במוקד עדות אולמרט: 48 השעות האחרונות

במשך שש שעות גולל היום (ה') ראש הממשלה, אהוד אולמרט, את קורות מלחמת לבנון השנייה - כפי שהוא מנתח אותה - בפני חברי ועדת וינוגרד. חברי הוועדה שאלו אותו בנוגע לנושאים רבים הקשורים בניהול המלחמה, ובמיוחד בפעולה הקרקעית שבוצעה ב-48 השעות האחרונות למלחמה, לאחר קבלת ההחלטה על הפסקת אש במועצת הביטחון.   

מלשכתו נמסר כי העדות הייתה עניינית. הוא ענה על כל שאלה בפירוט רב, הציג בפני חברי הוועדה מסמכים שכולם כבר היו בידיה, כולל תמלילים מישבות הממשלה, הקבינט והתייעצויות ביטחוניות.

• "במבחן הביטחון", רון בן ישי: מלחמת אלתור וחלטורה
• "החלונות הגבוהים", רוני סופר: מכרמייה לוינוגרד - ובחזרה
  

אולמרט נשאל על נושאים מדיניים וצבאיים הקשורים בניהול המלחמה, החל ממידע והערכות שקדמו ל-12 ביולי, דרך אופן קבלת ההחלטות לאחר חטיפת החיילים וכלה בפעולות הלחימה ובפעולות המדיניות במהלך התקופה עד להפסקת האש והחלטת מועצת הביטחון 1701.

במהלך העדות נדונו בפרוטרוט הנושאים הבאים:

• הגורמים שהובילו להחלטה לשינוי מדיניות ההבלגה כפי שהייתה נהוגה בין השנים 2000 עד 2006.
• השיקולים המדיניים והצבאיים לגיבוש התגובה לפעילות חיזבאללה.
• הפגיעה בתשתיות בחיזבאללה ולבנון.
• הקרבות השונים ובמיוחד הפעולה הקרקעית שבוצעה לאחר קבלת ההחלטה על-ידי מועצת הביטחון וגיבוש ההליך המדיני תוך כדי פעולות הלחימה, שהביאו בסופו של דבר להחלטה 1701 ולכניסת צבא לבנון והכוח הרב לאומי לדרום לבנון.
• הליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני.
• שילובה של המועצה לביטחון לאומי במערך הייעוץ והתכלול של ראש הממשלה.
• הטיפול בעורף שעמד תחת ירי הטילים ותפקוד הרשויות השונות בעורף והפתרונות לגבי מיגון העורף ומתן תשובות לבעיותיו בעתיד.
• בעיית החטופים.
  

ראש הממשלה גם נשאל על בעיית ההדלפות במישור המדיני והצבאי, נושא התקשורת וההסברה בשעת חירום ועל הפקת הלקחים מאירועי המערכה ויישום שינויים במקומות שנדרשים. עדותו חתמה את השלב הנוכחי של שמיעת העדויות ובשבועות הקרובים תעסוק הוועדה בעבודה אינטנסיבית על מנת לגבש את דו"ח הביניים בהקדם אפשרי.

בלשכתו של אולמרט ידעו היטב כי לאחר העדויות של הצמרת המדינית והביטחונית - ובפרט של הרמטכ"ל המתפטר דן חלוץ - יידרש ראש הממשלה להתעמת עם גרסאות שונות, באשר לאירועי הקיץ האחרון. את הימים שלפני העדות הקדיש בעיקר להיערכות לקראתה. לוועדה שמינה בעצמו - במחיר של ביקורת ציבורית נוקבת - הגיע מצויד בקלסר אחד לבדו, בלא עורך-דין, אולם הוא התכונן אליה היטב באמצעות פרקליטו וחברו, עו"ד אלי זהר.  

אולמרט, מסרו מקורביו לפני עדותו בוועדה, אינו מתכוון להטיל את האחריות על איש, "לא על שר הביטחון ולא על הצבא". טיעונו המרכזי: "ההחלטות שקיבלתי בעת היציאה למלחמה ובמהלכה היו מבוססות על שיקול דעת בהתאם לדברים שהובאו בפניי". "היו כשלים במלחמה הזאת", צפוי היה לומר, "אך היו גם הצלחות, כמו החלטה 1701 של האו"ם, אשר הרחיקה את חיזבאללה מהגבול והכניסה כוח רב-לאומי משמעותי לדרום לבנון, המאפשר ביטחון יחסי לתושבי הצפון".

הישג נוסף שמזהה אולמרט במלחמה הוא החשש של נסראללה לפתוח במערכה נוספת בעקבות המכה הקשה שספג, הן בפגיעה בטילים ארוכי הטווח והן בפגיעה בתשתיות. גם בתמיכה הבינלאומית, שקיבלה ישראל בתקופת המלחמה ולאחריה, רואה ראש הממשלה ניצחון מדיני חשוב.  

הופעתו של אולמרט בפני השופט בדימוס אליהו וינוגרד ועמיתיו חותמת את שלב איסוף העדויות והראיות בוועדה. בכל מערכות השלטון והביטחון הדריכות כעת בשיאה, ולא מעט קצינים בכירים כבר הצטיידו או לפחות נועצו בעורכי-דין, לקראת רגע האמת. במרוצת החודש הקרוב ישקדו חברי ועדת וינוגרד על ניתוח החומר הרב שהצטבר, השוואת הגרסאות - והכנת דו"ח הביניים, שעשוי לחולל רעידת אדמה חברתית, צבאית ובעיקר פוליטית בישראל.