תופעת העדר בבורסה: משקיעים לפי אופנת האתמול

כמה הרוויח בשבילך הכסף משנת 1999? כמה הפסדת ב-2000? האם השקעת בשווקים המתעוררים בתחילת 2006? את חשבון הנפש הפיננסי כל אחד עושה לעצמו, בעיקר עם חשבון הבנק שלו. עובדה היא שלאורך זמן, חלק לא מבוטל מהמשקיעים הפרטיים לא נהנים מה'תשואה המקסימלית' על השקעותיהם.

למה זה קורה? התשובה נעוצה כנראה בצורת ניהול ההשקעות, ובהתנהגות 'לא רציונאלית' של ציבור המשקיעים או במילים אחרות, "תחושת הבטן" היא שגורמת לחלק מהמשקיעים לא להשיג תשואות גבוהות לאורך זמן.

כאשר נרשמות ירידות שערים חדות בבורסה, משקיעים פרטיים ומשקי בית נוטים להפסיד יותר מאשר גופים המנהלים את כספם ללא התערבות ישירה של הלקוח. "אם הציבור היה נשאר באפיק קבוע, ולא נכנס בשיא ויוצא בשפל, הוא היה משיג תשואה טובה. התנהגות לא רציונאלית גורמת לניהול הפרטי להשיג תשואות נמוכות", אומר אילן ארצי, סמנכ"ל השקעות ראשי בישיר בית השקעות.

תשואות קופות הגמל, הקרנות ואג"ח ממשלתי משנת 1999 ועד יולי 2006. מתוך אתר משרד האוצר

ארצי בחן תשואות בשלושה נכסים שונים משנת 1999 ועד 2006: 

• קופות גמל - מייצגות את ההשקעות אשר מנוהלות על ידי אנשי מקצוע לטווח ארוך, והרכב השקעותיהם כולל תיק מעורב של מניות ואג"ח.
• קרנות הנאמנות - השקעות הציבור והעדפותיו (ממוצע משוקלל על פי תיק הקרנות של הציבור).
• מדד אג"ח ממשלתי - מייצג אפיק סולידי. 
  

במהלך התקופה, ינואר 99 עד יולי 2006, הניבו קופות הגמל תשואות ממוצעות של 88.25% לעומת 52.74% שהניבו קרנות הנאמנות. אך לא רק זאת, התשואה הושגה גם ברמת סיכון נמוכה יותר: סטיית התקן של הקופות לתקופה לתקופה עמדה על 1.44 לעומת 1.74 בקרנות נאמנות.

עם זאת, ארצי מציין כי קיימים מספר מספר עיוותים לטובת הקופות, אך גם בניכוי אלו, תשואות הקופות לאורך זמן עדיפה:

• תשואות הקופות הינן ברוטו לפני דמי ניהול ולכן יש להפחית כ-5.5% מתשואות הקופות (כ-0.7% לשנה).
• הקופות משקיעות בנכסים לא סחירים שיכולים להניב תשואות עדיפות של כאחוז וחצי לשנה על 30% מהכסף - ולכן יש להפחית כ- 3.5% נוספים.
• מס רווחי הון שהוטל בחלק מהתקופה על קרנות הנאמנות (כיום אין מיסוי ברמת הקרן ברוב הקרנות וגם בשנים 1999-2000 לא היה מס על רווחי הון) אמורים להוריד עוד כ-10% בהערכה מאד נדיבה.
  

"בהערכה גסה אנו מגיעים לכך שהקופות הניבו נטו תשואה של כ-69% לעומת כ-53% בקרנות הנאמנות. מנתונים אלו ניתן לראות שניהול מקצועי הניב לפחות 1.5% תשואה עודפת לשנה, ובסיכון נמוך יותר. סביר להניח כי הניהול המקצועי היה מניב תשואה גבוהה עוד יותר אילו פעל ברמת הסיכון בו פעלו קרנות הנאמנות", אומר ארצי.

הבורסה ניצחה את ההשקעות הסולידיות

אגב, באותה תקופה רשמה השקעה במדד ת"א 25 תשואת שיא של 160%, אך עם תנודות גדולה יותר מאשר השקעה בקרנות או קופות גמל. לדברי ארצי, אם המשקיע הממוצע היה משאיר את הכסף במדד במשך שש שנים וחצי הוא עושה תשואה גבוהה, אך ללא ניהול מקצועי סביר להניח שמשקיע הממוצע היה עושה את אותה הטעות כמו בקרנות  - מוציא ומכניס את הכסף בתדירות גבוהה.

"הנתון המדהים ביותר הינו שקרנות הנאמנות (הניהול העצמאי) לא הצליחו להכות אפילו את מדד האג"ח הממשלתי, למרות ששוק המניות עלה בתקופה זאת. תשואת הקרנות של 53% נמוכה משמעותית מתשואה של 63% למדד אג"ח ממשלתי, וזאת כאמור ברמת סיכון גבוהה בהרבה".

