ברכּה: אני מתנגד גם לקסאמים
אחרי נאומו הקשה בנצרת, שבו הגדיר את ממשלת אולמרט "ממשלת חיות" ונאומו ברמאללה בעצרת לזכר ערפאת, אומר ח"כ ברכה שהוא עדיין תחת הרושם של המראות הקשים שראה בבית חנון. בראיון ל-ynet הוא נשמע מפויס יותר, אך מבהיר ש"פגיעה בחיילים היא אמצעי לגיטימי"
משהו קרה ליו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, בסוף השבוע. בשיחה עם ynet הוא מודה כי אחרי שנחשף למראות הקשים בבית חנון בעת ביקור שקיים בסוף השבוע הוא הזדעזע עד עמקי נשמתו. "העובדה שהגענו לשם וראינו במו עינינו את הזוועות היתה דבר חדש, שכן בעבר לא התירו לנו לעשות כן. ראיתי שם את הרוע בהתגלמותו. גופות של ילדים, ילדים פצועים קשה בבית חולים. זה מזעזע".
ברכה מספר בהתרגשות על מה שראה: "גרמו שם נזק לשם נזק. עקרו עץ, טנק עלה על טרקטור חקלאי, למה? המטרה של המבצע היתה לגרום לאוכלוסיה האזרחית ללחוץ על יורי רקטות הקסאם לחדול מכך אולם הם לא מבינים שהם רק מייצרים את התשתית להצדיק את ירי הקסאמים".
את השפעות הביקור הקשה של בית חנון ניתן היה לשמוע בנאומיו בעצרת שהתקיימה ביום שישי בנצרת, שם כינה את ממשלת אולמרט "ממשלה של חיות" ואתמול ברמאללה, בעצרת הזיכרון של יום השנה השני למותו של יאסר ערפאת. בנאומו, שזכה למחיאות כפיים ותשואות רמות, אמר ברכה בין היתר: "אני פונה לעם בישראל ואומר - הביטחון שלכם לא יהיה על חשבון הילדים שלנו... לא תהרגו את החלום שלנו... אני פונה למנהיגי העולם והעולם הערבי לדאוג לביטחוננו שלנו, העם הפלסטיני. אל תמכרו אותנו לשוק העבדים האמריקני".
הרושם שנוצר מקריאת הדברים היא שאתה, ח"כ ישראלי, שם את עצמך במחנה הפלסטיני במוצהר ופונה לישראלים בשמם, כמנהיג פלסטיני.
"ה'אנחנו' שלנו שאני משתמש בו הוא קצת יותר מורכב מה'אנחנו' הבנאלי. אני לא יכול לדבר אל העם שלי ולהשתמש במילה 'אתם'. אבל יותר מכך, דווקא הלכתי עם האמירה המפייסת ואמרתי זאת לשני הצדדים. הדגשתי את המכנה המשותף ואמרתי שגם הפלסטיני לא ייהנו מביטחון של חשבון הילדים הישראלים, אך שגם הישראלים לא יוכלו לבנות את ביטחונם על גבי הדם של הילדים הפלסטינים. זה נכון, הנאומים שלי אחרי בית חנון הם כואבים יותר אבל הם לא מאבדים שיווי משקל פוליטי. הנאום הזה נישא תחת הרושם של חלקי גופות של ילדים או של ילדים מונשמים. גם המפגש שלי עם האנשים בבית חנון היה קורע לב. כשמישהי התחילה למנות את כל בני משפחתה שאבדו - אפילו אבן היתה נשברת מכך. אין ספק שזה השפיע עלי. כך גם אתמול כשעליתי לדבר על יאסר ערפאת, דיברתי רוב הזמן על בית חנון ורבים בכו בעקבות הנאום הזה".
