שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיול בשדרות רוטשילד
    נעים לשוטט בהן גם בלי אירוע מיוחד או סיבה חגיגית, אבל הפעם נתרכז לא בשדרה עצמה אלא דווקא בבתים שעל גדותיה (וברחובות הסמוכים). תמצית ההיסטוריה התל אביבית בקו ישר אחד

    מי שרוצה להכיר טוב יותר את העיר ולהבין על מה ולמה קיבל מתחם העיר הלבנה את ההכרה העולמית, מוזמן לפנות חצי יום, להרים את הראש, לפקוח עיניים ולהתמסר לרחובות ולבניינים. בעיר קיימים שני מוקדים עיקריים של בניינים שנבנו בסגנון הבינלאומי. האחד – שדרות רוטשילד והרחובות הסמוכים והשני – כיכר דיזנגוף והרחובות הסמוכים לה.

     

    טיול בשדרות רוטשילד טומן בחובו גם נוסטלגיה 'פרטית' של תל אביב הקטנה שלא נכללה בשיקולי אונסק"ו. השדרה מחברת בין הגרעין ההיסטורי של אחוזת בית ממנה צמחה העיר, עוברת דרך מרכז העסקים של העיר, ומסתיימת במתחם התרבות.

     

     

    • שד' רוטשילד 67

    בית סמואלסון

    אדריכל חיים סוקולינסקי, 1932.

     

    בית המגורים הוסב לבניין משרדים בן שלוש קומות. לבניין מאפיינים קוביסטים מובהקים, המרפסות הרחבות מרחפות מול השדרה והחזית לרחוב נחמני מעוגלת כגליל. 

     

    • שד' רוטשילד 71

    בית קריגר

    אדריכל זאב רכטר, 1934.

     

    בית מגורים בן שלוש קומות, המשדר ניקיון צורני ואיפוק. המרכיב הבולט הוא המרפסות השקועות היוצרות משחק אור וצל באמצעות היחס בין הפתחים והקיר. משטח החזית המטויח לבן בולט מעט, הפתח הצר והארוך הנו תשובה לחלון 'הסרט האופקי' של לה קורבוזיה .

     

    • שד' רוטשילד 82

    בית רובינסקי –בראון

    אדריכלים יוסף וזאב ברלין, 1933.

     

    בית מגורים בעל קווים אופקיים הזורמים מחלון חדר המדרגות האנכי אל שתי החזיתות בהן בולט מערך חלונות ומרפסות. גגון הצללה והבדלי טיח בין הקומות מדגישים אף הם את הקו האופקי. הבית מתייחס אל מפגש הרחובות על ידי הדגשת אלמנטים בפינת הבית כגון גגון הצללה מוגזם בפינת הגג היוצר צורת משולש. הגוונים העזים כמובן אינם שייכים לעיר הלבנה ואינם מקוריים, אך הם מדגישים את המערך הארכיטקטוני של הבניין. יוסף וזאב ברלין, אב ובנו, עבדו במשותף.  

     

    • שד' רוטשילד 84

    בית אנגל

    אדריכל זאב רכטר, 1933.

     

    בית מגורים גדול ממדים, שהפך לאחד הסמלים והדגלים של הארכיטקטורה המודרנית. על הגג מוקמו חדר התעמלות וגינת גג. זה המבנה הראשון בעיר שנבנה

    על עמודים, לאחר מאבק עם העירייה. בית אנגל נבנה בצורת האות ח' סביב חצר פנימית, הפונה לרחוב מזא"ה. המפגשים בין המרפסות בשתי החזיתות יוצרים משחקי נפחים ומשחקי אור וצל (אם תוכלו לדמיין את הבית מטויח לבן ונקי).  על הגג השטוח ריחפה פרגולת בטון שנועדה להדגיש את ייעודו של הגג כמקום התכנסות של הדיירים.

     

    האדריכל זאב רכטר שכר לעצמו דירה מרווחת בבית זה. בין שכניו היו האחים שמיר, מחלוצי הגרפיקה בארץ ישראל, והגברת אדיס דה פיליפ, מייסדת האופרה בתל אביב. בתקופת מלחמת העולם השנייה שימשה קומת העמודים מפקדה בריטית.

     

    • רוטשילד 83

    בית משפחת ברלין

    אדריכל יוסף ברלין, 1929.

     

    מעונו הפרטי של האדריכל יוסף ברלין ורעייתו שושנה, שהיתה פסלת וציירת. יוסף ברלין עלה לארץ בשנת 1921, הקים ביחד עם האדריכל פסובסקי את 'אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים' והיה בין הראשונים שיישמו בתל אביב את הסגנון הבינלאומי בארכיטקטורה.

