שתף קטע נבחר
צילום: ויז'ואל/פוטוס

לוטראקי וצפון פלופונס: הרבה יותר מקזינו

אין סיבה שלא להקדיש שבועיים לאזורים האלה, אבל אם כל מה שיש לכם זה רק סופשבוע אחד כדאי שתעקבו היטב אחרי יגאל צור ששולח אתכם לחופים חד פעמיים, תצפיות מדהימות, שיט מרשים ואפילו לסוכנת מקומית

ליגאל צור יש חיים קשים: מדי סוף שבוע הוא קופץ לעיר אחרת, בעיקר באירופה. אבל גם אתם מרוויחים מזה, כי מכל נסיעה הוא דואג להביא לכם מיני סובנירים קטנים ושימושיים - הצעות מקוריות לגיוון הטיול. התגליות הקודמות: איסטנבול , ורנה , ברלין , אתונה , בודפשט ,  כרתים .

 

 

היוונים הקדמונים כינו את האזור פלופוניסו - "האי של פלופס" על שם פלופס ממיקנה, הנכד של האל זאוס, שהוקרב לאלים על ידי אביו טאנטלוס כמנחה, ממש כמו הסיפור על עקידת יצחק. גם שם זה הסתיים בטוב והוא חזר לחיים רגילים, אבל נותרה לו תזכורת, כתף משנהב במקום זאת שנגסה בה בטעות האלה דמטר.

 

מה שמעניין הוא שהיוונים מכנים את האזור אי למרות שבפועל התעלה הקורינתית, המפרידה בין הפלופונס לבין היבשת, נחפרה רק ב-1892. אני אוהב את איי יוון אבל איכשהו הפלופונס, עם שפע הנופים והאתרים, עושה לי את זה יותר. יש בו הכול, מהרים מכוסי שלג, מסלולי הליכה מוטרפים, חופים מבודדים, אתרים מדהימים כמו מיקנה וספרטה, מצודות ונציאניות, עיירות יפהפיות מימי הביניים ומה לא. דוקא כאן אני נזכר בשורות מתוך זורבה היווני: "הים, אוויר סתווי ענוג, איים שטופי נהרה, גשם דק המליט במסך שקוף את ערייתה הנצחית של יוון. אשרי האיש, הרהרתי, אשר לפני מותו ישחק לו המזל לשוט בים האגאי".

 


שער האריות במיקנה. חיביים לראות את זה בעיניים (צילומים: יגאל צור)

 

אי אפשר לראות את כל הפלופונס בסוף שבוע אחד. כן אפשר להספיק לא מעט אם מתמקדים באזור מסויים. בחרתי להתמקד באזור של לוטראקי (Loutraki) וצפון הפלופונס, שזה ממש קצה המזלג של הפלופונס. אין שום סיבה שלא להקדיש לאזור שבוע-שבועיים במתינות. האזור הזה תפס תאוצה לא נורמלית מאז החיבור לאתונה ולשדה התעופה החדש דרך כבישים מהירים. היום הוא נמצא שעה משניהם, מה שהפך אותו לאזור מועדף למגורים על הרבה אתונאים לשעבר ולאזור של סופי שבוע עבור אלו שבחרו להישאר בעיר הגדולה. הטיפים שלהלן נאספו במהלך שלושה ימים מאומצים - שניים מהם נעשו ברכב ואחד על החוף.

 

  • לוטראקי: מצפון לתעלה הקורינתית

 

השיט הכי מרהיב על התעלה הקורינתית

רוב התיירים חולפים מעליה ומצלמים אותה מלמעלה, מקווים שיתמזל מזלם ותחלוף אניה כדי שגם להם יצא פריים מדהים כמו בצילומים הידועים. עדיף ללכת על השיט הקצר בתעלה, אמנם הוא קצת מרוח אבל כדאי להתאזר בסבלנות. מתחילים במפרץ הסרוני כדי לסחוב זמן והמוזיקה היא יוונית אינפנטילית מרמקולים גרועים, מהרגע כשהסירה מפנה חרטום לכיוון התעלה שוכחים הכל למראה המחזה המרהיב של קירות גיר לבנים נישאים משני צדדים. אחר כך, כשעולים לנקודת התצפית רואים את האניות הזעירות ניגשות לתעלה ונעלמות בתוכה, זה מדהים.