למה הקופות מובילות? כי הציבור לא קונה בזול

האם ההבדלים בתשואות נובעים מהרכב נכסים שונה? כנראה שלא. כאשר בוחנים את הרכב הנכסים לא מגלים הבדלים משמעותיים בין קרנות הנאמנות לקופות הגמל. שתי הקבוצות מחזיקות כיום קצת מעל 20% במניות (על פי מידע קרנות מידע זהב, כ-22% מאחזקות הקרנות וכ-21% בקופות).

האם ההבדלים בתשואה נובעים ממנהלי השקעות טובים יותר בקופות? בהחלט לא. "ראשית צריך לזכור שמרבית הגופים המנהלים קופות גמל מנהלים גם את קרנות הנאמנות, ושנית במקרים רבים מנהלי קרנות נאמנות עוברים לנהל קופות גמל ולהיפך", אומר ארצי.

קרנות הנאמנות הן מייצג טוב לניהול עצמאי, הציבור בוחר את סל הקרנות, והסל מייצג את ניהול ההשקעות אותו בחר הציבור לאותו רגע נתון. לעומת זאת, קופות הגמל מייצגות את התמהיל המקצועי - העמית מפקיד את נכסיו בקופה לטווח ארוך, ללא התערבות, ובמרבית המקרים אינו יודע את הרכב הנכסים והאפיקים שנקבעים על-ידי מנהל ההשקעות בקופה הנבחרת.

ארצי סבור כי זו הסיבה להבדלים בתשואות בין הקרנות והקופות. "הציבור פועל בצורה אמוציונאלית, מגדיל את אחזקתו במניות כאשר השוק ברמות שיא, ומקטין בצורה משמעותית את אחזקותיו במניות דווקא לאחר ירידות משמעותיות, ופועל בצורה דומה גם באפיק הסולידי", אומר ארצי.

הקרנות פועלות על פי אופנה 

בדרך כלל הקרנות מגייסות כסף רב באפיקים ובסקטורים אשר עלו בחוזקה לאחרונה, ולכן נחשבים לאופנתיים, אך אלו לא תמיד הסקטורים הכדאיים ביותר. "התנהגות ה'עדר' של הציבור גורמת לשינויים קיצוניים מוטי אופנה בתיק קרנות הנאמנות, לעומת הקצאת הנכסים אשר אינה משתנה בצורה משמעותית בקופות הגמל. אצל קרנות הנאמנות אופנות חולפות הן אלו שמכתיבות חלק גדול מההשקעה", מוסיף ארצי.

"כולנו זוכרים את גיוסי הענק בקרנות מט"ח כאשר הדולר נשק ל-5 שקלים לדולר, את הגיוסים בקרנות מוטות טכנולוגיה בשנת 2000 וגיוסי הכסף המשמעותיים בשווקים המתעוררים לאחרונה".

"כמעט כל איש השקעות מנוסה בקרנות נאמנות יכול לספר על התסכול המקצועי שהוא עובר כאשר דווקא בימים של מחירים גבוהים הוא מקבל גיוסים משמעותיים (כי הציבור קונה יחידות של קרנות) ונאלץ לקנות "ביוקר", ומנגד, בירידות חדות באפיק כלשהו, כאשר נוצרות הזדמנויות, הוא נאלץ למכור בשל פדיונות בקרנות".

קרנות הנאמנות החזיקו כ-21% במניות בישראל בשנת 2000 (שיא האופוריה בנאסד"ק). האחזקה במניות ירדה תוך שנה לרמה של 11% ועלתה חזרה לרמות של מעל 20% רק לאחר עליות משמעותיות בשוק בשנים 2003-2004.

משקיע, תשמור את הרגש בצד 

בבחינת שוק קופות הגמל ניתן לראות שהקופות ירדו מרמה של 16% במניות בשנת 2000, לרמה של 11% בשנת 2002 וחזרו לרמה של 18% בשנת 2004. "לסיכום, עדיף שלא לתת לרגש להיות מעורב בניהול ההשקעות. תוצאות העבר מראות כי ניהול מקצועי עדיף - לא בגלל בחירת הנכסים הספציפית, אלא בעיקר מכיוון שניהול מקצועי לא יוביל לשינויים קיצוניים בהקצאת הנכסים בהתאם לאופנות בשוק ההון ובכך ימנע טעויות גדולות בניהול ההשקעות", מוסיף ארצי. 

כעת נשאלת השאלה מי אנשי המקצוע המתאימים יותר? בחירת מנהל השקעות טוב יכולה להניב תשואות גבוהות משמעותית ביחס לממוצע, דוגמאות לכך ניתן למצוא גם בניהול קופות הגמל וגם בקרנות הנאמנות. 

רוצים לבדוק היכן ממוקם מנהל קופת הגמל שלכם?

הכנסו למערכת השוואת קופות גמל של ynet

• כתבות נוספות על קופות גמל:
  

האם אתם מרוצים מקופות הגמל שלכם?

מהי קופת גמל? כיצד משפיעה עלי ועדת בכר?