    הבניין בנוי לבני סיליקט חשופות המשמשות מוטיב דקורטיבי. הן יוצרות בליטות משולשות ואפקטים מרשימים של אור וצל.

     

    כאן כדאי לסטות מציר השדרה ולפנות שמאלה לרחוב בלפור ולהגיע איתו עד לרחוב אחד העם. ברחוב אחד העם פנו שוב שמאלה.

     

    • אחד העם 78

    בית שרבל

    אדריכל רפפורט, 1936.

     

    בגוש הנסוג של בית המגורים מרפסות אווריריות מוקפות בסבכת ברזל. בגוש הקדמי - מרפסות בעלות מעקה צינור. אדריכל רפפורט תכנן את מרבית סניפי בנק דיסקונט ברחבי הארץ.

     

    חיזרו על עקבותיכם וברחוב מאז"ה פנו שמאלה. משמאלכם בית בראון בעל דינמיקה אופקית ומעגלית מרשימה. על התכנון הופקד אדריכל זכי שלוש. ממערב לו תוכלו לראות את מגדל המים השני של תל אביב, שבראשו חנוכייה שדלקה בחג החנוכה ובלטה למרחוק. הגיעו עד לבית מספר 27.

     

    • רח' מאז"ה 27

    בית אלישב

    אדריכל יוסף ברלין, 1931.

     

    בית מגורים בעל חזית סימטרית. שילוב לבני סיליקט חשופות בין הקומות יוצר הדגשה אופקית כניגוד לאנכיות של חדר המדרגות המזוגג בהבלטה. אדריכל יוסף ברלין יצר בתל אביב שפת עיצוב ייחודיות על ידי שימוש בלבני סיליקט לא מטויחות.

     

    המשיכו עם רחוב מאז"ה עד לרחוב עין ורד.

     

    • עין ורד 4

    בית ביז'ונסקי

    אדריכל פנחס ביז'ונסקי, 1936.

     

    בית מגורים בעל צורת ר' התוחם גן בחזיתו. מאופיין על ידי חדר מדרגות מזוגג היוצר הדגשה אנכית. פסי המתכת המלווים את המעקה הבנוי במרפסות מבליטים את הניגודים שבין הקו האופקי לאנכי.

     

    מרחוב עין ורד פנו ימינה לרחוב בלפור.

     

    • בלפור 24-26

    בית ירחמילבסקי

    אדריכל ש. פלאטו, 1935.

     

    בית מגורים גדול במיוחד בעל שתי כניסות. בחזית הבית שולטות מרפסות ארוכות, כל מרפסת מצילה על המרפסת תחתיה, כל מעקה מחורץ לאורכו בפתח צר לאוורור. בחצר ובחדרי המדרגות מצפה הפתעה: עיצוב בורגני ומהודר - בניגוד לכללי הסגפנות של התקופה -  שהתפתח בתל אביב עם עליית יהדות גרמניה. שימו לב לבריכת דגי זהב בסגנון ה'אר- דקו' ולאריחי הקרמיקה בחדר המדרגות.

     

    לאחר מכן פנו שמאלה לרחוב מלצ'ט (פינת ג'ורג' אליוט).

     

    • מלצ'ט 15

    בית לנדא

    אדריכל אברהם ברגר, י. מנדלבאום, 1935.

     

    בית מגורים, שהבולט בו הוא ציר אנכי המאחד את שתי החזיתות ומתייחס לפינת הרחובות. אריחי הזכוכית זכו כאן לעיצוב מרשים בדוגמת שתי וערב. לבית עושר צורני המורכב ממערך מרפסות קובייתיות ומרפסות בצורת גליל . פינות הבניין מתעגלות במפגש עם קיר חדר המדרגות ומרככות זוויות ישרות. הפרגולה על הגג מלווה את שתי חזיתות הצד.

     

    חזרו דרומה לרחוב מלצ'ט ושמאלה לבלפור כדי לחזור לשדרה.

     

    • רוטשילד 89-91

    בית יצחקי

    אדריכל פנחס היט, 1935.

     

    שני בתי מגורים תאומים, היוצרים תמונת ראי זה ביחס לזה ובניהם צמחיה. המרפסות בגוש הקדמי הן זוויתיות ושקועות במעטפת צל ואילו בגוש הנסוג הן מעוגלות. הצמד יוצר יחידה יוצאת דופן שאינה דומה לבתים הסמוכים.

