מטריפולי, באהבה

עסק לא קל אוכל טריפוליטאי. כבד, שמן ומתובל, ולכן בשבוע שעבר קיבלתם רק את המנה הראשונה. עכשיו לעיקרית. ועוד מילה אחת: כמו הרוב הדומם, גם אני מכיר את דוקטור שקשוקה ביפו. רק בשביל לחסוך לכם את התגובות הנסערות, אקדים ואומר שאני על המקום הזה לא ממליץ. חוץ מזה, שם, הבנתי לראשונה (ולא אחרונה) מה זו צרבת.

המסעדה של ריטה

(רח' הפרסה 7 ,נוף-ים טל' 09-9567378). המסעדה של ריטה, ששוכנת בכיכר בנוף-ים, היא זיכרון נעים למה שהיה ואיננו. קבלנים רעבים ומתכנני עיר אטומים רואים מקום נחמד, ומיד מרצפים באקרשטיין ובונים קניון. כאן, שתי דקות מזוועת קניון ארנה, כיכר קטנה של פעם עם חנויות ישנות וירקן מבולגן וריטה עם אוכל טוב. יש מנות שתמצאו כל יום, כמו חריימי דג-ים, ויש כאלו עם יום מיוחד: עסבנה, שזה מעי ממולא - ביום שלישי, ותבשיל הבשר הירוק מתרד או מנגולד, הקרוי פקעלה. ביום אחר לחמניות חמודות, מאפה-בית, בכל יום וכך גם עוגיות נהדרות. במיוחד שתי הסתייגויות זעירות: אוכל טריפוליטאי, בדרך-כלל יאה לו בישול איטי. אצל ריטה, האוכל לפעמים לא מקבל את הזמן הראוי. חוץ מזה, יותר יקר שם מעט מרוב הטריפוליטאיות האחרות.

יהלום

(רח' היהלום 5 נתניה בפסז' קומה ב', 09-8611638). הבעיה היחידה שאני יכול למצוא ביהלום זו הדרך. בדרך-כלל למסעדה פשוט נכנסים. כאן פולשים לפסז' אפלולי עם ריחות אפלוליים עוד יותר ועולים קומה בין שרידי מקררים, כיריים ושאר חפצים ישנים. במסעדה שקט, מצוחצח, ואתם מוזמנים לכיריים הגדולים עליהם מונחים סירים נוצצים. האוכל טעים, אבל לא הייתי ממליץ על המקום הזה למפגש ראשון עם המטבח הטריפוליטאי - זה לא אוכל לחובבים. תבשילי הבשר עשויים מנתחים עמוסי ז'לטין - תבשיל ראש למשל. הקהל אינו קהל מזדמן, אלא כזה שיודע בדיוק למה הוא בא ומקבל בדיוק מה שהוא רוצה.

קוסקוס ומפרום

(רח' יחזקאל קזז 12, אור-יהודה 03-5339252). מי שמתבלבל לרגע וחושב שמצאתי לו מקום חדש, אז לא. זה בדיוק המקום שהיה פעם "הפלאפל של אפי" ואחר-כך 'הסנדוויץ" הטוניסאי׃ ותמיד הצטיין. הייתי עוצר כאן בדרך-כלל לחפוז של שקשוקה. לא להתפתות בשום אופן לשקשוקה במתקן החימום, רק לזו שמכינים במקום, ורצוי עם מרגז חריף. הקוסקוס טוב וכך גם שאר התבשילים המוכרים מהטריפוליטאיות האחרות. מה שלא כדאי, זה להגיע בצהריים. אז בדרך-כלל צפוף והומה ולחוץ, מה שטוב לבעלי-הבית ופחות למי שבא לתפוס ראש על קוסקוס.

מטעמי ניסים

(רח' בן-צבי 77 קדימה, 09-8995536). מסעדה קטנטנה שרוב קהלה מכיר, מוכר וקבוע. מצד אחד יש שניצל צ'יפס במסגרת מה שאני קורא, יהודי צריך להתפרנס לא בשביל זה תגיע לכאן אלא בגלל האוכל החם, המתובל והטעים שיוצא מהמטבחון. גם כאן השיטה הידועה של מנה לכל יום. יש יום לממולאים ויום לפקעלה, יום לקוסקוס ויום אחר לעסבנה ותמיד טרי, ותמיד טוב וגם המחירים משמחי כיס.

צ'צ'ו

(רח' שוהם 10, שוק נתניה, 09-8614511). זו לא הפעם הראשונה שאני כותב על המקום, ולכן זה הולך להיות קצר במיוחד. אוכל טריפוליטאי מתון, מנומס וטעים עד מאוד. הכנה ביתית, לאט-לאט על פתיליות, קוסקוס מושלם ויש ממנו בכל יום, מפרום נהדר, חריימי שאפילו לבנבנים כמוני נהנים ממנו עד מאוד ושירות מקסים של בני משפחת וטורי.

ויקטור

(רח' ורד 4 רמת-פנקס, 03-5331656). המלצה מסויגת ולא חס וחלילה בגלל טיב האוכל - הוא טוב עד מאוד - או האנשים, שהם חמים ונעימים במיוחד. רק בגלל שבכל האחרות הייתי פעמים לרוב וההמלצה נסמכת על היכרות וידיעה שאלה לא מקומות של יום עסל ויום בסל, אלא כאלה שתמיד טוב, טרי וטעים בהן. אצל ויקטור הייתי רק פעם אחת. אכלתי עוף בקינמון שלא פגשתי באחרות, וטבלתי לחם טרי ברוטב, אבל מנות אחרות בתפריט - המצ'ומה או הטלה בלימון, שכלל לא שייכתי למטבח הזה - עדיין לא אכלתי. אם הכל טעים כמו העוף, רוצו.

פרג'י

(רח' דוד רזיאל 26 יפו, 03-5188052). מעט המחזיק את המרובה. קטנטן המקום, צר וצפוף. האוכל, לעומת זאת, גדול. גם בכמות, גם באיכות וגם במין תחושה של נעימות ונדיבות. רק המחיר דומה למקום, קטן.