אשקלונה: "אנחנו נתגבר"

קטן, סימפטי וסובל - כך הייתי מגדירה את אשקלונה, פארק המים שהוקם כבר ב-1987 בעיר הדרומית אשקלון. "תראי", מצביעה מנהלת הפארק על היומן, "תראי כמה קבוצות ביטלו היום הגעה כי שמעו בחדשות שנסגרו הכבישים".

אם נוסיף על אירועי ההתנתקות גם את המיקום (בקרבת נתיבות, שדרות ואופקים הסובלות מכיסי אבטלה קשים וארנק מדולדל) וגם את ימי בין המיצרים, במהלכם נוהגת האוכלוסיה הדתית להתנזר מכייפים למיניהם, נקבל ימים עמוסי מים, אך דלילי מבקרים. כל אלה לא מרפים את ידי המנהלת הנמרצת. "הפארק הוקם על ידי משקיעים פרטיים, ללא כל תמיכה מן העירייה וכמחווה ציונית", היא חוזרת ואומרת, "אנחנו נתגבר".

חדורי אופטימיות יצאנו ר' (14), מ' (12) ואני לחוות את החוויה הדרומית. הפארק התגלה כקטן אך לא צפוף. "פארק לאנשים שלא אוהבים לצאת לטיול שנתי בין מתקן למתקן", הגדיר

הנוער. על 40 דונם בלבד, הכוללים גם אמפיתיאטרון ענק להופעות (3,000-4,000 איש) רוכזו חמישה מתקנים שונים לבני כל הגילאים.

שתי מגלשות קמיקזה מהירות וגבוהות מחכות לגילאי עשר ומעלה. "מדובר במגלשות הכי גבוהות בארץ, נקודה", גורסת המנהלת. הנוער הרים גבה אל מול הקביעה הנחרצת אך הסכים כי מדובר במגלשות גבוהות במיוחד. בסמוך ממוקמות שתי מגלשות סלאלום מפותלות. "הכי ארוכות בארץ", קובעת שוב המנהלת. "ארוכות", מסכים הנוער. על המתקן השלישי יש הסכמה גורפת: "בועת הסנפלינג" המקומית היא ללא ספק הדובדבן שבקצפת והמתקן הייחודי לאשקלונה.

מדובר בכיפת פלסטיק גדולה ונוטפת מים אליה מטפסים המבקרים בצהלה וגולשים ממנה בחזרה למטה. "Cool", קבעו המומחים.

בנוסף מציע הפארק גם את "עולם הילד" הבלתי נמנע לפעוטות (למה כל הפארקים משתמשים באותו מונח

שחוק, ומתי יקום הפארק הנועז שישתמש בשם אחר?). העולם המקומי מושקע-חלקית וכולל פטריה אחת זולפת וחמש מגלשות-מיני הגולשות אל תוך בריכה רדודה ומיועדות לילדים עד גיל שמונה.

את סיור המתקנים חתמו שתי בריכות שחייה נעימות, אחת לשחייה בלבד והשנייה, המתהדרת בשם לאגונה, רדודה יותר ומיועדת למשחקים ושעשועים.

מים מתוקים ומלוחים

על מיעוט המתקנים מפצים כמה מיתרונות המקום. בניגוד לפארקי מים אחרים, בהם הסתובבנו דקות ארוכות בחיפוש אחר שמשיה פנויה, הרי שבאשקלונה לא היתה שום בעיה למצוא אחת כזו. גם הגולשים והמטפסים מבלים בתורים קצרים במיוחד. 40 דקות (עיין ערך לונה גל) הופכות באשקלונה ל-40 שניות.

פארק ביתי שכזה, חשבתי לעצמי בעודי צופה בהתרחשות הנינוחה. ברור לגמרי מדוע שמחות חברות גדולות לשכור את המקום, בניגוד לפארקי הענק באשקלונה נהנים המבקרים מאינטימיות חמימה. "ירושלמים נהנים כאן במיוחד", מדווחת המנהלת, "כיוון שאנחנו ממוקמים שתי דקות הליכה מהים". מחירו של הכרטיס אם כן, כולל אפשרויות בילוי במים מתוקים ומלוחים גם יחד.

העובדה כי הפארק מאפשר להתמנגל על הדשא הטבעי (המקריח) , ואינו מחזיק צוות בידור

מעצבן אלא תקליטן חובב מזרחית, יכולה להיחשב אף היא ליתרון מסוים.

ביקורינו הדרומי הסתיים בעמידה מהורהרת במגרש החניה, אל מול הקונצרטינות האימתניות המקיפות את המקום. "גם זה נגד ההתנתקות?" שאלו נערה ונער. "זה נגד אורחים שלא מתחשק להם לשלם דמי כניסה", עניתי ובליבי חשבתי שבאשקלונה הפנימו לעומק (ולגובה) את נושא קו הגבול.

השורה התחתונה

לחובבי מים המעוניינים לסייע למחווה הציונית.

לא פחות חשוב 

ניקיון סביבתי: יופי יופי

מלתחות ושירותים: עתיקים להפליא אך נקיים

אחזקת מתקנים: סבירה

התמצאות בפארק: נוחה במיוחד בשל הקומפקטיות

תורים: קצרים במיוחד

אוכל: מזנון עם אוכל חם. המסעדה שבמקום משרתת אירועים סגורים בלבד. 

חשוב: להתקשר לפני ההגעה. הפארק נסגר מידי פעם בעבור המגזר החרדי או לסתם ימי גיבוש לחברות שונות.

אשקלונה,  חוף דלילה, אשקלון, טל': 08-6739970

זמני פעילות: א'-ו' 09:00-16:00, שבת – סגור.

מחיר: 60 ש"ח למבקר מגיל שלוש, לא כולל מבצעים שונים.