הנבחרים: משחקי פעולה

משחק השנה: Splinter Cell: Pandora Tomorrow

ב-Splinter Cell: Pandora Tomorrow אנו שוב מגלמים את דמותו של סאם פישר, איש הקומנדו המזדקן, שעטוף בחליפת גומי צמודה, חמוש בכלי נשק מושתקים ומחביא בתיקו כל מיני גאדג`טים יעילים, בהם הוא משתמש הפעם כדי לסכל מזימה של מורדים אינדונזים להפעיל טרור ביולוגי על אדמת ארה"ב.

מלבד הגרפיקה המעולה ובעיקר האפקטים המדהימים של אור וצל שהם סימן ההיכר של הסדרה, השלבים הכי כייפיים ב-Splinter Cell הם אלו שבהם אנו יכולים להתקדם לעבר יעדנו במספר דרכים שונות, לטפס על גגות, להשתלשל ממרזבים, ובאופן כללי להרגיש כמו חיילי קומנדו מדופלמים. העובדה ששלב שלם מהמשחק מתרחש כולו בירושלים העתיקה, ואפילו דובר בחלקו עברית(!), נותנת למשחק ערך מוסף יוצא דופן עבור גיימרים ישראלים. הקמפיין העלילתי ארוך ומרתק, בעוד התוספת של משחק מרובה-משתתפים מעניין וייחודי מוסיפה למשחק נקודות זכות. בשורה התחתונה, מדובר באחד המשחקים המהנים והיפים ביותר ששיחקנו בהם השנה.

בזמן הרב שחלף בין Thief 2 ל-Thief: Deadly Shadows לא ידעו השחקנים למה לצפות. לבסוף התברר כי למרות שינויי גישה לרוב, מדובר עדיין בכותר Thief למהדרין, ואחד ממשחקי הפעולה-הרפתקה הטובים של השנה. Deadly Shadows משמר את אווירת הסדרה, השמה דגש על גישה התגנבותית לפתירת בעיות ועולם אפל וקודר.

הכותר מחזיר אוהדים ותיקים של Thief לבית שהם מכירים ואוהבים, ובו בזמן, הוא גם ידידותי במידה לשחקנים חדשים. השליטה המיושמת היטב מקלה על השחקן ונוחה אפילו בקטעי האקשן, שהם תכופים פחות, ובצירוף עלילה מרתקת ועולם עשיר אנו נמשכים הלאה לסיים את סיפורו של גארט, גיבור המשחק.

Deadly Shadows אף מאפשר לשחקן לחקור בחופשיות מסוימת את העיר בה מתגורר גארט במקביל לסיפור המרכזי, ובכך מציע לו פעילויות ומשימות נוספות וגם כמה קווי עלילה המתפצלים מהמסלול הליניארי לסיום המשחק. כאמור, לאורך כל הדרך ניתן לחוש את האווירה המיוחדת-במינה של הסדרה, וכך מהווה Deadly Shadows סיום ראוי לסאגת Thief ומודל לחיקוי עבור משחקי אקשן-התגנבות.

Prince of Persia: Warrior Within מחזיר אותנו לעולמו של הנסיך הפרסי, אחת מהדמויות המוכרות והותיקות של תעשיית משחקי המחשב, ועושה זאת על הצד הטוב ביותר. אומנם היו שהתאכזבו בגלל שינוי האווירה של הכותר, מאגדת אלף לילה-ולילה אל סיפור קודר ואפל, אבל מבחינה משחקית, Warrior Within עדיין מספק את הסחורה. מערכת הקרב של המשחק הועשרה והורחבה לעומת זו של הקודם לו בסדרה, ולנסיך ניתן חופש אדיר בשזירת תנועות ומהלכי לחימה.

בנוסף, האויבים הפכו מהירים וקטלניים יותר והקרבות מאתגרים באופן משמעותי. אך לא רק מנגנוני הלחימה עברו שדרוג - גם לאתגרי הפלטפורמה של Warrior Within הוקדשה הרבה תשומת-לב, והם אדירים במימדיהם וסבוכים יותר, אבל עדיין זורמים ומעניקים הרבה סיפוק לשחקן שמצליח להתגבר עליהם. מניפולציית הזמן שיכול לבצע הנסיך שולבה כחלק אינטגרלי יותר בתעלולי האקרובטיקה, והיא עדיין מרהיבה כתמיד ועומדת בקו אחד עם המנוע הגרפי היפהפה של הכותר. כל מרכיבי המשחק מתגבשים יחדיו לחבילה נאה מאוד, גם אם היא אינה מושלמת, והופכים את Warrior Within לאחד ממשחקי הפעולה המהנים של השנה.