לקראת המסע לאנטארקטיקה

ביום ראשון אחרי הצהרים הגיעו חברי המשלחת לעיירה פונטה אראנס (צ'ילה), הסמוכה לקצה הדרומי של דרום-אמריקה, מותשים לאחר יותר מ-25 שעות טיסה ומרוגשים מההרפתקאה הצפויה להם.

בדרכם ליעד הסופי צפויים להם אתגרים יוצאי דופן, כולל מסע קשה באוקייאנוס, אותו יעשו בשתי יאכטות קטנות, טראקים קפואים בקרח של חצי האי האנטראקטי וטיפוס לפסגת הר שמעולם לא נכבש. בראש ההר הם יעניקו לו שם סימבולי, הקשור למאמציהם לשלום בין הישראלים לפלסטינים. ממש כמו שני העמים שנותרו מאחור, במזרח התיכון, ההצלחה והביטחון של חברי המשלחת תלויים ביכולות שלהם לשתף פעולה ולהבין זה את זה.

עוד לפני שיצאו למסע, נדרשו חברי המשלחת - ארבעה פלסטינים וארבעה ישראלים (אליהם מתלווים 3 מדריכי טיפוס, רופא, עיתונאי, מפיק וצלם טלוויזיה, ומומחה לתקשורת לווינים) - לפתור שורה של בעיות לוגיסטיות מטרידות.

הבעיות כללו את תיאום הטיסות לצ'ילה מישראל, הגדה המערבית, ירדן, מצריים, צרפת, גרמניה ואנגליה; אריזה ומשלוח של יותר מטון וחצי מטען אישי, מיכשור טכני וציוד לטיפוס הרים, ותחינות בפני חברות התעופה, כדי שיגמישו את תעריפי ה'אובר-וויט'. המסע היה ארוך ותובעני.

נאסר גוס, חבר המשלחת הפלסטיני, התקבל בחום רב בפונטה ארנאס ביום שני האחרון, יום אחרי ששאר חברי המשלחת הגיעו למקום. גוס נאלץ לצאת באיחור, בגלל משימה דיפלומטית חשובה שהטיל עליו יאסר עראפאת. לפני שיצא לצ'ילה, נסע גוס לקהיר, שם הצטרף למשלחת פלסטינית שהתנצלה בפני הממשל המצרי, על התקרית שאירעה בעת ביקור שר החוץ המצרי במסגד אל-אקצה.

בזמן שהמתינו לנאסר גוס, טיילו שאר חברי המשלחת בפונטה אראנס השוכנת לאורך מישורי מגלאן, הקרויים על שמו של מגלה הארצות הנודע, הראשון שהקיף את העולם. בכיכר המרכזית הם עשו מה שעושים כל ההרפתקנים העכשוויים: שפשפו את הרגל בפסל דמותו של מגלן. את שאר הזמן הם ניצלו להכנות של הרגע האחרון, שכללו רכישת כמות גדולה של תרופות נגד מחלת-ים, כדי להקל על הימים הצפויים להם.

ביום שלישי החלו שוב תהליכי האריזה וההתארגנות לקראת היציאה, כשהמשלחת שמה פעמיה דרומה לפוארטו וויליאמס, העיר הדרומית ביותר בעולם. שם הם ייפגשו את שתי היאכטות הקטנות איתן יחצו את מעבר דרייק שרוחבו אלף קילומטר. המעבר, שמפריד בין צ'ילה לאנטארקטיקה, נחשב לאחד הקטעים הימיים הקשים ביותר בעולם, והוא מסמן את המשוכה הראשונה שחברי המשלחת צריכים לעבור בדרכם ליעד.

כמו כל ההתחלות, גם זו היתה קשה - והיא תהיה יותר קשה בימים הבאים.