריץ' (קורנרבק, כלא).

בולטים בדראפט: טרנס ניומן (קורנרבק, סיבוב ראשון), אל ג'ונסון (סנטר, סיבוב שני).

שחקן מפתח: טרוי האמבריק

אמיט סמית' כבר לא בדאלאס והייוורד כאמור בכלל לא בעולם הזה. האמבריק בן ה-27 נותר כאופציה כמעט בודדה בעמדת הראנינג-בק ונוכח הנחשלות של הקווטרבקים צ'אד האטצ'ינסון וקווינסי קארטר, סביר להניח שפארסלס יעדיף ללכת על משחק הריצה. האמבריק היה מחליפו של סמית' במשך שלוש השנים האחרונות, חסה בצילו ויצטרך להתחיל להוכיח מה למד העונה. לקאובויס כאמור, אין הרבה ברירות אחרות בהתקפה, שכן מייקל וויילי ואדריאן מורל שחזר מפרישה לא מציעים יותר מזה.

התקפה

אף אחד לא מצפה לגדולות ונצורות מהקאובויס בעיקר בגלל הקווטרבקים הבלתי מנוסים של הקבוצה. פארסלס צריך להכריע בין שני הקווטרבקים, האטצ'ינסון וקארטר, לא לפי מי תורם יותר אלא מי עושה פחות נזק. קארטר שהיה הפרויקט של המאמן הקודם דייב קאמפו, לא יחזיק מעמד כל כך הרבה זמן אצל פארסלס. בינתיים מתמקד המאמן בבניית קו התקפה לעתיד וזה עשוי להוכיח עצמו כבר העונה עם לארי אלן הוותיק והטוב, והצעירים פלוזל אדמס, אנדרה גורודה ויאנג. הטייט-אנד קמפבל יתרום גם הוא בעיקר בחסימה.

ההחמצה הגדולה של הקווטרבקים ומאמן ההתקפה מוריס קרת'ון היא שלרשותם עומדים רסיברים לא רעים בכלל כמו ג'ואי גלאוויי הסילוני, אנטוניו בראיינט, קן-יון רמבו וטרי גלן, שעבד עם פארסלס בניו אינגלנד (ואולי הוא יצליח לסדר לו את הראש). בלית ברירה יעבדו הקאובויס בעיקר על הקרקע, שם עשוי דווקא הפול-בק אנדרסון (גם הוא עבד עם פארסלס בג'טס) לפרוח, על חשבונם של האמבריק, וויילי והראנינג-בקס האחרים, במידה ואלה לא ירשימו.

הגנה

לא הכל פסימי אצל הקאובויס. בהגנה יש לפארסלס כמה יסודות לא רעים לבנות עליהם בעתיד, אפילו הקרוב. בחירתו של ניומן בדראפט, נותנת לקבוצה קורנרבק צעיר ואתלטי שמשלים מערך אחורי מבטיח עם הקורנרבקים האחרים, מאריו אדוארדס ודרק והסייפטי המצוין רוי וויליאמס. דארן וודסון בן ה-34 כבר לא צעיר, אולם עושה את שלו באינטנסיביות בעמדת הסטרונג-סייפטי. הליינבקר אל סינגלטון ינסה להזכיר לחבריו החדשים איך זה להיות אלוף, הוא עשה זאת בשנה שעברה בטמפה ויצטרף לדקסטר קוקלי ודאט נ'גויאן במרכז ההגנה.

בקו הקדמי של ההגנה צפוי לככב כהרגלו הדפנסיב-טאקל קטן המימדים אך הבלתי נלאה, ל'רוי גלובר. תפוקת הסאקס של גלובר ירדה מאז הגיע מניו אורלינס בעונה שעברה, אבל הוא עדיין אבן הפינה של ההגנה מלפנים ובכלל. ווילי בלייד ומייקל מאיירס שמשלימים אותו אינם עומדים בסטנדרטים שהוא מציב, מה שאי אפשר להגיד על הדפנסיב-אנדס הסולידים, גרג אליס ואבנאייזר אקובאן.

ספיישל טים

הרסיבר רג'י סווינטון התגלה בעונה שעברה כמחזיר בעיטות מסעיר שעשוי להשפיע על המשחק כולו. טובי גאווין הוא רכישה טובה בעמדת הפאנטר שתשפר את הספיישל טים, אבל לא תעזור כל כך אם הרגל של הקיקרים, ביל קאנדיף או אולה קימרין השבדי (המחזיק בשיא לא רשמי למרחק לשער שדה), תרעד בגלל חוסר נסיונם.

היסטוריה

השתתפה בשמונה משחקי סופרבול (70', 71', 75', 77', 78', 92', 93', 95') וניצחה בחמישה מהם (71', 77', 92', 93', 95'). מאזן בעונה שעברה: 11-5.

מה למדו בעונה שעברה?

כשהקבוצה כושלת, גם המסע של אמיט סמית' לשבירת שיא היארדים הקרקעיים בקריירה, יכול לעמוד בראש סדר העדיפויות של המאמן.

מה ילמדו העונה?

בראש סדר העדיפויות של פארסלס, עומד הוא עצמו והצלחתו.