טבילת אש (ומים!) בירקון

יותר משסובל הירקון מזיהום, הוא סובל מתדמית מזוהמת. ליד מחלף ירקון, במקום בו זורמים בנחל מי מעיינות, יש טחנת קמח, ציפורים וצל, ומים נקיים מספיק כדי שתראו את כוסות הפלסטיק על הקרקעית. גילי סופר שחה בירקון ובינתיים הוא בסדר

גילי סופר פורסם: 24.06.04, 16:33

בא לו הקיץ וכל מה שרוצה הבנאדם זה איזו פינת חמד להשיב בה את נפשו. כל כך חם כשנותנים למזגן לנוח לרגע, עד כי שוכחים שאם רק מוצאים עץ רחב מספיק לשבת תחתיו, ונותנים לרוח לעשות את שלה, בחוץ, אפילו בצהרי היום, ממש נעים.

זו העונה שבה מתחילים לחפש את המים. הדמיון מתחיל לנדוד צפונה: ירדן, בניאס, כזיב, עמוד. מי החצבאני החומים, זיכרון מטיול בגבול הלבנון בקיץ שעבר, מתריסים: מים צלולים יש בעיקר בפרסומות. אולי לא צריך להרחיק על מנת למצוא פלג ראוי. הגיע הזמן לבדוק את הירקון לעומק.

איש לא יעז לומר לכם שאפשר לשחות בירקון, גם אני לא. למרות שיצאתי מזה בשלום. בינתיים. אם אחטוף בילהרציה כבר תשמעו על זה.

מי מעיין לא מבוקבקים

לפני מספר חודשים נערך באחד ממושבי דרום השרון כנס בנושא פרוייקט התיירות האקולוגית שמקדמת רשות נחל הירקון. "הירקון לא יחזור להיות הנהר שבו שחיתי בתור ילד", אמר סגן ראש המועצה האיזורית. נזכרתי בתיאור המקסים שפורסם כאן בכתבה 'פעם היה כאן ירקון': "אפשר היה לצלול בין שיחי הנופר הגדלים במים, לחוש את הדגיגים מנקרים בעדינות באצבעות הרגל ולהתפרקד על גדת הנחל, כדי להתייבש לצלילי ציפורים מן הסבך", התרפק ספי בן יוסף.

נהר הירקון, מטבעו, הוא השני בגודלו בנהרות הארץ, ושפעת מעיינותיו חזקה מאוד. שלושה חלקים לו כיום: מן הים ועד לשבע טחנות יש בו בעצם מי ים, משם ועד למפגש עם נחל קנה הנחל מזוהם ברמות זיהום שונות, ומהמפגש עם נחל קנה ועד למעיינות זורם 'הירקון הנקי'. מה שנשאר מן הנהר ההיסטורי, הוא נחל חביב עם זרם יציב שמשחררים מפעלי המים הלאומיים, לאחר שרוב רובם של המים נשאבים לשימוש.

כן, אנחנו שותים את מי הירקון. יותר משסובל הירקון מזיהום, הוא סובל מזיהום תדמית. גם אם לאורך 7 קילומטרים מן הנחל זורמים מי מעיינות, אותנו לא יבלבלו אותנו עם עובדות. אנחנו פשוט לא מוכנים לקבל את המינוח 'הירקון הנקי'. הילדים של היום הרי ממילא יודעים ש'מי מעיין' זה משהו שבא בבקבוק פלסטיק.

עיניים על המים

הנקודה שכדאי להכיר לפני שמתיידדים מחדש עם המים, היא נקודת המפגש של הנחל עם הצפוני ביובליו, נחל קנה (בו זורמים המים ממכון טיהור השפכים של כפר סבא והוד השרון). אפשר לעמוד ולראות פלג מקציף ומבאיש מזה, ופלג נקי מזה, מתמזגים זה בזה וזורמים תל-אביבה. ניתן להגיע לשם בכמה וכמה דרכים. שבילי האופניים היוצאים מתל אביב מגיעים עד כאן, ואוהבי הלכת ישמחו לשמוע שיש תחנת רכבת לא רחוק. יסלחו לי המסוקסים, אני הגעתי עם הפרייבט כמעט עד קו המים. בכביש המוביל ממחלף ירקון לכיוון הוד השרון, ממשיכים ישר ברמזור הראשון, ופונים שמאלה לדרך העפר (השלט אומר 'משתלת נוה ירק'). ממשיכים ישר לאורך שדרת הברושים, וממש לפני ששביל העפר מגיע לסכר נחל קנה, מתפצל שמאלה שביל עפר נוסף, המוליך לאורך הנחל עד למפגש עם הירקון (ויש גם מפה. כדי להתמקם, לחצו על הריבוע המתאים במפה התחתונה).

