סדרה 6 - עכשיו בתנועה
אחרי שהתבוננתם היטב, ובדקתם כל פיסת עור ורצועת מתכת, הגיע הזמן להניע ולזוז. זאת אומרת, להמריא בזהירות...
אלו עדיין קילומטרים ראשונים, ואני רק לומד להכיר את מכונית הקופה החדשה של ב.מ.וו. וכאן, בתנועה עירונית צפופה שאין "לא מתאימה" ממנה עבור קופה יוקרתית גדולה, מרגישה ה-645 בהתאם. זאת אומרת, היא כבדה קצת, מגושמת מעט, מתאמצת ללא הצלחה לבלוע שיבושים ובורות וחורים באספלט.
למען האמת, אם יש משהו שהיא מעונינת לומר לי, ולא מופיע על מסך המידע הענק והצבעוני במרכז הקונסולה, זה שטוב אעשה אם אחליט לנווט את האף המאיים אל כבישים קצת יותר מהירים, סלולים טוב יותר. ובזה בערך תם פרק ההתנסות העירונית עם המכונית הזו. ומכיוון שב.מ.וו טוענים כי ניתן להכניס לתא המטען הגדול (450 ליטר) מספר ארגזי שמפניה מקוררת היטב, או שני תיקי "46, הבטחתי לעצמי שאם כבר, ארשם למועדון גולף מרוחק מהמרכז...
יש מנוע
4.4 ליטר, 333 כ"ס, 44.8 קג"מ. היחידה הזו של ב.מ.וו מוצאת בית חם גם בסדרה 7 למשל, שם היא נאלצת להזיז עוד 200 ק"ג לפחות. ואם במכונית השרד היא מרגישה חזקה, הרי שכאן מדובר בביצועי מהירות ותאוצה כמעט בקטגוריה של מכוניות ספורט יקרות. 0 ל-100 בתיבה האוטומטית האיטית מכולן, יתבצע תוך 5.8 שניות. תיבה ידנית או SMG ידרשו שתי עשיריות פחות. אל המהירות המרבית – 250 קמ"ש פלוס-מינוס - המוגבלת אלקטרונית הגעתי בערך תוך חצי דקה...
ואם זה נשמע לכם מאד מהר, אתם לא טועים. אלא שכדי להכניס ביצועים לפרופורציה, כדאי להביט ימינה-שמאלה לכיוון תחרות אפשרית. נגיד מבית מזראטי, או מרצדס, או יגואר. כולן מציעות מרכב קופה עם מנועים בנפח דומה, הספקים גבוהים בהרבה ונתונים מרשימים עוד יותר. מה שהופך כמובן את תכניות ה-M6 העתידית למחויבות המציאות. נניח, עם מנוע ה-V10 ו-500 כ"ס הצפוי תוך זמן קצר.
אבל גם ככה יש מספיק. התיבה האוטומטית בה אני נוהג, למרות שהיא כבר ותיקה ומהוקצעת למשעי, ומציעה אפשרות לתפעול כמעט-ידני של ששה יחסי העברה, היא הפחות מעניינת משלל התיבות שכוללת ב.מ.וו בארסנל. אישית הייתי בוחר כמובן ב-SMG המצוינת, אלא שזו לא הופיעה להשקה כלל. ידנית? לא מתכננים כאן פלח שוק גדול מדי לזו.
וכך נותרה אותה תיבה אוטומטית, שמצליחה להרגיז אותי מדי פעם עם העלאות הילוך לא במקום, לא בזמן ולא לצורך, או סירוב עיקש להוריד הילוך במקום, בזמן ולפי צורך. יש אמנם מתג "ספורט" שאכן הופך אותה למגיבה וזריזה יותר, עם שמירה על סל"ד גבוה יחסית, אבל זה ממש לא זה. מצד שני, ב.מ.וו טוענים כי מחקרים הוכיחו שזה מה שירצה קהל היעד של ה-6. אולי פעם ילמדו מה טוב להם...
יש שלדה
בינתיים אני משייט כבר שעה ארוכה בקצב שלא מאפשר גם למסוקי דרום ספרד לזהות את לוחית הרישוי הגרמנית, ומגלה שה-6 היא מהמכוניות הגדולות הבודדות שמציעות איכויות נדירות, ההופכות אותן למיוחדות באמת. ואלה מתבטאות בעיקר ביכולת "להתכווץ" סביב הנהג, לתת לו הרגשה כי הוא יושב בכסא הטייס של רכב קטן בהרבה, המגיב בחדות לכל הוראה, ולא משנה כמה קיצונית היא.
