העבדים החדשים

תענוג לחיות כיהודי בזמנים מודרניים. חג האביב מגיח אלינו לאיטו ובשעות קטנות של הסדר אנחנו מתרפקים על סבל אבותינו ומודים לבורא הזמן שסידר לנו תקופה יפה בתולדות העם היהודי. וכדי לא להתערבב בחוסר המזל של עולם העבדות, התחברנו במהרה לדרך חיים נהנתנית ומתוחכמת, מנסים להשתלב בכל תוואי בדרכי המערב.

אנחנו נהנים מהשפע, רובנו לא יודעים מחסור. וגם השנה עולה לקראתנו חג החירות ואנחנו פוסחים לרגע מעל העובדים הזרים המטפלים בזקנינו, מעובדי הבניין הסיניים הבונים את מגדלינו, מהנשים הנמכרות לשפחות ומעובדי הקבלן הערביים הנמסים בצד הכביש. אנחנו ממעיטים בשכרם של עובדים בני ארצות אחרות ודורשים מהם לעשות את מה שאנחנו כבר לא חפצים לעשות.

כי עבדים לא נגמרים, הם רק מתחלפים, וכעת הגיע תורם של עמים אחרים להגיר קצת זיעה. ואם יש הגבלת מכסות לאסייתיים רעבים, נוכל תמיד לרכוש את עבודתם הזולה בחנויות מרושתות וגדולות. שהרי אין רווח גדול בייצור מקומי הדורש משכורות הוגנות ויקרות לעובדים מפונקים. עדיף לייבא סחורה זולה מארצות עניות. שם קל יותר לשעבד עבדים דלים שלא שווים הרבה בלאו הכי.

החנווני מהמכולת הקרובה יכול ללכת לעזאזל עם המחירים המופקעים שלו. גם "הירקן הגנב" יכול לסגור את מרכולתו. הנגר האומן יכול לקחת את הרהיטים מעשי ידיו ולתרום אותם לנזקקים. החקלאי הטרחן יכול לסגור את השיבר כי הוא גוזל את המים ממנויי הבריכה הציבורית. כל עוד הסחורה המיוצרת בארץ יקרה יותר מזו הזולה מחו"ל, אנחנו נחרים את התעשייה המקומית, ניכנס לבתי ההקדש המודרניים ונמתג את חפצינו. כי לנו חשוב שלא יעבדו עלינו אלא רק מצידנו או מתחתינו.

אבל חשוב לזכור: אם ניכנס למרכול ענק המוכר בזול - נקנה יותר. אם ניכנס למכולת קטנה - נקנה פחות. ככל שנקנה סחורה זולה יותר המוצר יתפוגג מהר יותר. אם נקנה בחנויות רשת גדולות - בעלי חנויות פרטיות יחסירו פרנסה. אם נעדיף מוצרים זולים מחו"ל - מפעל מקומי יפטר עוד פועלים. ככל שנעלים עין כעת - נקרב את המשבר החברתי הבא.

עבדות בעולם העתיק היתה שיעבוד והיציאה לחופשי נקראה חירות. בזמננו, הדברים מקבלים גוון שונה ומעורב. העבודה כיום יכולה לתת לאדם חופש רב בזמנו הפנוי. בזכות משכורתו הוא יכול לעשות הרבה דברים בעולם החופשי. לעיתים קורה שחוסר עבודה מביא לידי השתעבדות לעצב ולחוסר מעש. אדם מובטל בעולם החדש חש בודד וחסר יכולת.

אם נצליח לפקוח את עינינו המסומאות מתרבות המערב הנצלנית, נוכל לעזור לקרובים אלינו ולהמעיט את תלותנו במפעלים מעבר לים. אנו צריכים לנוח לרגע ממסע הקניות המתארך ולברר מה מסתתר מאחורי הקלות הבלתי נסבלת של השפע. אם נרצה להתחבר לאופי היהודי שבתוכנו, נדע שזכינו בדת צנועה המסתייגת מעושר נוצץ ורחוקה מתרבות שפע גלובלית. כזו הקרובה ביסודה אל הטבע ואשר מנסה לשמור על כבודם של בני האדם.

באפשרותנו לאמץ הלך רוח יהודי הנושא באופיו עדיפות לחנויות קטנות וצנועות, מסתייג ממרכזי קניות מרווחים המדמים בתי תפילה זרים. בזמנים של בחירה חופשית קשה להדיר את רגלינו ממרכזי ענק כלל-יבשתיים ובכל זאת, אנחנו יכולים מפעם לפעם לתרום תרומה צנועה בכניסה אל חנות המכולת המקומית או לחנות הבגדים הלא מוכרת. בפעם הבאה ניתן סיכוי לרווח אצל בעלי המלאכה המקומיים, נזמין יבול טרי מהחקלאים החדשים המוכרים את יבולם ללא דמי תיווך בקרב קהל מנויים. בחג הפסח הקרב נוכל להתחיל לחשוב קצת אחרת, ולעזור לאחינו הקרובים לצאת משיעבוד לחירות כלכלית.

ובמילים אחרות: "פסח! עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ודרך כל מחילות השעבוד והאונס והאינקוויזיציה והשמד והפרעות, נושאת האומה בליבה את הגעגועים לחופש ומביאה אותם לידי ביטוי עממי אשר לא יפסח על כל נפש מישראל, על כל נפש ענייה ומרודה! "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". אין לך שיא של הכרה היסטורית מרומם מזה, ואין לך התמזגות של יחיד וכלל – ברחבי כדור העולם ובעמקי הדורות – גדולה מאשר בצו פדגוגי עתיק זה. איני יודע יצירה ספרותית יותר מחנכת לתיעוב העבדות ולאהבת החירות כסיפור השעבוד ויציאת מצרים, ואינני יודע שום זיכרון עתיק שכולו מופנה לקראת העתיד, שכולו סמל להווה ולעתידנו כ"זכר ליציאת מצרים. איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור". (ברל כצלנסון)

כיפה ירוקה:

• מבוקשת: שבת ירוקה
• בעלי חיים, משתתף בצערכם
• במקום לזעוק "שבעס", תילחמו למען האוויר
• צבע מאכל E-171 זה כשר?!