 


התעלה הקורינתית. מבט מספינה שטה 

 

התצפית הכי מדהימה

לוטראקי היא סתם עיירה תיירותית, אבל נעימה דיה, עם טיילת וכמה מסעדות וחופים לא רעים. פעם היא הייתה אתר מרחצאות, אחר כך נבנה כאן קלאב הוטל וקזינו לוטראקי שבמשך השנים משך אלפי ישראלים, והוא עדיין המלון הכי יפה בסביבה, למרות עשרות מלונות אחרים. אבל מעל וממערב ללוטראקי מתנשא מצוק הררי מרהיב. כביש מתפתל עולה אליו, ובמקום בו מסתיים הכביש נמצא מנזר אוסיוס פטפיוס. המנזר לא ממש חשוב, אלא אם אתם רוצים לקבל קפה מנזירות. אבל מהרחבה שלצידו יש תצפית מדהימה אל הים הקורינתי, אל הכניסה אל התעלה ואל החלק הצפוני של הפלופונס.

 

הפנינה הכי כחולה

כ-20 ק"מ נסיעה מלוטראקי לכיוון צפון-מערב, אחרי הכפר פראכורה (Perahora) ניצב האגם הכחול - פנינה אמיתית ולא מוכרת. זהו אגם כמעט סגור לחלוטין, מעין לגונה, עם מוצא צר אל הים. מים מתוקים ומלוחים מעורבים. השם הרשמי הוא אגם ווליאגמני אבל כולם מכירים את השם "האגם הכחול". שווה לשחייה, שקט מדהים, כנסיה קטנה ולבנה על שפת המים. כמעט הזוי. יש כמה מסעדות דגים קטנות. המקום הכי חדש הוא איפנמה, שביוונית משמעותו "ללא רוח", בית קפה רגוע על שפת האגם הכחול. מעין מפרש גדול לבן מתוח בין מסגרות ברזל. כורסאות שאתה שוקע לתוכן ומתבונן אל האופק, וגם אל בנות נבחרת הכדורסל של יוון ששיכשכו במים. במקרה. טל' 2741091225.

 

החוף הכי חד פעמי

הנמל הטבוע של הליון (Helaion) הוא החוף הכי יפה שראיתי בשנים האחרונות. הוא נמצא מערבית לאגם הכחול, עוד כמה דקות נסיעה. זה מתחיל בתצפית מלמעלה שבה רואים בשקיפות הצלולה והירקרקה של המים את שרידי הנמל בקרקעית. אחר כך יורדים בשביל מתפתל אל החוף. שילוב אופטימלי של מפרץ וחוף ליד שרידים של עיר עתיקה ונמל טבוע. למעלה מתנשא מגדלור אם עוד תצפיות שוות. ההיסטוריה והטבע חברו למופע חד פעמי מדהים.

 


הנמל הטבוע של הליון. היופי מתחיל מלמעלה

 

הסיור הכי זול מאתונה

מדי יום יוצאים כעשרה אוטובוסים לקאזינו בלוטראקי. הנסיעה, שכוללת ארוחת צהריים חופשית וכניסה לקזינו, עולה 15 אירו. אבל אפשר בהחלט לנצל את הסידור הזה כדי לטייל בסביבת לוטראקי. האוטובוסים יוצאים מכיכר אומוניה.

 

  • צפון הפלופונס – מדרום לתעלה הקורינתית

 

התצפית הכי איטית 

קפה סטרוק (החסידה) הוא אתר משובח לתצפית אל מפרץ אפידאורוס. בסופי שבוע עוצרים שם כל האופנוענים לראווה. הסנובים יותר מגיעים אל המפרץ בספיד-בוט מאתונה ועולים לתיאטרון. זה המקום לפרפה איטי. הפרפה זה שיגעון יווני לא מוסבר. מין קפה נמס קר בכוס ארוכה שמכינים במסירות ושותים לאורך זמן בלתי מוגבל. הוא מחדד תרבות עשיית הכלום שכה נערצת ביוון, והלוואי ויכולנו ללמוד ממנה משהו. מה שכן הוא מאפשר תצפית ארוכה, מתונה, חודרת לפרטים שאספרסו קצר לא נותן.

 

החוף הכי מפוספס

החוף הראשון על הדרך דרומה לכיוון אפידאורוס הוא לוטרו הלני, בו נמצאים שרידי הנמל העתיק ממנו נחטפה הלנה היפה על ידי פריס הצעיר. עוצרים כאן בעיקר יוונים, והם יודעים למה, יש כמה מסעדות דגים טובות וחוף נעים. התיירים פשוט רצים הלאה אל התיאטרון העתיק והמפורסם באפידאורוס (Epidavros), שהוא באמת מדהים אבל עמוס בתיירים. 