ברכה אף קרא לפלסטינים בנאומו לחדול מירי רקטות הקסאם לעבר ישראל. "דיברתי נגד רקטות הקסאם באופן חד-משמעי, בנוכחות סגן ראש הממשלה הפלסטיני מטעם חמאס ובנוכחות אנשי חמאס נוספים. אמרתי זאת לסגן ראש הממשלה גם בשיחה סגורה. אמרתי שאם האמצעים של ההתנגדות לא מקרבים אותך לחופש ונותנים תירוצים לכובש להמשיך במעשיו, אתה נותן לכובש תירוץ לתקוף אותך. אמרתי עוד שאם אנחנו חושבים שהמאבק צודק, אסור לעשות אותו באמצעים בלתי צודקים. התכוונתי לפגיעה באזרחים וכולם הבינו זאת. כמה אנשים מההנהגה הפלסטינית באו אלי אחר כך ואמרו לי 'אנחנו צריכים שמישהו יבוא ויגיד את זה'".
מהי התנגדות לגיטימית בעיניך?
"ההתנגדות היא לגיטימית, כפי שטוען למשל ברוך קימרלינג במאמרו. התנגדות לגיטימית מתחילה בשביתת רעב ויכולה להיגמר בהתנגדות מזויינת על שטח כבוש, אבל זה לא אומר שבכל דבר לגיטימי צריך להשתמש. אחת המטרות היא לייצר דיאלוג עם העם בישראל כדי שלא ילך שבי אחרי הסרבנות של ממשלתו".
ובאיזה סוג של התנגדות אתה תומך?
"אני לא אסטרטג של המהפכה הפלסטינית, אבל בכל מקרה אני לא תומך בפגיעה באזרחים ישראלים, תהיה הסיבה אשר תהיה. העמדה הזאת היא המקור המוסרי שדוחה את הפגיעה באזרחים פלסטינים".
ומה עם פגיעה בחיילים ישראלים בשטחים?
"פגיעה בחיילים היא אמצעי לגיטימי אבל אם יש אמצעים אחרים - בבקשה. תמיד אמרתי שאם אפשר להשיג את המדינה הפלסטינית בתוך חמש שנים ללא קורבנות - אני מעדיף זאת על פני השגתה תוך שנה אחת עם קורבנות".
במהלך הביקור המתוקשר שלך בבית חנון וגם בהזדמנויות אחרות, הוטחה לעבריכם ביקורת מדוע אתם לא משמיעים את אותם הגינויים ומקיימים את אותם הביקורים לאחר פיגוע בישראל.
"אנחנו אומרים את הדברים וכל עיתונאי ממוצע יודע זאת. אבל זה לא מסתדר עם המשבצת שמייעדים לנו. הנה, באותו היום של הארוע בבית חנון הייתי בשדרות, אליה הוזמנתי כדי לקחת חלק בדיון בכנס שדרות על שיטת הממשל. במהלך
שהותי נשאלתי על הקסאמים ואמרתי שאני חושב שהקסאמים הם בלתי צודקים ולא מועילים לעם הפלסטיני, אבל מה לעשות שזה לא מסתדר עם המשבצת של הדימוי הקיצוני שיוצרים עבורי?
"אני יוצא מתוך נקודת מוצא שזה הדבר הנכון לעשות, גם מבחינת הישראלים, איתם אני חולק את האזרחות וגם מבחינת הפלסטינים, איתם אני חולק את הלאום. אשר לביקורים, מה אתם חושבים? שאני באמת יכול לבקר בדולפינריום אחרי פיגוע? אגב, כבר הייתי בהלוויות של הרוגי פיגועים בחיפה לדוגמה. אולם מי שמטיח את הביקורת הזאת, שבוי בקונספציה של הימור על כוח, וחושב שהפלסטינים מפריעים לתנומת הצהריים שלו. זה עיוות של איך שהחיים צריכים להיות בעתיד. בסופו של דבר, צריכה לקום מדינה פלסטינית לצד ישראל, אחרת לא יהיה ביטחון לשני הצדדים".
לפנייה לכתב/ת 
