שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרובע היהודי: הווה שחי את העבר
    הרחוב הראשי הוא רומי, החנויות צלבניות, החומה מימי בית ראשון, הבתים מהמאה ה-19 ובתי הכנסת מהמאות ה-17 וה-18 - טיול בין תקופות, כובשים, עלילות ואגדות ברובע ששוקם לאחר 1967

    באיזה עוד עיר בעולם נמצא בביתו הפרטי של אדם מרתף ובו בית של יהודי מלפני 2000 שנה? או ישיבה שבמרתף שלה יש מוזיאון ארכיאולוגי עם בתים של כהנים מבית המקדש? ומה עם חנות חדשה שפועלת בתוך מבנה חנות בן 1000 שנה? הרובע היהודי מציע אתרים רבים ומיוחדים על שטח קטן של 120 דונם בלבד, וכמעט הכל בחינם.

     

    (צילום וידאו: רון פלד, מוזיקה: דניאל סלבודר)

     

    הרובע היהודי הוא השלישי בגודלו מבין ארבעת הרובעים שבעיר העתיקה וחיות בו כ-600 משפחות. בשנת 1948 נפל הרובע, כמו כל העיר העתיקה, בידי הירדנים, ועד לשחרורו, כ-19 שנים מאוחר יותר, שימשו בתיו ומבניו כאורוות סוסים ומחסנים. מאז 1967 שוקם הרובע, ועבודות הבנייה הסתיימו ב-1983. במסגרת עבודות אלה נעשה מאמץ לשמר את עברו, ולכן לא תמצאו בו עמודי חשמל או קווי טלפון, שכן תכנון מקדים העלים את כל אלה אל מתחת לאדמה. 

     

    את הסיור נתחיל במרכז הרובע, בכיכר המרכזית הצמודה לקארדו ולבתי הכנסת הרמב"ן והחורבה. בית כנסת החורבה נמצא בתהליכי שיקום ולא ניתן לבקר במתחם כרגע, ולכן לא נרחיב

    עליהם. נצא אל רחוב היהודים ומשם אל הקראדו מקסימוס, רחובה הראשי של העיר, הנראה כאן במלוא הדרו המשתרע לרוחב של 22.5 מטרים.

     

    בחלקו המקורה של הקארדו ניצב העתק החלק הירושלמי של מפת מידבא שנמצאה בירדן. הכנסיה הגדולה הנראית במרכז המפה היא כנסיית הקבר, שבתקופה הביזנטית הגיע עד לקארדו. בצידה השמאלי (צפוני) נראה אזור שער שכם של היום ובסמוך לו עמוד ממנו מדדו מרחקים מעיר לעיר. מימין למעלה (דרום מזרח) יש מעין חלק ריק במפה, לדעת חלק מהחוקרים זהו הר הבית באותה תקופה - נטוש ומוזנח.

     

    עוד פנימה בקארדו ניצב בתוך מבנה זכוכית דגם של מנורת בית המקדש. זוהי המנורה הראשונה שנבנתה לאחר החורבן, והיא נבנתה בתחילה מפליז ובהמשך מפליז מעורבב ב-43 ק"ג של זהב. את המנורה השוקלת חצי טון ומעוצבת בהתאם לתיאורם של הרמב"ם וחז"ל, בנה המכון לכלי המקדש. 

     

    חנויות המזכרות והיודיאקה נבנו בתוך החנויות המקוריות שהיו כאן בתקופה הצלבנית (במאה ה-12 הוגבה והוּצר הקארדו).

     

    מכאן אפשר לעלות לרחוב חב"ד וממנו לטפס צפונה במדרגות ברזל אל תצפית הגגות הפנורמית. אפשרות נוספת היא לעלות במדרגות ולעבור דרך רחוב היהודים אל החומה הרחבה (בדרך, אגב, יש שרותים ציבוריים נקיים).

     

    האיום האשורי

     

    החומה הרחבה שברחוב פלוגת הכותל, הנה אחד השרידים הבודדים מתקופת בית המקדש הראשון בהם ניתן לפגוש ברובע. היא הוקמה על ידי המלך חזקיהו, שהתמודד עם האיום האשורי על ירושלים. האשורים כבשו בשנת 722 לפנה"ס את ממלכת ישראל, וכשהמצור הגיע לירושלים,

    בשנת 704 לפנה"ס, הסתיר חזקיהו את מימי עיר דוד בעזרת נקבת השילוח (שמכונה גם נקבת חזקיה) ובנה ביצורים כדוגמת שרידי החומה שמולנו.

     

    רוחבה של החומה 7 מטרים (ומכאן שמה) וגובהה 8 מטרים. את תוואי הבנייה ניתן לראות בשרטוט שעל הקיר מעל לחומה. על מקום זה נאמר בספר ישעיהו (כ"ב, י'-י"א): "וְאֶת-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם, סְפַרְתֶּם; וַתִּתְצוּ, הַבָּתִּים, לְבַצֵּר, הַחוֹמָה. וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם, בֵּין הַחֹמֹתַיִם, לְמֵי, הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה". הברכה הישנה היא נקבת השילוח והרס הבתים נועד לאפשר את בניית החומה בטרם יגיע האויב. מבט אל חלקה הצפון מערבי התחתון של החומה מראה שאכן החומה עומדת על שרידי קירות בתים.

     

    בסמוך לחומה הרחבה, ברחוב שוני ההלכות, נמצא המגדל הישראלי, אף הוא שריד מתקופת בית ראשון, וכן דגם של בית המקדש. 

