אנדונטס: הסופגניה היפנית

בשער גן הילדים, בתי מזכירה לי בחיוך: "אמא, היום הולכים לקפה דנמרק לאכול סופגניות, הבטחת!". הלכה הסייסטה, אני חושבת בעצב. קיויתי שהיא תשכח, אבל טיבם של דברים שכאלו שהם לא נשכחים.

אל תטעו לחשוב שמדובר בסופגניות של חנוכה עם ריבה ואבקת סוכר. בקפה דנמרק, כמו בקונדיטוריות יפניות רבות, מוכרים אנדונטס. אנדונט היא סופגניה ממולאת במחית שעועית מתוקה ומצופה בסוכר לבן. הילדים היפנים, הגאינג'ים וגם המבוגרים מטורפים עליהן.

בפעם הראשונה שראיתי אותן בכלל לא חשדתי במילוי הבעייתי. מבחוץ הן נראות כמו סופגניות רגילות, אבל עם הביס הראשון נגלית

ה"הפתעה". עבור ילדי זו היתה אהבה ממבט ראשון. הקטנה שלי מסוגלת לאכול שלוש כאלו ברצף, ולא לוותר עליהן באף הזדמנות. רק המחשבה על הסופגנייה הממולא בבבעלעך (השעועית של החמין הפולני) מעבירה בי חלחלה אבל הגוזלים שלי כבר מזמן יפנים לכל דבר ובמיוחד לקינוחים.

ומה קורה כשמגיע חג החנוכה ורוצים סופגניות בנוסח המולדת? מצאתי את עצמי עומדת מול קונדיטור יפני ומסבירה במשך ארבעים דקות את תולדות הסופגניה העבריה. הוא מאוד התפלא למשמע המילוי המקובל בארץ הקודש - ריבת תות. אחרי פנטומימה של עשר דקות הוא אף הבין שהציפוי חייב להיות מאבקת סוכר ולא חלילה סוכר לבן כמו שמקובל ביפן.

השף-קונדיטור המקומי דרש בתוקף לדעת כמה גרם בדיוק של אבקת סוכר יש לזרות על הסופגניה ומשהתמהמתי לענות ביקש ממני להראות לו מה כוונת המשורר בעזרת כף, ואז מיד אץ רץ למטבח לשקול את הדגימה, וחזר בפנים זורחות: בדיקת המעבדה מראה בבירור תוצאה של עשרה גרם בדיוק! ורק אז הוא נרגע, ובא לציון (ולסופגניה) גואל.

הקונדיטור המלוכסן הודיע לי בטון חגיגי: "זו הפעם הראשונה שאני שומע על סופגניה שכזו, וזה מאוד מענין!". וכך, הזמנתי 25 סופגניות כשרות לטובת גן הילדים של בתי, כדי שכל הזאטוטים יוכלו לחגוג איתנו את חנוכה. שאר בנות ישראל הכשרות בטוקיו אף הן ממהרות לקונדיטוריות המקומיות להזמין סופגניות עבריות למהדרין ואז בשבוע המקביל לקריסטמס (שנחגג במלוא עוזו על ידי היפנים מיותמי החגים משלהם) ישנם כמה קונדיטורים שמכירות הסופגניות אצלהם נוסקות פלאים.

אז מה יש בסופגניה היפנית?

היפנים, שמאוד מקפידים על תזונה נכונה ובריאה מפיקים גם את הממתקים שלהם מחומרים בריאים ומזינים ככל האפשר. את המחית האדמדמה מפיקים משעועית אדומה וקטנה בשם אזוקי (Azuki). אותה מחית בדיוק משמשת בין השאר להפקת הוואגאשי: הממתקים היפנים המפורסמים. אלו הם פולי אזוקי מבושלים לאיטם עם סוכר. למחית קוראים ביפנית אנקו (Anko), ולסופגניה ממולאת באנקו: אנדונט (Andoughnut).

כשהיפנים מכינים אנדונט הם מבליעים כף גדושה או שתיים של אנקו בתוך הסופגניה טרם הטיגון, וכך מתקבלת לה הסופגניה היפנית. האנקו מכיל הרבה פרוטאין, איזון טוב של חומצה לינולית, וויטמינים E, B1, B2,B6 וגם חומצות אמינו, מינרל קלציום, פוספור, פוטסיום, מגנזיום וברזל, ולא פחות חשוב: סיבים תזונתיים. אז איך האמא הפולנייה תסרב לקחת את ילדיה לאכול סופגניות בריאותיות שכאלו?

חומרים:

כוס פולי אזוקי  

1/3 כוס סוכר

הכנה:  

1. במחבת עמוקה, שמים 4 כוסות מים, מוסיפים את פולי האזוקי ומביאים לרתיחה.

2. מסננים, מחזירים את האזוקי למחבת, מוסיפים 6 כוסות מים ומביאים לרתיחה נוספת. מנמיכים את הלהבה ומבשלים במשך כשעה, או עד שהפולים מתרככים.

3. מסננים שוב, מחזירים את האזוקי למחבת ומוסיפים את הסוכר. מבשלים על להבה נמוכה תוך כדי בחישה עד שהעיסה מסמיכה. מקררים קצת, ממלאים את הסופגניות בכף גדושה או שתיים של אנקו, על פי הטעם, ומטגנים.

היפנים אומרים שבשלב הטיגון הטמפרטורה של השמן העמוק צריכה להיות מאוד גבוהה (160 מעלות צלזיוס) כדי שהסופגניות והמילוי שבתוכן לא יתפרקו.

סופגניות של אמא שלי (תודה אמא)

חומרים: 

1 ק"ג קמח

60 גרם שמרים טריים

1/2 חבילה מרגרינה מומסת

1/2 כוס סוכר

1/3 כוס קוניאק

2 כוסות מים פושרים

3 ביצים

קורט מלח

בקבוק שמן צמחי

הכנה:

1. ממיסים את השמרים ב-1/2 כוס מים פושרים ומעמידים בצד עד שהם תוססים.

2. שמים את הקמח בקערה,שופכים מעל את השמרים והמים, מוסיפים מרגרינה מומסת, 1/2 כוס סוכר, קוניאק, ביצים ומלח - ולשים לבצק אחיד. מניחים לשעתיים של תפיחה במקרר.

3. יוצרים כדורים מהבצק וניחים על מגש מקומח. מתפיחים שוב כ-1/2 שעה.

4. מבליעים את מלית האנקו (השעועית המתוקה) בעדינות בתוך הסופגניות בעזרת כף וסוגרים הרמטית בחזרה עם האצבעות.

5. מחממים שמן בסיר עמוק ומניחים בפנים גזר מקולף (הוא סופח את הפסולת). מניחים את הסופגניות בזהירות ומטגנים משני הצדדים. מוציאים, ומניחים בקערה, ומפזרים סוכר מלמעלה.

איטאדאקימאס וחנוכה שמח!