הגנה עצמית בחווה
"ביתו של האדם מבצרו" זו לא סיסמה ריקה. ראוי לסגור את התיק נגד החוואי היורה, בפרט כשביטחונם של אלפים הפקר
שני מקרי ירי, שהתרחשו בסוף-השבוע האחרון בנגב, הסתיימו במוות. אך למרות התוצאה הזהה של קטילת חיי אדם, קיים הבדל מהותי בין המקרים. בערד ירה אדם באחר, שכנראה הרגיזו או העליבו. האירוע בחוות שי שונה בתכלית. בהתבסס על העובדות שפורסמו באמצעי התקשורת, נראה כי מן הצדק יהיה שלא להעמיד למשפט פלילי את החוואי שירה למוות בפורץ ופצע פורץ אחר.
לאדם ישנה הזכות הבסיסית להגן על עצמו, על משפחתו ועל רכושו. על מנת שהיורה יהיה פטור מאחריות פלילית, עליו להוכיח כי הוא השתמש בכוח סביר ונחוץ בנסיבות המקרה. אין ספק כי ערך החיים הוא ערך עליון, ולכן ישנה הצדקה לעשות שימוש בכוח קוטל הגורם למותו של אדם רק בנסיבות מיוחדות ביותר. ואכן, נדמה כי זהו המקרה של הירי בחוות שי.
האמרה "ביתו של האדם הוא מבצרו" אינה רק סיסמה כי אם תפישת עולם ערכית, המעוגנת בכך שאדם צריך להיות מוגן בביתו. לכן, החקלאי מחוות שי הגן לא רק על רכושו אלא גם על ביטחונו האישי וביטחונם של בני ביתו. נכון שבישראל, הדין הקיים מקשה מאוד על אדם המגן על עצמו ופוגע תוך כדי כך באחר. אולם צריך לזכור כי החוק ופסיקתו בתי-המשפט הם רק אמצעים הבאים להגן על ערכים ואינטרסים, ובהם זכותו של אדם לחיות בביטחון.
שאלת אחריותו בפלילים של היורה מחוות שי צריכה להימדד גם במונחים של עשיית צדק. בשנים האחרונות מותקפים יישובים חקלאיים, אזורי תעשייה ודירות מגורים בידי שודדים, בעיקר בדואים תושבי הנגב, החומסים את רכושם ופוגעים שוב ושוב בביטחונם. המשטרה ניצבת חסרת אונים מול הפגיעות הקשות בתושבים, והאחרונים נאלצים להתארגן כדי להגן לבד על רכושם וביטחונם. במקומות רבים בנגב ובגליל חיים התושבים בחרדה מתמדת מפני גניבה, שריפה או הרס. חייהם וביטחונם מאוימים באופן קבוע על-ידי כנופיות שודדים, שלא מהססים לפגוע בהם. רק לאחרונה דקר ברחובות עבריין בדואי את השוטר שלומי אסולין, שניסה למנוע ממנו לגנוב רכב. הוא גרם לו לפציעת ראש אנושה.
צריך לזכור כי מטרת החוק היא להגן על בני-האדם ולהכווין את התנהגותם. הלגיטימיות של החוק ושל אכיפתו מעוגנת בחוזה חברתי, במסגרתו מתחייבת המדינה להגן על תושביה. נסיבות הירי בחוות שי מצביעות על כך שהחוואי לא ירה רק על מנת להגן על רכושו, אלא אף כדי להגן על ביטחונו וביטחון משפחתו. זהו המקרה שבו המאזן צריך להיות מוטה לכיוון הצדק בפלילים, ולא לאכיפת החוק כלפי אדם שהגן על עצמו, במיוחד במצב שבו המדינה מפקירה את ביטחונם של אלפים. הפרקליטות צריכה לפיכך לשקול את סגירת התיק הפלילי מחוסר עניין לציבור, כפי שהיא עושה באלפי תיקים פליליים אחרים.
תת-ניצב (בדימוס) ד"ר דני גימשי הוא ראש החטיבה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במכללה למנהל / המסלול האקדמי, ראשון לציון
המאזן לטובתו. החוואי היורה, שי דרומי
צילום: פלג חבצלת
מומלצים
