דנילוביץ': בזכות ברק ישראל נאורה ויפה יותר

ב-28 שנותיו בבית המשפט העליון חתם אהרן ברק על פסקי דין רבים, שנגעו לאנשים פרטיים, אך השפיעו על החברה כולה. "בכל סכסוך שהכרעתי ראיתי את האדם במרכז", אמר ברק בנאום הפרידה. "תפיסתי את הדמוקרטיה קובעת כי במרכז עומדות זכויות האדם ובלעדיהן אין קיום לדמוקטיה". אחד מאותם אנשים ששמם מתנוסס על פסיקה תקדימית הוא יונתן דנילוביץ', שזכור מפסק הדין בנושא הזוגות החד-מיניים בחברת "אל על".

דנילוביץ', שעבד כדייל בחברת התעופה הלאומית, ביקש שיכירו בבן זוגו לחיים וייאפשרו לו לקבל כרטיסי טיסה כנהוג כלפי בני הזוג של יתר העובדים. לאחר מאבק ממושך - בשנת 1994 - קיבל בג"ץ החלטה תקדימית הנוגעת לזכויותיהם של בני זוג הומוסקסואלים וקיבל את עמדתו של התובע. הפסיקה בעניינו הפכה עם הזמן לתקדים משפטי שנלמד בבתי הספר ובפקולטות למשפט באוניברסיטאות.

12 שנים מאוחר יותר, עם פרידתו של ברק מבית המשפט העליון, יש לדנילוביץ' רק מלים חמות עליו: "בזכותו, מדינת ישראל היא אחת הנאורות בעולם בנושא זכויות מיעוטים. היום אני יודע שהחברה הישראלית השתנתה בעקבות אותה פסיקה. בזכות ברק, ישראל טובה ומוצלחת יותר".

"הייתי דייל בחברת 'אל על' ובן זוגי נחשב לידוע בציבור שלי", הוא נזכר. "'אל על' הכירה בידועים בציבור של עובדים כזכאים להטבות מסויימות, אולם הם לא היו מוכנים להכיר בבן זוגי רק בגלל שהוא היה זכר. זו היתה אפליה מאד חריפה שבגללה פנינו לבית המשפט. אחרי ששתי ערכאות נמוכות הכריעו לטובתנו 'אל על' ערערה שוב והגיע הנושא לבג"ץ, לפתחו של השופט ברק, שהכריע לטובתי.

"ביום בו התקבלה ההחלטה לא הייתי בארץ, אבל כשחזרתי כתבתי לו מכתב הערכה. בן זוגי הוא עורך דין שלמד על פסיקותיו של ברק והוא סיפר לי על האישיות, חכמת החיים, היושר והנבונות שלו, על כך שנלחם תמיד לטובתו של האחר. את משמעות ההחלטה הבנתי רק מאוחר יותר, כאשר עובדים בחברה, דיילים וסטודנטים סיפרו על שלמדו עליה בבתי הספר".

ברק, לדברי דנילוביץ', התייחס למיעוטים כראוי וקבע בפני עם ישראל כולו כי מעבידים אינם רשאים להפלות מיעוטים רק מכיוון שהם לא חלק מהרוב. "הגעתי ארצה מדרום אפריקה, ארץ האפליה, אולם אף פעם לא נתקלתי בכזו עד אותם ימים. אותה פסיקה של ברק שינתה את תפיסת העולם שלי לגבי אפליה והחובה להילחם בה עבור כולנו. בזכותו המדינה יפה יותר".

פסק דין תקדימי נוסף של ברק - שפרץ דרך בזכויות הקהילה ההומו-לסבית - קבע לראשונה כי זוג לסביות יוכלו לאמץ זו את ילדיה של זו. 

"ברק בא בראש פתוח, לא נצמד לחוק היבש"

פרשה נוספת אשר זכורה מתקופתו של אהרן ברק היא "תינוק המריבה", בה פסק בית המשפט העליון כי בנם של זוג הורים יישאר בחזקת הוריו המאמצים. האב המאמץ, שלא ידע את נפשו מאושר לאחר הפסיקה, אמר ל-ynet ביום פרישתו של השופט ברק: "זה היה תקדים שייתכן ועזר להרבה ילדים אחרים. לברק היה משקל כבד מאוד בקשר לנושא הזה, הוא בא עם ראש פתוח. הוא הסתכל על העניין בכללותו ולא רק על החוק היבש, כמו שהשתמשו שופטים לפניו בערכאות קודמות. היום אני מאמין שהחוק בישראל הוא לא משהו יבש והפסיקה של ברק גרמה לי להאמין יותר בחוק בישראל ".

הפרשה החלה בשנת 2003 כשהאם הביולוגית גילתה שהיא בהריון. באותו שעה היא חיה בנפרד מבן זוגה, אבי הילד, ולכן החליטה למוסרו לאימוץ. מאחר שלאם לא היה כל קשר עם האב הכריז בית המשפט על התינוק כבּר-אימוץ ובכדי להוציא את המהלך לפועל נדרשה חתימתה בלבד על טופס הוויתור. זאת בניגוד למקובל, כאשר שני בני הזוג נדרשים לחתום.

עשרה ימים לאחר הולדתו אומץ הילד. האם המאמצת ובן זוגה סיפרו כי הילד הפך למרכז חייהם ואולם, לאחר מספר חודשים הגיעו אליהם בשורות קשות: האם, שבינתיים גם שבה להתגורר עם אבי הילד, ביקשה להשיב אליהם את ילדם.

פרקליטיהם של בני הזוג הביולוגיים ניצלו פירצה בחוק כדי להגיש תביעה שהתקבלה ובהחלטה תקדימית קבע בית המשפט לענייני משפחה כי על ההורים המאמצים להחזיר את התינוק. ההורים המאמצים, שחשו כי חרב עליהם עולמם, פנו לבית המשפט העליון שקבע לבסוף כי התינוק יישאר בידיהם.