שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דוד המלך, התיק אבוד

    בפרשת דוד ובת-שבע קיימים כל המרכיבים לטלנובלה משובחת: ניאוף, רצח, בגידה, הריון בלתי מתוכנן והולדת ממזר, כל זאת בבית המלוכה. כדי לצאת מהתסבוכת פונה דוד המלך לעו"ד יורם שפטל שמנסה לייעץ, וכרגיל, אינו מאכזב

    עו"ד יורם שפטל שלום רב!

     

    אקדים אומר כי פנייתי אליך היא בבחינת מוצא אחרון, כמעט ברור לי לחלוטין שאיש אינו יכול לחלצני בשלום ממצב הביש אליו נקלעתי.

     

    העניין התחיל כאשר צפיתי באשה יפה מגג ארמוני, בת שבע שמה, רוחצת על גג ביתה. שלחתי לקחתה וביליתי אתה את הלילה. העניינים החלו להסתבך כשקיבלתי ממנה את הידיעה כי היא הרה, נלחצתי מאוד וקראתי להשיב את בעלה משדה הקרב הביתה אל רעייתו, כך, באופן טבעי, יחשוב כי הילד הוא שלו. הבעיה הסתבכה כאשר הוא סירב ולכן נאלצתי לשלחו אל מותו במלחמה. אחרי שנהרג, לקחתי את בת שבע, אשתו לשעבר, לאשה.

     

    אבל...

     

    אם נשפוט את העניינים בצורה רציונאלית, מה בסך הכל קרה? הרי כלל לא ידעתי כי מדובר באשת איש, וודאי שלא כפיתי עצמי על בת שבע. גם במות בעלה לא היתה לי יד שכן כחייל הוא עלול להיות מוצב גם במקומות שאינם בטוחים, זה סיכון שלוקח כל חייל מקצועי.

     

    ידוע לי כי טענות אלו לא יעמדו במבחן דעת הקהל בממלכה, לכן החלטתי להענות לאתגר, להסיר את חסינותי כשליט אבסולוטי ולטהר את שמי במשפט פלילי. כמו כן הייתי מעוניין כי תייצגני בעניין זה.

     

    כיצד אתה מעריך את סיכויי לטהר את שמי ולהוכיח חפות מלאה ומהו שכר טרחתך בענין זה?

     

    ממתין לתשובתך המהירה,

     

    דוד בן ישי

    מלך יהודה

    ארמון המלוכה,

    ירושלים.

     


     

    לכבוד

    הוד מעלתו

    דוד מלך ישראל 

     

    כבודו,  

     

    הנדון: פנייתך לייעוץ וייצוג משפטי בפרשת בת-שבע אלמנת אוריה החתי ז"ל

     

    ראשית, ברצוני להודות לאלופי ומלכי הן על המחמאה והן על האמון הרב שהביע בפנייתו אלי בעניין שבנדון.

     

    שנית, ברצוני להתנצל על כי תשובתי התמהמהה זמן כה רב, אולם אודה ולא אבוש שהסיבה לכך היתה הקושי הגדול להעלות בדעתי קו הגנה בר סיכוי כלשהו, לאור העובדות החמורות-שאינן ניתנות להכחשה - בכל הנוגע למעלליו של הוד רוממתו בפרשת בת שבע אלמנתו של גיבור החיל אוריה החיתי ז"ל.

     

    לאחר שהפכתי וחזרתי והפכתי בעובדות-המזעזעות יש לומר-בפרשת בת שבע, עלה במוחי בכל זאת קו הגנה אפשרי, אם כי יש לומר דחוק משהו, שיש בו סיכוי לא מבוטל להביא לזיכויך, מן החמורה שבעבירות עליהן תעמוד לדין, קרי, עבירת הרצח, שעונשה הבלעדי הנו מוות.

     

    עלי להקדים ולהבהיר כי דברי הוד רוממותו בפנייתו אלי לפיהם, לא היה לו יד במותו של אוריה החיתי כי מותו במלחמה הוא בבחינת: "סיכון שלוקח חייל מקצועי" עדיף היה שלא נכתבו משנכתבו. הנני להזכיר כי בהוראתך ליואב שר הצבא כתבת מפורשות: "הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו". כאן לא מדובר איפוא ב"סיכון שלוקח חייל מקצועי", אלא בהפקרה זדונית של לוחם-גיבור חיל, בכדי להביא למותו.

     

    הוא הדין באשר לדברי ההבל שהוד רוממותו מעלה, שלא ידע כביכול שבת-שבע היא אשת איש, זאת כאשר כל ירושלים יודעת שבת-שבע היא אשתו של עבדו המסור של כבודו, אוריה. האם מישהו יאמין לכך שרק הוד מעלתו לא ידע זאת ?!