     

    הפנו מבטכם אל המרפסת ממול, שם ניצבים שלושה פסלים מעשה ידיה של הפסלת עפרה צימבליסטה, "שתי נשים וגבר אחד". בידיהם ספרים ופיותיהם פעורים, כאילו היו שרים או מספרים סיפור. ברחוב אנגל פנו ימינה. במסגרת התוכנית להחייאת לב העיר פותח הרחוב כמדרחוב בו שולבו פינות ישיבה ומשחק.

     

    • אנגל 5

    בית אגינסקי

    אדריכל סם ברקאי, 1934.

     

    בית מגורים בעל מתווה של קובייה נקייה עם פרופורציה מדוייקת המאזנת בין משטחים בנויים לבין הפתחים שנוצרו על ידי המרפסות. הגוש המזרחי של החזית בולט כדי לאפשר חשיפה לרוח הים המערבית. המרפסות יוצרות הדגשה אופקית בניגוד להדגשה האנכית שיוצר חלון לבני הזכוכית המלווה את חדר המדרגות. הגינון בבית הוא חלק מן התכנון המקורי, באמצעות קקטוסים ותמרים נוצר משחק צללים על קיר הבית.

     

    • אנגל 8

    בית הנדל

    אדריכל שוורץ את הירש, 1936.

     

    בית מגורים המורכב משני גושים קובייתיים. בגוש הנסוג המרפסות מעוגלות בהשראת דימוי האוניה, ובגוש הבולט המרפסות זוויתיות, מוצלות על ידי סינרי הצללה. את שני הגושים מחבר חדר המדרגות ובו רמיזות של סגנון ה'אר דקו'. החצר הפנימית שנוצרה בין שני הגושים משתלבת כיום בחלל הציבורי של המדרחוב.   

     

    חיזרו אל השדרה ופנו ימינה ושוב ימינה אל רחוב שינקין פינת רחוב הגלבוע. רחוב זה הוא השני במתחם שעוצב כמדרחוב.

     

    • הגלבוע 1 פינת שיינקין 65

    בית רובינסקי

    אדריכל לוצ'יאן קורנגולד (או אברהם מרקוספלד ול. קרנובסקי), 1937.

     

    בניין מרשים, המורכב משלושה גושים המקיפים את חדר המדרגות. בבית זה מומחש העיקרון של קיר המשמש מעטפת של חלל על ידי קירות החורגים מעבר לחזית ומדגישים בכך את ניתוקם משלד המבנה. הקירות ממשיכים ,מתעגלים ומקיפים את השלד כקליפה. התעגלות האגף הצפוני והחלונות העגולים מעניקים למבנה דינמיקה ודימוי של צוללת בעלת כמה סיפונים.

     

    תכנון המבנה מיוחס לאדריכל לוצ'יאון קורנגולד, אולם עיון בתכניות המקוריות מגלה כי חתימתו אינה מופיעה עליהן. ולמעשה מסמכי העירייה מעידים כי את הבית תכננו אברהם מרקוספלד ול. קרנובסקי. המבצע הבלשי טרם הושלם.

     

    הבית הסמוך, בית מספר 3, נבנה בשנות העשרים בסגנון אקלקטי, עבור משה אברבנאל מייסד ראינוע 'עדן'. כמה פסיעות במדרחוב הגלבוע יחשפו אתכם למרקם רחוב אופייני של שנות השלושים. חיזרו על עקבותיכם אל השדרה אל מול בית מספר 99.

     

    • שד' רוטשילד 99

    בית ריפשטיין ושות'

    אדריכל יהודה מגידוביץ, 1934.

     

    מבנה מגורים ומסחר בן שלוש קומות בעל מתווה של קובייה נקייה. קומת המסד מיועדת למסחר ובקומות העליונות דירות מגורים. החזיתות חלקות ושומרות על איפוק, קו אופקי מודגש על ידי החלונות ופסי הטיח הממשיכים אותם. מעקות המרפסות עשויים מצינורות ברזל עם עיטורים מינימליים. המוטיב האנכי נוצר על ידיי חלונות חדר המדרגות. בתכנון המקורי תוכנן חדר פינתי למנוחה על הגג בפינת הבניין אך לא בוצע.

     

    יהודה מגידוביץ היה מהנדס העיר הראשון של תל אביב. 

     

    • שד' רוטשילד 115

    בית גולדנברג, רוז, בירק

    אדריכל חיים סוקולינסקי.