השביל ממפגש נחל קנה עם הירקון חוזר מזרחה לאורכו. את הכניסה לטחנת אבו רבאח אפשר לזהות על פי גדם גזע ענקי ושרוף שעליו סימון שבילים שחור וגם זה של שביל ישראל שעבר פה עד לא מזמן. טחנת הקמח שהקים כאן בסוף המאה ה-19 השייח אבו רבאח, שוקמה לאחרונה. אתר האינטרנט המקיף של רשות נחל הירקון יודע לספר כי בשנת 1913 הותקנו בה שתי טורבינות מודרניות מגרמניה, וכי בשנת 1917, לאחר נסיגת התורכים ופיצוץ גשרי הירקון, עלה ערכה של הטחנה, בהיותה גשר מעבר יחיד על הנחל. פעולתה הופסקה באופן סופי ב-1959. הבנייין המחודש נעול ומסורג בינתיים, אך אפשר לראות את גלגלי הטחנה מבחוץ. מלבד מספר בקבוקי פלסטיק גדולים הצפים יחד עם מין כלשהו של צמחי נהרונית, המקום נקי, והמים זורמים לאיטם מתחת לטחנה הנראית כמצויידת בזוג עיניים.

חלק ניכר מן הירקון הנקי נמצא מאחורי הקופות הרושמות של רשות הטבע והגנים. בתוך השטח המגודר, מדשאות רחבות ידיים ושאר שירותים, וגם מסלול טיול עד לתל אפק. אבל יש גם בחינם. מכאן ועד לגדר של גן לאומי ירקון יש כברת נחל, לאורכה לא מעט פינות חמד: עץ, צל, מים מפכים וציפורים בסבך.

פעם ראשונה יש רק אחת

ברווזי בר לא קיימים רק באגדות ילדים שוודיות, ושלדגים היושבים על ענף מעל המים משחרים לטרפם גם הם מחזה נפוץ. כשאני מתקרב אל המים, מרחרח בחשדנות, נמלטת לפתע מן הגדה ציפור, סופית כמדומני, המשאירה עקבות רגליים על פני המים. לאדומות המקור הללו שמקננות בסבך יש עכשיו גוזלים המצייצים לאמא בקול גבוה.

בחוץ כבר ניחר הקיץ, וכאן, בצל, ירוק ורענן. מצמרות האקליפטוס הגבוהות דרך הקנה המגביה במהירות, עבור בקיקיון על זרעיו המהפנטים ביופיים (זהירות רעל) ובשיחי הפטל, וכלה במים עצמם שהירוק משתקף בהם. אם אפשר לראות את כוסות הפלסטיק המונחות על הקרקעית, זה אומר שהמים נקיים?

הנחל נקרא בערבית ואדי אל עוג'ה, 'הנחל המתפתל', ופינת החמד שמצאה חן בעייני נמצאת בתוך אחד מפיתוליו, מוקפת במים ב-360 מעלות כמעט. גזע עץ שהתמוטט משמש גשר על מים לא סוערים לבעלי שווי המשקל, וגם מקום יפה לשבת ממש מעל למים. אם חשבתי שאוכל מצוא מקום לטבול, גיליתי מקום לשחות ממש. ישורת ארוכה מספיק על מנת לשחות הלוך ושוב.

הקרקעית הבוצית והמים המתוקים, מזכירים יותר מכל שחייה בכנרת. מי שמורגל בגלי הים ובמים המלוחים לא תמיד אוהב זאת (שלא להזכיר את המורגלים בכלור הבריכות). המים עמוקים משתיארתי לעצמי, והנה אני משתובב לי בהם בשמחה. אין אדם נכנס לאותו נהר פעמיים, אבל פעם ראשונה יש רק אחת. נעים מאוד.

איש לא יעז לומר לכם שאפשר לשחות בירקון, וגם אני לא. הנה כך דובר רשות הטבע והגנים: "המים שאנחנו מזרימים הם מים באיכות מי שתיה, ואולם בתחום שמורת הטבע אנו מנחים שלא לרחוץ במים, בגלל פגיעה בבית הגידול". מזל שזו לא שמורת טבע, מה גם שדי ברור מה עושה הביוב לבתי הגידול כמה מאות מטרים במורד הנחל. ניטור מי הירקון נעשה על ידי רשות נחל ירקון, וגם שם לא מוכנים להתחייב שאין במקרה איזה זיהום נקודתי, מה גם שכולנו גילינו השבוע כי הרחצה ללא פיקוח מציל אסורה ומסוכנת.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו