שיתוף קבצים: מציון תצא תורה

תוכנת שיתוף הקבצים הישראלית iMesh היא יצור כלאיים, גן עדן פיראטי בעבר שהופך אט אט ליקיר תעשיית המוזיקה ולמקרה מבחן מעניין. מדובר בתוכנה אשר עד לא מזמן היתה מוגדרת פיראטית על ידי חברות המוזיקה הגדולות בעולם. משתמשי השירות יכולים להוריד באמצעותה חינם שירים, תוכנות, סרטים ומשחקים המוגנים בזכויות יוצרים. עם זאת, כל הפעילות הפיראטית הזו מתנהלת בהסכמה שבשתיקה של תעשיית המוזיקה מאז הגיעה להסדר עם החברה, בחודש יולי, 2004.

על פי ההסדר, iMesh שילמה לאיגוד חברות המוזיקה בארה"ב (RIAA) סכום של 4.1 מיליון דולר בגין הפרת זכויות יוצרים בשירות שהפעילה. במקביל, סוכם בין הצדדים כי החברה תשנה מודל עסקי, ותהפוך לשירות הורדות מוזיקה בתשלום. חברות המוזיקה הסכימו כי עד שיחול השינוי, התוכנה תמשיך לפעול כפי שפעלה עד כה. כלומר, תאפשר לגולשים להוריד קבצים פיראטים ללא תשלום.

מדובר בתקדים חשוב המסמן שינוי בגישה של חברות המוזיקה כלפי תופעת שיתוף הקבצים ברשת. תעשיית המוזיקה לא השלימה בעבר עם המשך הפעילות הפיראטית של נאפסטר גם לאחר שהחברה הביעה נכונות להתפשר עימן, והציאו צו שגרם להפסקת פעילות התוכנה. כך גם במקרה של תוכנת "אודיוגלקסי" ושירותי שיתוף קבצים נוספים שנסגרו.

מה השתנה?

אז מה השתנה מבחינת חברות המוזיקה? אפשר להזכיר כמה גורמים עיקריים, בהם פסיקות בתי המשפט בארה"ב בנוגע לחוקיות פעולתן של תוכנות שיתוף הקבצים, בניגוד לעמדת תעשיית המוזיקה, כשלון שירותי המוזיקה החוקיים שדחפה התעשייה וצמיחת אלטרנטיבות לנאפסטר וקאזה כמו ביטורנט ו-eMule, על אף אלפי התביעות שהוגשו נגד משתפי הקבצים והצלחה יחסית של חנויות להורדת שירים כמו iTunes של אפל. במקביל, פותחו טכנולוגיות למניעת העתקה בלתי מורשית ושמירה על זכויות יוצרים (DRM) ועל אף שפיצוחן עשוי להיות רק עניין של זמן, בחברות המוזיקה סומכים ידיים עליהן.

ב-iMesh מציינים כי בקרב בכירי חברות המוזיקה חלחלה אט אט ההבנה כי מוטב להצטרף אל תוכנות שיתוף הקבצים המוכנות לשתף פעולה ולהמיר את המשתמשים הפיראטיים למנויים משלמים מאשר לתבוע אותן. במהלך 2004 ניהלו אנשי החברה שיחות עם ה-RIAA בעניין זה ועם החתימה על ההסדר הושגה הסכמה, שהיא בגדר ניצחון גדול ל-iMesh ולשיתוף הקבצים החוקי.

שיתוף הקבצים הופך לחוקי

המילים שיתוף קבצים ו'חוקי' סותרות, לכאורה, אלה את זו, אך ההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה במקרים כאלה: טכנולוגיה חדשה מגיחה וצוברת תאוצה, ולאחר התגברות על ההלם הראשוני, מכריזה תעשיית הבידור כי מדובר בטכנולוגיה "בלתי חוקית" ומציבה מולה את כל הארסנל המשפטי. לאחר שמתברר כי גם איומים, תחינות, ניסיונות הסברה ותביעות לא מסייעים לסלק את המטרד החדש, מופנמת המציאות החדשה ובמקום להאבק בה, משנה התעשייה את המודל העסקי שלה. כך קרה בענף הווידאו בשנות ה-80, ותהליך דומה עובר על שיתוף הקבצים היום.

בעולם כבר פועלות כמה רשתות שיתוף קבצים חוקיות עם מנגנון לתשלום ושמירה על זכויות יוצרים. טכנולוגיה המגבילה את משתפי הקבצים להורדת שירים מותרים בלבד כבר פותחה על ידי כמה חברות, כולל Snocap של שון פאנינג, יוצר נאפסטר.

Wippit,שירות שיתוף קבצים חוקי מבריטניה, מאפשר למנויים להוריד כמה קבצים שרק ירצו עבור כ-90 דולר לשנה או 10 דולרים בחודש (בנוסף לתשלום חד פעמי בסך 22 דולר). מתוך כ-200 ספקי התכנים של Wippit, הרוב הן חברות עצמאיות (אינדי), אך ניתן להוריד גם שירים של שתיים מחברות המוזיקה הגדולות בעולם: EMI, שמחזיקה במגוון אמנים, החל מהאבנים המתגלגלות ועד Coldplay, וברטלסמן (BMG).

הטכנולוגיה בבסיס השירות מונעת שיתוף של שירים שהוגדרו כמוגנים מפני העתקה על ידי חברות המוזיקה ומטילה מגבלות על הפצתם. למרות זאת, Wippit מתחיל להזכיר את המודל האידיאלי של תוכנת שיתוף קבצים, אותו הזכרנו כאן בעבר: שירות הכולל את הקטלוג המוזיקלי של כל חברות המוזיקה, עם מינימום מגבלות וקהילתיות חכמה המקשרת בין המשתמשים. וכל זאת במחיר נמוך. לראייה, Wippit מציעה למנוייו להוריד 60 אלף שירים במחיר של ארבעה תקליטורים. שירות שיתוף קבצים חוקי נוסף בשם Mashboxx הכולל את טכנולוגיית Snocap של פאנינג, עתיד להצטרף לשוק בקרוב.

היתרון הגדול של iMesh

iMesh, בניגוד ל-Wippit או Mashboxx שנולדו כשירותים חוקיים מיומם הראשון, החלה את דרכה כתוכנת שיתוף קבצים הכוללת גם תכנים פיראטיים. יתרונה הגדול של iMesh הוא בסיס המשתמשים הגדול. iMesh היא בין תוכנות שיתוף הקבצים הוותיקות ברשת, ועל פי אתר Download.com, מיליון וחצי הורדות נרשמות בכל חודש.

גולשים רבים נרתעו מ-iMesh, כמו מקאזה, שתי תוכנות שהתבססו בעבר על רשת שיתוף קבצים זהה, עקב תוכנות הפרסום הפולשניות ששולבו בהן. ב-iMesh, בניגוד לקאזה, הפחיתו את כמות תוכנות הפרסום וכיום מופצת iMesh עם סרגל חיפוש אחד המותקן במחשב המשתמש ובאנרים המשולבים בממשק התוכנה, המתבססת על רשת שיתוף הקבצים החדשה של iMesh, הקרויה IM2, ואינה מקושרת עוד לרשת של קאזה.

שירות שיתוף הקבצים החוקי של iMesh יושק בהמשך השנה ויתבסס על טכנולוגיית סינון השירים של חברת Audible Magic, במטרה לאפשר לצרכני מוסיקה ברחבי העולם להנות מכל התכנים הניתנים לרכישה באינטרנט בצורה חוקית. הטכנולוגיה צפויה לחסום שיתוף קבצים בלתי מורשה ברשת. השירות יתבסס על רשת IM2 אך במקביל, יאפשר לגולשים להוריד שירים גם מרשת גנוטלה וגנוטלה 2.

איך זה יעבוד?

בדומה לנאפסטר 2.0, השירות החדש ישלב בין שיתוף קבצים לחנות הורדות. שני מודלים לתשלום קיימים בשוק זה: תשלום קבוע של סכום חודשי על פי המחיר המקובל בשוק (למשל, 10 דולרים לחודש בשירות נאפסטר 2.0) או להוריד שירים בודדים ולשלם עבור כל אחד מהם. הקטלוג המוזיקלי של השירות יכלול את ארבע חברות המוזיקה הגדולות בעולם ובעתיד גם מוזיקה עברית.

חברות התקליטים הגדירו חלק מהקטלוג המוזיקלי שלהן כ"בלתי מורשה להעתקה" - ולרוב מדובר במוזיקה חדשה, הנמכרת בחנויות. רק שירים אלה צפויים להיחסם בעוד אחרים יותרו לשיתוף. ובאשר ללייבלים קטנים ומקומיים, שלא יצטרפו לחברות המוזיקה הגדולות בעולם במהלך של הכשרת iMesh, הם יוכלו לפנות לחברה ולבקש את הסרת התכנים שלהם מרשת שיתוף הקבצים.

ב-iMesh בונים על חוויית משתמש מבוססת P2P, עם כלים קהילתיים שיקשרו בין משתמשים על בסיס טעמם המוזיקלי. מדובר, למעשה, בנגן מדיה עם תכונות מתקדמות לעומת תוכנות מתחרות, שיאפשר למשתמש לגלות מוזיקה חדשה על פי תחומי העניין שלו.

למרבה הצער, ישראלים לא יוכלו להשתמש בשירות החדש בשלב הראשון. בשל מגבלות של זכויות יוצרים, המפרידות בין איזורים שונים בעולם על פי זכויות ההפצה, תושק iMesh החוקית תחילה בארה"ב ובאירופה. בחברה מקווים כי ההשקה בישראל לא תקרה הרבה יותר מאוחר, ואז גם אנחנו נהנה משירות שיתוף קבצים הכולל מוזיקה ישראלית ולועזית - וכל זאת, באופן חוקי.