     

    מנקודת המוצא של הסיור, הכיכר הגדולה, נמשיך עתה דרך רחוב בית אל לכיוון כיכר בתי מחסה. מטרים בודדים לפני הכיכר - אנדרטה ל-48 חללי הרובע ממלחמת העצמאות. הגופות נקברו כאן ב-1948 ורק לאחר 1967 הועברו עצמותיהם לקבר אחים בהר הזיתים. חלק מהנופלים היו רק בני 16 והצעיר שבינהם, חלל צה"ל הצעיר ביותר, היה ניסים גיני, ילד בן 9 וחצי. 

     

    שני חדרים, כולל בור מים

     

    רחבת בתי מחסה הוקמה בעקבות הצפיפות הקשה בתוך החומות ומצוקת הדיור והתברואה ברובע היהודי. בשנת 1857 נרכש השטח על ידי יהודים עשירים, שהקימו את חברת "בתי מחסה לעניים בהר ציון תובבא". הם הציעו מגורים, על פי רוב בחינם, בדירות ברמה גבוהה שכללו שני חדרים, מטבח, חצר מרוצפת, בורות

    מים ועוד. הדירות חולקו לבני הונגריה, עניי כלל ישראל ובני כולל הו"ד. בהמשך נרכשו דירות נוספות ברחבי הרובע המוסלמי, וכאשר גם זה לא הספיק, הגיע משה מונטיפיורי ובעזרת כספו של הגביר יהודה טורא בנה את משכנות שאננים. ההמשך ידוע.

     

    כיכר בתי מחסה היתה מהמקומות האחרונים שנותרו בידי מגיני הרובע ב-48' וכאן הם ערכו מסדר תחת הצבא הירדני בטרם הועברו אל ירושלים המערבית או לשבי הירדני. בחלקה הדרומי של הכיכר, בסמוך לבית הספר, אפשר לרדת אל אפסיס כנסיית הניאה (הכנסייה "החדשה") הביזנטית שמופיעה אף היא במפת מידבא. יש לשאול את השומר היכן נמצא המפתח.

     

    ארון קודש מטורקיה ותיבה מאיטליה

     

    הליכה ברחוב גלעד ופניה שמאלה לרחוב תפארת ירושלים יובילו אותנו אל ארבעת בתי הכנסת הספרדיים שברחוב משמרות הכהונה. הכניסה אליהם בתשלום (5 שקלים לילד, 7 למבוגר).

     

    בראשית המאה ה-17 בנו כאן צאצאי מגורשי ספרד בית כנסת על שם רבי יוחנן בן זכאי. בבית הכנסת יש שני ארונות קודש, כדוגמת בית כנסת הרמב"ן. במלחמת העצמאות נהרס המבנה ושוקם לאחריה. השופר והשמן שמעל החלון העליון בקיר הדרומי החליפו את אלו שנהרסו, שהיו, על פי המסורת, כלים מבית המקדש. מבנה התיבה שבמרכז וצורת הישיבה אופיניים לבתי כנסת ספרדיים. כאן מונה בעבר מונה הרב הספרדי הראשי, וכיום מתפללים פה אנשי הקהילה הספרדית שברובע.

     

    דלת מקשרת תוביל אותנו אל בית הכנסת אליהו הנביא, ששימש ככל הנראה כבית מדרש בעבר. על פי המסורת, גילו היושבים בבית המדרש בערב יום כיפור כי חסר להם אחד למניין. לפתע הגיח לו זקן זר שנעלם לאחר החג - אולי לא אחר מאשר אליהו הנביא. הכיסא "שלו" הועבר

    למערה הקטנה בפינה הצפונית של האולם, אך הוא נשדד במלחמת העצמאות ועתה ניצב שם כיסא משוחזר. ארון הקודש המפואר הובא מאיטליה לאחר מלחמת העולם השניה.

     

    בית הכנסת השלישי הוא "קהל ציון". מעל לפתח יש קטע קיר "קירח" - לזכר חורבן המקדש. בית הכנסת הרביעי, האיסטנבולי, נבנה במאה ה-18 בידי יוצאי טורקיה. גם הוא שופץ לאחר 1967 ושולבו בו ארון קודש מטורקיה ותיבה מאיטליה.

     

    אגב, אגדה מספרת שמנהרה מובילה מקבר דוד שבהר ציון עד לבתי הכנסת הספרדיים. על אף הגרסאות השונות לאגדה, את המנהרה טרם מצאתי.

      

    ברובע היהודי יש עוד מבחר גדול של אתרים שראוי לבקר בהם, כולם נמצאים במרחק של דקות הליכה זה מזה (אם לא פחות): שער ציון, בית זילברברג (בתשלום ובתאום), חצר היישוב הישן (בתשלום), בית כנסת הרמב"ן, חצר החו"ש, דגם בית ראשון (בתשלום ותאום מראש), תצפית הכותל, גג ישיבת הכותל (בתאום בלבד. מומלץ!), הרובע ההרודיאני והבית השרוף (בתשלום), מכון כלי המקדש, בית כנסת תפארת ישראל (ניסן ב"ק) ובית הכנסת הקראי. חשוב לזכור כי חלק מהאתרים סגור בשבת.

     

    • הסיור הבא: ממגדל ימקא לכנסייה הסקוטית
    • לסיורים הקודמים לחצו כאן

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    החומה הרחבה. על שרידי בתים
    צילום: רון פלד
    הכיכר המרכזית. כל הרחובות מובילים
    צילום: רון פלד
    מומלצים