     

    בית מגורים, בעל שתי חזיתות סימטריות הכוללות דגש אנכי אופייני של חדר המדרגות ומערך אופייני של מרפסות בולטות.שיפוץ הבניין מבליט באמצעות שימוש בגוונים את המערך הכולל של החזיתות ואת האלמנטים המשניים של פרטי המעקות החוזרים בגדר החצר.  

     

    • שד' רוטשילד 118

    בית רפפורט

    אדריכל יצחק רפפורט, 1934.

     

    בית מגורים המתהדר באלמנט חדר מדרגות ייחודי המורכב מלוחות בטון. מאופיין בגגונים ומרפסות בעלות זיזים בולטים. על הגג קורה אופקית מרחפת תואמת את אורך המרפסת תחתיה. בקומה השנייה של הבית גרו ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב השלישי, ורעייתו היפה אסתר.

     

    • שד' רוטשילד 117

    בית אהרונוביץ

    אדריכל רפפורט, 1933.

     

    בית מגורים המורכב משלושה גושים קובייתיים הערוכים בנסיגה ויוצרים חצר פנימית גדולה. התעגלות הפינות בגושים תורמת לזרימה המשכית של הבניין מחזית השדרה לחזית הפונה לרחוב בר אילן. הבית ממוקם על גבעה , אשר כונתה 'גבעת הרוכבים'. על שטח זה הייתה אורווה שנוהלה על ידי קצין משטרה לשעבר. רכיבה על סוס היתה אז בילוי נכסף של צעירי התקופה, בילוי שהתאפשר רק למי שידו הייתה משגת או למי שהתנדב לטפל בסוסים.

     

    • שד' רוטשילד 119

    בית חכמי

    אדריכל ריכרד קאופמן, 1933.

     

    בית מגורים, עם חזית אחת לרחוב. המסה המודגשת בהבלטה, מאחדת את כל הקומות. מרפסת אחת בכל קומה חורצת את רוחב החזית, יוצרת חתכים אופקיים ומונעת את חדירת קרני השמש לחדרים. הבית נבנה עבור דוד חכמי, מייסד חברת הביטוח 'הפניקס הישראלי'.

     

    • שד' רוטשילד 139

    בית קרייתי

    אדריכל שמואל מיסטצקין, 1937.

     

    בית מגורים בולט באיפוקו. בחזית ל'הבימה' מערך חלונות ללא מרפסות. שמואל מיסטצקין היה האדריכל המתכנן של המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר וכיהן כיו"ר אגודת האדריכלים בישראל. מיסטצקין נפטר השבוע, במועד המקבל סוג של משמעות סמלית. עד ליומו האחרון היה פעיל בתחום וגר במבנה שתוכנן במקור עבור אחיו. מיסטיצקין אהב לספר על מבחן הקבלה לבית הספר באוהאוס, שנערך לו בשנת 1931: הוא קיבל משימה להפוך יריעת בד גס סתמית למשהו שימושי. מה עשה? קלע ממנה חבל שבו הוא יתלה את עצמו למקרה שלא יתקבל.

     

    לסיום, מומלץ לחצות את כיכר הבימה ולנוח ב'גן יעקב'. הארכיטקט יעקב רכטר קשר את שלושת מרכזי התרבות (היכל התרבות, הבימה, ביתן הלנה רובינשטיין) בגן פנימי ובו עצי שקמים. 

     

    מומלץ לשלב בסיור ביקור במוזיאונים הקטנים הממוקמים בקטע המערבי, בו ניצבים בתים בעלי חשיבות לאומית: היכל העצמאות ובית התנ"ך פועלים בשדרות רוטשילד 16 בבית צינה ומאיר דיזנגוף (טל. 5173942 / 5166393). מוזיאון ההגנה פועל בבית אליהו גולומב, שדרות רוטשילד 23 (טל. 5608624), ומוזיאון יוסף באו לתולדות האנימציה נמצא ברחוב ברדיצבסקי 9 טלפון (212730 - 054).

     

    העמותה לתיירות של עיריית תל אביב-יפו מארגנת סיורים מודרכים בנושא הבאוהאוס (ובהרבה נושאים אחרים). טלפון: 5166188.

     

    הכותבת היא מדריכה בעמותה לתיירות תל אביב-יפו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "טיול בשדרות רוטשילד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שדרות רוטשילד. פה הוכרז על הקמת המדינה
    צילום: חן מיקא
    שד' רוטשילד פינת אנגל. שימו לב לזמרים
    צילום: מיכאל קרמר
    אחד העם 56. בחצר יש בוסתן קטן
    צילום: חן מיקא
    מומלצים