     

    הישועה לאדוני יכולה לבוא איפוא, אם בכלל, רק בזאת הדרך.

     

    על הוד מלכותו להודות בעובדות כהווייתן, קרי, המשכב עם בת שבע, הריונה לך, הזעקת בעלה אוריה משדה הקרב לירושלים, סירובו לבלות את הלילה עם בת שבע וההוראה ליואב לגרום למותו של אוריה המסכן במלחמה.

     

    אל מול עובדות חמורות אלה על כבודו לטעון כי אמנם עבר על הדיבר: "לא תחמוד את אשת רעך". ואולם, משנודע להוד מעלתו שבת-שבע הרתה, בראש מעייניו היה כי הילוד לא יוכרז כממזר, על ההשלכות האיומות שיהיו לכך לא רק כלפי הילוד, אלא גם כלפי בניו ובני בניו עדי עד. לפיכך, הזעקת את אוריה החיתי משדה הקרב לירושלים על מנת שיבלה לילה עם בת שבע אשתו וכך תתקיים החזקה של: "רוב בעילות אחרי הבעל" ואז הבן הילוד לא יחשב כממזר, אף כי כל ילד בירושלים יודע שגם כבודו נהנה מחסדיה של בת שבע היפהפיה.

     

    רק משסירב אוריה, בנימוק שלא יאכל ישתה וישכב עם אשתו כשחבריו בשדה הקרב-נימוק אצילי יש לומר-ומתוך דאגה כנה ואמיתית שהבן הילוד לא יוכרז כממזר, הוחלט על הריגתו של אוריה. הנה כי כן, לא על מנת להתחתן עם בת-שבע, נצטווה יואב ע"י הוד מלכותו, להרוג את אוריה, אלא בכדי למנוע הולדת ממזר מזרע המלוכה.

     

    אולם בכך לא סגי, כמו שכולנו יודעים בסופו של יום, הילוד נפטר שבעה ימים לאחר שנולד, בת שבע הרתה להוד מעלתו שוב ומהריון זה נולד שלמה. האחרון איננו כמובן בנו הבכור של כבודו, ולכן אינו זכאי לרשת את כס מלכותו. על הוד מעלתו להבטיח איפוא לבת-שבע קבל עם ועולם כי שלמה, אף כי אינו בנך הבכור, הוא זה שיירש את כס מלכות ישראל.

     

    במעשה אצילי זה יהיה גם כן כדי להקהות את חומרת מעשיך בעבירה של: "לא תחמוד".

     

    אחרון אחרון, צודק לכאורה הוד מעלתו בכך שהוא מציין שמצבו המשפטי הנו קשה במיוחד, גם לאור הודאתו בחטאו בפני נתן הנביא, אלא שאדוני יעמוד כידוע לדין, עפ"י דין תורה. בעוד אשר עפ"י דיני העכו"ם, הודאה של חשוד באשמתו היא בבחינת הטובה שבראיות, שהרי הודאה נחשבת עפ"י דיני העכו"ם כ"מלכת הראיות", הרי שעפ"י תורתנו הקדושה: "אין אדם משים עצמו רשע". הנה כי כן, לאור כל האמור לעיל, "מיט א'ביסאלע מזל", אתה עוד עשוי לצאת זכאי, מן האשום החמור של רצח.

     

    לבסוף, באשר לעונש הצפוי לאדוני במידה ובכל זאת יורשע, יפים לענין זה דברי הנביא נתן עצמו: "גם אדוני העביר חטאתך, לא תמות". אם כך גזר דינו של מלך מלכי המלכים כלפיך, קל וחומר ששום שופט בישראל לא יוכל להשית עליך עונש חמור יותר מאשר עונש מותנה לפיו, אם תוסיף ותחטא, ילקח ממך כס המלכות ושלמה ו/או מי מבניו האחרים של הוד מעלתו, לא יירש את כס מלכות ישראל.

     

    ובאשר לחשוב מכל, קרי, שכר הטרחה, חצי מאוצרות המלכות, יספקו את תאוות הבצע של הח"מ...  

     

    בכבוד רב,

     

    יורם שפטל, עו"ד

     

    יועצים קודמים לגיבורי התנ"ך:

     

     

    יש לכם הערות או הצעות לאסף? שילחו מייל - assafv@legend.co.il.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דודו פריד
    עו`ד יורם שפטל
    צילום: דודו פריד
    לקוח קודם. שפטל יכה שנית?
    צילום: רויטרס
    אסף וול
    מומלצים