סלט תאילנדי: יאם

כל ארוחה תאילנדית שמכבדת את עצמה תכלול לפחות מנה אחת של "יאם" בין שאר המנות. ומה זה יאם תשאלו? בראש ובראשונה יאם הוא טעם. או יותר נכון, שילוב של שני טעמים - חמוץ וחריף (כמו בטום יאם, המרק החמוץ-חריף). יאם הוא גם שמם של קבוצת מאכלים שמוגשים בטמפרטורת החדר ומכילים ירקות ו/או דגים, פירות ים, בשר וכו'.

במערב, נהוג להתייחס אל מנות היאם כאל הגירסה התאילנדית לסלט. אין ספק שיש דמיון בין שתי המנות - שתי המנות אינן מהוות את המנה העיקרית, לרוב יכילו ירקות ולרוב יוגשו בטמפרטורת החדר. למרות זאת, יאם אינו סלט - שכן, המונח המערבי, "סלט", מציין מנה שמורכבת מירקות טריים ו/או מבושלים עם רוטב בטעמים מגוונים הנעים על הקשת שבין מלוח למתוק. ה"יאם", לעומתם, מתבסס תמיד על טעמי החמוץ-חריף, כאשר התוספות (הירקות או הבשרים או שילובם) משתנות בין יאם ליאם.

מה שמשותף לכל מנות היאם הוא השימוש המסיבי בעשבי ושורשי התיבול השונים (כוסברה, בזיליקום, למון גראס, עלי קפיר ליים שאלוטס, שום וצ'ילי) והרוטב החמוץ-חריף שתמיד יכיל מיץ ליים וצ'ילי בין מרכיביו. הבדל נוסף בין יאם לסלט הוא שהרוטב של היאם לעולם לא יכיל שמן, לעומת רטבי סלט מערביים שכמעט תמיד יכילו מרכיב שומני בתוכם.

מבחינת התפקיד בארוחה, פעמים רבות היאם משמש "כקאפ קאם", כלומר כמנות שאוכלים ליד האלכוהול. מנות עם טעם עז שמלוות את המשקאות במקרה כזה לא נהוג להגיש אורז עם היאם הוא נאכל לבדו. יאם יכול לשמש גם כארוחה קלה בתוספת אורז.  

מנת יאם קלאסית: פירות ים, אטריות שעועית וירקות (צילום וסגנון: סטודיו סליס)

רוצים עוד אוכל תאילנדי? לא מכירים את כל המונחים? קראו את כתבת המבוא לאוכל התאילנדי