שתף קטע נבחר

צילום: גדי קבלו, דן בלילטי

המימדיון: למה כן, למה לא

יש מגלשות שנראות עשויות טלאי על טלאי? אז מה, עדיין כיף להחליק בהן. המלתחות מלוכלכות והשירותים מגעילים? אז מה, נהננו למרות שהתאפקנו עד הבית. סיירת פארקי המים של ynet מדווחת על כל המימדים של המימדיון

מגרש המכוניות הפרטיות עמד, להפתעתנו, שומם. מבט קצר לעבר חניית האוטובוסים הסביר הכל: קייטנות הארץ התאחדו לביקור במימדיון בדיוק ביום בו הגעתי עם ארבעה בני תשחורת להרוג עוד כמה שעות של חופש גדול. "אוי התורים", גנחו הארבעה כשגילו את אלפי הילדים (אלפיים ליתר דיוק) שצבאו על כל מתקן ומתקן.

 

לזכות המימדיון יאמר שזה לא ממש הפריע ליהנות. אולי זה הדשא הירוק והאמיתי שנרמס תחת הרגליים, אולי זה המראה הפנורמי הנגלה לעיני המבקר כבר בכניסה, שנותן תחושת מרחב. כך או כך, אחרי ארבע שעות חזרנו כולנו הביתה שזופים, ירוקים (הסבר בהמשך) מחייכים וגם מתאפקים עד מאוד.

 

 

 

למה כן

 

כדאי להגיע לפארק התל אביבי כי הוא משתרע על שטח של 100 דונם, ומכיל לא פחות מתשעה מתקנים שונים: שלוש מגלשות "מטאור" בעלות שיפוע חד, שלוש מגלשות "סללום" ארוכות, מסלול אבובים, בריכת הרפתקאות עמוסת תותחי מים וזרנוקים, בריכה רגילה ובריכת גלים שיכולה להכיל עד 1,500(!) איש.

 

לפעוטות ממתינה בריכה רדודה במיוחד ועבור ילדים עד גיל 9 הוקם "עולם הילד" המושקע, ובו עשרות מתקנים צבעוניים מסתובבים ומתיזי-מים. במקביל זורם לו לאיטו מסלול אבובים לקטנטנים.

 

נוסף למתקנים מציע המקום גם חדר משחקי וידאו, חנות בגדים, דוכן תכשיטים בו קולעים צמות תמורת 15 שקל ודוכן לממכר גלגלי ים וכדורים. חובבי קלאב מד ייהנו מבמת בידור הממוקמת בכניסה (שמפעיליה הליצניים עשו המון רעש ובידרו, רוב הזמן, בעיקר את עצמם). אוכל נמכר במסעדה ודוכני שתייה וברד מפוזרים במקומות שונים.

 

למה לא

 

בעוד הילדים מתנפלים בחדווה על המתקנים הלכתי אני לבדוק את המלתחות. בכל הפארק רק שתי מלתחות ואולי זו הסיבה לטינופת שהתגוללה שם על הריצפה.

 

נכון, ליד הכניסה ישבה בחורה שהסתבר שתפקידה לשמור על הניקיון, אבל נכון גם שהיא לא עבדה קשה מידי. מעבר לשקיות הביסלי-במבה זיהיתי חיתול מלא שנותר פתוח על הריצפה, מטליות חד פעמיות, ניירות טואלט ועוד כהנה וכהנה דברים שגרמו לי לברוח מהמקום. במהלך היום נבדקו גם השירותים. בתי הקטנה וחברתה נכנסנו ויצאו כלעומת שבאו. כולנו החלטנו להתאפק חזק עד הבית.

 

מראה המלתחות הזכיר לי את שניגלה לעינינו בכניסה. רחבת הבטון הגדולה זרועה היתה בלא מעט שאריות חטיפים ושקיות פלסטיק שמקומן בפחי האשפה. "200 איש עובדים פה יום יום בתחזוקה", נאמר לי על ידי אנשי השיווק. אנחנו לא ממש הרגשנו.

 

בעוד הילדים משתובבים במים הלכתי אני, קטנונית שכמוני, לבדוק את תחזוקת המתקנים. בחיי שאני מאמינה לאנשי המימדיון שטוענים בתוקף כי כל הקיץ עסקו בשיפוצים. לכן לא לגמרי ברור לי למה משטח ההחלקה של המגלשות התלולות, שצבען לבן במקור, הוא חום-מלוכלך ולמה הפיברגלס מראה סימנים ברורים של קימוטים וחלודה. על החלק החיצוני של מגלשות הסללום הירוקות ניראו היטב סימני לשלשת עופות (ובעברית: קאקי של ציפורים) ובמקומות שונים נראו המגלשות כעשויות טלאי על טלאי. איך אני יודעת שצבעו במקומות מסוימים לאחרונה? כל ארבעת הילדים חזרו הביתה כשעל גופם סימנים קטנים וירוקים.

 

ענין מטריד אחר היה השילוט במקום. העלייה למגלשות במימדיון תלויה בגובה הילד ולא בגילו. במו עיני ראיתי ילדים קטנים-קטנים עולים למגלשות גבוהות-גבוהות, ואין עוצר.

 

השורה התחתונה

 

ארבע שעות רבץ הנוער במים וגם תחת השמשיות הרבות הפזורות במקום. בסביבות השעה אחת בצהריים הוקל הלחץ והתורים התקצרו מ-25 דקות לרבע שעה בלבד.

 

למרות ההתאפקות המתמשכת, הפיצה היקרה והנוראית, והמצילים המקסימים שאוצר המילים שלהם כולל בעיקר את הצירוף "עוף מכאן ילד", סיכם הנוער: כיף.

 

לא פחות חשוב 

 

מפלס הכלור: סביר ומתנדף ברגע שיוצאים מהמים.

הניקיון הסביבתי: טעון שיפור מיידי.

ניקיון שירותים ומלתחות: איכס.

תחזוקת מתקנים: אסתטיקה היא לא הצד החזק.

מספר אנשי צוות: משביע רצון.

התמצאות במקום: נוחה מאוד.

מפלס הרעש: הגיוני לגמרי.

דוכני מזון: אוכל רע במחירים גבוהים.

 

המימדיון , גני יהושע, תל אביב, טלפון 6422777 - 03.

מחירים: 79 ש"ח למבקר (עד גיל שנתיים ללא תשלום). ניתן לקבל 10 אחוזי הנחה על ידי הצגת קופון המופיע באתר או לשלם בעזרת כוכבים ונקודות.

ימי ושעות פעילות: שבעה ימים בשבוע, 09:00-17:00.

 

 

  • צילום וידאו: ירון ברנר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
המגלשות. חום מלוכלכך
צילום: ירון ברנר
צילום: ירון ברנר
התור. תבואו מאוחר
צילום: ירון ברנר
מומלצים