כך כמובן על הכביש המהיר, אבל גם בדרך המתפתלת בלי סוף לרונדה, אי שם בהרים מעל הים התיכון. בפניות האלה, כאשר התנועה הפכה לדלילה יותר ויותר, שינתה הב.מ.וו בעלת הממדים הנדיבים (1,690 ק"ג, למשל) את עורה במהירות שיא. מרכב גדול, כבד ומגושם קמעה בתחילה, תוך שהיא משתרכת מאחורי שיירה עצלה, למכונית ספורטיבית מהירה וזריזה בחלים השוממים יותר.
רצף הפניות הלא-נגמר, במהירות שנעה בין 70 קמ"ש בפניות האיטיות ל-160 וצפונה במהירות יותר, אפשר למכונית הזו להפגין יכולת שליטה מעולה, כמעט מופלאה בתנועות גוף. עם מערכת מתלים מכוילת באופן פנטסטי, מערכת בלימה טובה מאד ומנוע בעל רזרבות מומנט ללא הגבלה כמעט, קשה לי לראות עם איזו מכונית דומה ניתן היה לנוע כאן מהר יותר. כדי להכניס דברים לפרופורציה, M3 עם תיבת SMG II לא הייתה מהירה בהרבה...
אחרי הכל, צריך להוריד בפני ב.מ.וו את הכובע על העבודה הכמעט-מושלמת שעשו בשנים האחרונות בתחום המתלים. עם יחידה אחורית מורכבת מאד, וקדמית שמצליחה להעניק ביטחון של מכוניות עם חצי מהמשקל, יתקשו המתחרות הכבדות והמכובדות להעניק מידה דומה של הנאה, ובעיקר תחושה. זאת, למרות ההגה האקטיבי שללא ספק נמצא כאן כדי להישאר. גם כאן הוא עדיין ללא כיול הולם ("אנחנו עובדים על זה. ישתפר כל הזמן..."), וסובל מאותן מכשלות ישנות שפגשנו ב-5 החדשה.
אז נכון שזה נחמד מאד לפנות במקום במהירות 0 עם 1.75 סיבובים מנעילה לנעילה, וזה גם חביב שיש 2 סיבובים מצד לצד במהירות נמוכה. אבל בקצב כזה למשל, סובלות הידיים ממחסור בתחושה, שזוכה לפיצוי בכך שאלה מהירויות עירוניות בהן אפשר לוותר על פידבק. לא כך בקצב של 200-פלוס. אז נכון שאיכות הכביש קובעת עד כמה ההגה יפריע, ועל אוטובאן גרמני (כתבה נוספת בקרוב) הוא במיטבו, גם כאן הוא מתערב יתר על המידה, מוציא את העסק לעיתים קרובות מדי מידיו של הנהג, תרתי משמע.
קופה או לא?
ה-645 היא מכונית מצוינת, לפי כל קנה מידה. ולא רק שהיא מהווה תוספת יוקרתית ואיכותית לארסנל הדגמים הרחב (והמתרחב במהירות) של ב.מ.וו, היא גם מצליחה לכפר היטב על הנפילה המביכה עם ה-8 הישנה. על השאלה איך תתמודד על התחרות החל מהשנה הקרובה, קשה לתת תשובה חד-משמעית. בפלח השוק הזה, התדמית היא כמעט מעל הכל. ולמרות שיש לגרמנים יש יתרון מול תחרות מבית איטלקי או בריטי, בדיוק בקרב הקהל הזה יהיה מי שיעדיף אריסטוקרטיה שמרנית יותר.
ויש עוד עניין אחד קטן. כל עוד הציגה עצמה ב.מ.וו כמתחרה בפלח שוק מרכבי הקופה, מול מרצדס, מזראטי ויגואר, אין כל בעיה. אלא שבאירוע ההשקה לפחות, אולי מכיוון שכולם הרגישו מאושרים כל-כך, הלכה היצרנית לכיוון מפתיע. להסביר אחרי סרט הפרומו ש"הפורשה 911 המקולקלת שהופיעה מושבתת לצד המסלול, וזו שנעקפת על-ידי ב.מ.וו, וההיא שסתם העלתה עשן, נראו במקרה ולא לצורך הלבנת פני המתחרים", זה רק לעשות את הדברים גרועים יותר.
ה-6, טובה ככל שתהיה, אינה מכונית ספורט, אלא GT ספורטיבית. היא מאיימת אמנם להציב רף חדש של שילוב איכות-נוחות-ביצועים, אבל אינה מסוגלת - או צריכה - להתמודד בקטגוריה אליה כלל לא נועדה. עם ההגה הזה, ותיבה אוטומטית רגילה, היא אינה מכונית ביצועים טהורה כלל וכלל. כי מגרשה הביתי הוא אוטובאן גרמני או כבישים מהירים במיוחד, שם לעיתים היא לא פחות ממדהימה. ובינינו, ב.מ.וו יכולים "להסתפק" גם בהישג הצנוע הזה...