 

העיר הכי תיירותית ולמרות זאת הכי יפה

נאפפליו (Nafplio) היא עיר תיירותית מדי, אבל זה לא אומר שהיא לא יפה. היא בנויה על חצי אי צר ומצוקי בראש מפרץ ארגוליס. יש בה כיכר מרכזית נאה, בתי מידות יפים, בתי קפה ומסעדות, ונקי שם בצורה מפתיעה. אתם תעשו בוודאי את המסלול הידוע: תשאירו את הרכב בחנייה, תעלו על הרכבת הקטנה והמשעשעת לסיור ראשוני, ואחר כך תכתתו רגליים בסמטאות. פעילות בריאה שממריצה את התיאבון ואת הנכונות לאחת המסעדות במקום.

 


רחוב בנאפפליו. נקי בצורה מפתיעה

 

הנה שתי המלצות פחות מוכרות: הראשונה היא המוזיאון של ה"קומבולו" (Kombolo), המחרוזות שכמעט כל יווני מגלגל בין אצבעותיו. ויש מגוון טכניקות מעניינות איך להעביר את החרוזים בין האצבעות. האוסף רציני ומעניין ובמקום עובדת גברת משעשעת שאוספת ומציגה קומבולו מכל העולם. נמצא כמה דקות הליכה מהספרייה הציבורית. טל' 2752021618.

 

השנייה היא המסעדה הכי טובה - באוכל ובמחיר - ה"קאטו-דון" ("על הדרך"). גם היא ליד הספריה הציבורית. המנה הכי מיוחדת היא דולמאדס, אלא שבמקום שיהיו עטופים בעלי גפן כמקובל הם עטופים בגלדי בצל מוקרמים.

 

המבט הכי רחב

אקרוקורינתוס היא נקודת תצפית מרשימה ביותר אל מפרץ קורינתוס. המצודה, מבנה אבן מדהים, בנויה בקצהו של מצוק תלול בסופו של כביש מתפתל עם תצפיות מרהיבות. שרידי חומות ונציאניות מרשימות ועבות ושרידי עתיקות מכל תקופה ופולש אפשרי: רומאים, ביזנטים, ונציאנים, תורכים. התצפית מלמעלה פורשת גם את כל התבנית של קורינתוס העתיקה, משרידי העיר העתיקה, אל הדרך העתיקה שהובילה מכיכר השוק, האגורה, אל הנמל העתיק.

 

האתר הארכיאולוגי הכי מוטרף

חובבי הארכיאולוגיה שמגיעים למיקנה ולקבר של אגממנון, כדאי שיעלו אל האקרופוליס רק כדי לראות את שער האריות המפורסם. הוא בהחלט מדהים והחלק הכי טוב של האתר. חובה גם להיכנס למה שידוע כקבר אגממנון. זהו מבנה חרוטי מאבן שקדום בכמה מאות שנים בלבד למלחמת טרויה. מסדרון חצוב וארוך, כ- 40 מטר, מוביל אל משקוף אבן אדיר שמשקלו 120 טונות, ולאחריו כניסה אל חלל עגול וחשוך כשרק אור בוהק מגיע מהפתח. בפנים יש אקוסטיקה מדהימה ומיוחדת. חכו שכולם יצאו, תישארו לבד, תתחילו לרקוע ברגליים ולהסתובב במחול סופי.

 

הדם הכי טעים 

היין הכי טוב באזור הוא "הדם של הרקולס", יין אדום מלא ועשיר. כאן, בין מיקנה

 לנמאה, היה מקום פעילותו של הגיבור האגדי, שבטירוף רגעי הרג את אשתו וילדיו ונטל על עצמו את 12 עבודות הפרך שכללו בין השאר את הריגת האריה הנמאי. היום זה אזור עשיר של גידול כרמים ויקבים.

 

הסוכנת הכי משתלמת 

את הרכב שלי שכרתי מלייבה, סוכנת תיירות בלגית שנשואה ליווני. הבעיה היחידה איתה היא שיש לה את שני שמות המשפחה הכי ארוכים שאני מכיר, ביחד זה 24 אותיות, אז אני אוותר עליהם. לייבה גרה בלוטראקי, מכירה את הפלופונס (לפחות צפונו) כמו את כף ידה, ויש לה את המחירים הכי טובים בסביבה לבתי מלון ורכבים להשכרה. ניתן לתאם קבלה בשדה התעופה. המייל שלה: lieve@24tek.com.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
על שפת האגם הכחול
צילום: יגאל צור
הכניסה לקבר של אגממנון
צילום: יגאל צור
מחרוזת חרוזים במוזיאון הקומבולו
צילום: יגאל צור
אופנועים ליד קפה סטורק
צילום: יגאל צור
חוות גידול דגים במפרץ מבודד ליד לוטרו הלני
צילום: יגאל צור
מומלצים