נציגות חסרת תקדים למחול הישראלי בפסטיבל לינקולן סנטר

במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול בניו יורק חשפה הנהלת פסטיבל הלינקולן סנטר לאמנויות הבמה את רשימת המשתתפים בעשרות האירועים המתוכננים השנה. הפסטיבל, הנחשב לאחת הפלטפורמות החשובות בעולם בתחום אמנויות הבמה, ייפתח השנה ב-10 ביולי ויימשך שלושה שבועות.

השנה לראשונה יארח הפסטיבל במקביל שלוש להקות מחול מישראל. מדובר בלהקת בת שבע שחוזרת לניו-יורק הפעם עם "טלופזה", יצירתו החדשה של אוהד נהרין; יסמין גודר ורקדני הספסל המדממים עם עבודתה "קרם תות ואבק שריפה"; ועמנואל גת ולהקתו בשלושה ערבים שמורכבים מעיבוד מחולי ליצירתו של סטרווינסקי "פולחן האביב" ומיצירתו "מסע חורף".

טלופאזה. אוהד נהרין‏ (צילום: גדי דגון)

1

2

"פסטיבל לינקולן סנטר ארח בעבר להקות מחול ישראליות וגם קבוצות תיאטרון מישראל, אבל זה נכון שזו הפעם הראשונה בה מתארחים שלושה נציגים ישראליים מתחום המחול באותה השנה", אומר נייג'ל רדן, מנכ"ל הפסטיבל. רדן, שביקר בעבר בישראל במסגרת בניית התכנייה, הוסיף ואמר: "זה ברור שישראל כיום היא אחד המקומות הפוריים והמרתקים ביותר בתחום היצירה בכלל והמחול בפרט. תחומים אלה מעוררים עניין רב גם אצלנו מטבע הדברים. אני חושב שהמחול הישראלי העכשווי מאוד עשיר ומגוון, והבחירה בלהקת בת שבע, ביסמין גודר ובעמנואל גת היתה טבעית. זו היתה קומבינציה של התלהבות מהעבודות עצמן ומהרמה הגבוהה שלהן והרצון הכללי שלנו להביא השנה מגוון רחב של סגנונות מחול".

לצד הנציגים הישראליים, רשימת מופעי המחול שיתארחו השנה בפסטיבל מרשימה ומגוונת וכוללת בין היתר את "בלט סן פרנסיסקו" שיציג בבכורה את "סילביה", יצירה חדשה באורך מלא של הכוריאוגרף האמריקני הנודע מרק מוריס; הרקדן והכוריאוגרף היפני סבורו טשיגווארה שיתארח בערב סולו; להקתה של אליזבת סטרב ביצירה "סטרב נגד כוח הכבידה" וביל טי ג'ונס ולהקת המחול של ארני זיין יציגו את "בליינדייט" שעוסקת בשאלה עבור מה שווה למות.

עוד בין משתתפי הפסטיבל: המוזיקאי גורן ברגוביץ' ולהקתו וכן בית האופרה של לוס אנג'לס בניהולו של פלסידו דומינגו שיציגו בבכורה עולמית את האופרה האפית "גרנדל", יצירה מאת המלחין אליוט גולדנטל זוכה פרס האוסקר על פסקול הסרט "פרידה", שהוזמנה במיוחד עבור הפסטיבל. את האופרה תביים רעייתו של גולדנטל, כלת פרס הטוני ג'ולי טיימור ("מלך האריות"). "אנחנו מנסים להציג ספקטרום רחב של יצירות", אומר רדן, "כאלה שנגישות יותר וכאלה שפחות, עבודות שהן יותר פופולאריות ואחרות שאולי לא מדברות בהכרח לכולם. אנחנו מספקים גם פלטפורמות שמאפשרות להתמקד ביצירות של אינדיבידואלים כמו סמואל בקט ופרדריק אשטון. הרעיון הוא להביא אמנים שאנחנו חושבים שהם מצוינים ושלדעתנו זקוקים לחשיפה גדולה יותר בניו יורק".

בקונסוליה הישראלית בניו-יורק מחככים ידיים בהנאה רבה. הקונסול הכללי, אריה מקל, אמר: "אין ספק שהתרבות הישראלית והיוצרים הישראלים מעוררים עניין רב מזה תקופה ושאנחנו נמצאים כעת בשיאה של פריחה, ולראייה הנוכחות יוצאת הדופן של יוצרי מחול ישראליים בפסטיבל לינקולן סנטר.

אם בעבר הקונסוליה היתה צריכה לדחוף אמנים ישראלים לפלטפורמות פסטיבליות היום הנהלות הפסטיבלים הם אלה שיוזמים את הפניות. אין ספק שזה מעיד על ההכרה וההערכה הרבה שרוכשים בארה"ב לאמנות הישראלית ככלל ולתחום המחול בפרט. הנוכחות של האמנים והיוצרים הישראלים בארה"ב אדירה, ואין לי ספק שהדבר מסייע באופן משמעותי לשיפור הדימוי של ישראל. אני גורס שתרבות היא כלי הסברתי ראשון במעלה שמוכיח שישראל אינה מתעסקת כל הזמן רק בטרור, מאבקים ומלחמות. התרבות מציגה ישראל נורמלית וזה חשוב".

מקל מבקש להדגיש שבניגוד לשנים עברו בהן אמנים ישראלים הופיעו בעיקר בפני הקהילה היהודית ברחבי ארה"ב, בשנים האחרונות זוכה היצירה הישראלית על תחומיה השונים לחשיפה נרחבת גם מחוץ לתחומי הקהילה: "פסטיבל לינקולן סנטר הוא דוגמא מצוינת, כיוון שהקהל שמגיע אליו הוא כלל-אמריקני. הצלחנו מזמן לחרוג מהמסגרת של מופעים בבתי כנסת, ממדי החשיפה של התרבות הישראלית בארה"ב היום אחרים לגמרי וזה בא לידי ביטוי גם בתקשורת האמריקנית".

קונסול ההסברה והתרבות בניו יורק, אמיר אופק, הוסיף על הדברים ואמר: "אנחנו מאוד קרובים להגשים את החלום שכמות הידיעות שיתפרסמו מדי חודש על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ישתוו לכמות הכתבות שיתפרסמו על התרבות הישראלית. זה תהליך ארוך של חלחול אבל העובדה היא שאין כמעט יום בלי שבאחד מעיתוניה המרכזיים של ארה"ב לא מתפרסמת כתבה על יוצר ישראלי".