פרשנות משפטית: למה הוקדמו הבחירות בשנה?
לחוק יסוד הכנסת, שקובע שכהונתה נמשכת ארבע שנים, יש חריג שמופעל כאשר הכנסת מתפזרת. החריג מאפשר לכנסת הבאה לכהן פרק זמן ארוך יותר. עד כה סברו שהחריג הזה חל בעת הבחירות ב-2003, ולכן הבחירות הבאות נקבעו ל-2007. אבל החריג תוקן בחוק עוד בשנת 1999 ונדרשה התערבות של בג"ץ כדי ליישב את הבילבול. מורה נבוכים
בית המשפט העליון פסק היום, בהרכב של שבעה שופטים, כי הבחירות לכנסת ייערכו בשנת 2006. החלטת בית המשפט לא כוללת נימוקים, בשל הצורך לתת את פסק הדין בהקדם האפשרי, והנימוקים יפורסמו במועד אחר. עם זאת, אומר בית המשפט, כי על מועד הבחירות לכנסת ה-17 חלות ההוראות של סעיפים 8 ו-9 לחוק יסוד: הכנסת.
- רוח גבית להתמודדות נוספת של שרון
על פי סעיפים אלה, הכלל לגבי תקופת כהונת הכנסת ומועד הבחירות הוא, שהכנסת מכהנת ארבע שנים מיום היבחרה, ומועד הבחירות הוא בחודש חשוון של השנה שבה תמה כהונת הכנסת היוצאת - והכוונה היא על פי השנה בלוח העברי.
לפיכך, אם הבחירות נערכו בינואר תשס"ג, הן צריכות להיערך שוב בחודש חשוון שנת תשס"ז - קרי בחודש נובמבר 2006.
מדוע אם כן התעורר ה"בלבול" בכל הנוגע למועד הבחירות? למה הייתה תחושת כולם כי הבחירות יערכו בשנת 2007?
משום שלכלל הזה של ארבע שנים יש חריג, לפיו כאשר הכנסת מתפזרת על ידי חבריה לפני גמר התקופה שלה, אז תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה תהא ארוכה יותר, עד לחודש חשוון שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה. היינו - אם הכנסת הקודמת מתפזרת לפני תום תקופת הכהונה שלה, קיימת אפשרות למשוך את זמן כהונתה של הכנסת הבאה אפילו עד חמש שנים.
ומה קורה כאשר ראש הממשלה מפזר את הכנסת, ולא הכנסת מחליטה לבד על פיזורה?
על פי חוק יסוד: הממשלה משנת 1992 (חוק הבחירה הישירה), כאשר ראש הממשלה היה מפזר את הכנסת, הייתה נחשבת החלטה כזו כאילו שהכנסת מתפזרת לפני גמר הכהונה. במקרה כזה החריג חל, והכנסת שלאחר מכן יכולה לכהן חמש שנים. הסברה הייתה שזהו ההסדר שחל על הבחירות שנערכו בינואר 2003, וכולם סברו שהכנסת שנבחרת צפויה לכהן פרק זמן ארוך יותר.
אלא שחוק יסוד: הממשלה תוקן בשנת 1999, ובתיקון נאמר, שאם ראש הממשלה פיזר את הכנסת בצו - לא יראו בזה מצב של התפזרות הכנסת. משמעות הדבר היא שלאור תיקון זה, מועד הבחירות יהיה המועד הרגיל, בחודש חשוון של השנה שבה תמה כהונת הכנסת היוצאת - במקרה שלנו, נובמבר 2006.
התיקון הזה היה בתוקף לפני הבחירות בינואר 2003, ועל פיו נערכו הבחירות. כולם סברו אז שהתיקון שהוכנס ב-99' לא משפיע על סוגיית הכהונה הארוכה של הכנסת הנבחרת - וטעו.
(אגב כיום, לאור החוק החדש, אם ראש הממשלה מחליט על פיזור הכנסת בצו, ולא הורכבה ממשלה חלופית, רואים את הכנסת שוב כאילו החליטה על התפזרותה בעצמה - היינו, שוב מקימים את החריג המאפשר כהונה ארוכה יותר של הכנסת הבאה).
למעשה, רק בתקופה קצרה למדי לא היה קיים הסעיף שאפשר את הארכת הכהונה של הכנסת, מה שיצר את התחושה שמדובר בתקלה.
יו"ר ועדת הבחירות לכנסת, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר, פסקה בעניין וקבעה כי יש לתת לחוק פירוש מרחיב, לפיו בכל מקרה שמתקצרת תקופת הכהונה של הכנסת, ולא חשוב מאיזו סיבה, תכהן הכנסת שלאחריה תקופה ארוכה יותר. לפיכך קבעה כי הבחירות יערכו ב-2007. אלא שבית המשפט העליון ביטל את החלטתה.
ההחלטה היום, גם ללא נימוקים, היא ראויה וחשובה. כשאנו עוסקים בפרשנות של מועדים ושל סעיפים הקובעים את "כללי המשחק" - ראוי שהפרשנות תהא צרה, ברורה ותואמת עד כמה שאפשר את לשון החוק.
גם מבחינת מערכת היחסים שבין בית המשפט העליון לבית הכנסת, המסר כנראה ברור: אם בחקיקת הכנסת מתגלה תקלה, ויש מצב של חסר בחוק, הכנסת צריכה לטפל בכך, ואין זה תפקידו של בית המשפט העליון לתקן פגמים כאלה בחקיקה.
לפנייה לכתב/ת 
