חבר בוועדת וינוגרד: הממשלה הייתה צריכה ללכת
חברי הוועדה שוקדים על השלמת דו"ח הביניים - כמו גם העדויות שבג"ץ דורש לפרסם. גורם המצוי בעבודתם אומר ל-ynet: "יהיה טון בוטה וספציפי כלפי האחראים לאירועי המלחמה האחרונה, אך למעלה מכך - ייאמר כי בשם האחריות המיניסטריאלית, הממשלה הייתה צריכה להתפטר לאחר המלחמה". ובינתיים פרץ לא חושש: "הוא היה ער לאסטרטגיה, גם אם לא נכנס לטקטיקה"
"כשקורה דבר כזה, במצב נורמלי - הממשלה מתפטרת". כך הכריז בשיחות סגורות גורם בוועדת וינוגרד, החוקרת את תפקוד הדרג המדיני והצבאי במלחמת לבנון השנייה. כפי שמסתמן כעת, זו גם תהיה רוח הדברים בדו"ח שתפיץ בקרוב הוועדה - ועשוי לחולל רעידת אדמה ציבורית ופוליטית.
בסוף החודש תפרסם הוועדה את דו"ח הביניים, שנוגע לתקופה שקדמה למלחמה וכן לתפקוד המערכות בימיה הראשונים. "זו לא ועדה שעורפת ראשים במובן של חיפוש אשמים ואשמה", אמר ל-ynet גורם המקורב לעבודת הוועדה. "היא לא תאמר 'אתה אשם ואתה אשם', היא תאמר: אתם לא אחראים אישית, אך אתם נושאים באחריות מיניסטריאלית".
"בניגוד למה שרבים חושבים", המשיך הגורם, "הוועדה תנקוט טון בוטה וספציפי כלפי האחראים לאירועי המלחמה האחרונה, אך למעלה מכך - תציין כי בשם האחריות המיניסטריאלית, שהייתה צריכה להילקח, הממשלה הייתה צריכה להתפטר לאחר המלחמה".
אותו גורם הזכיר את "הטעות הנוראית", כהגדרתו, שביצעה
לאחר מלחמת יום-כיפור ועדת אגרנט, "כאשר ערפה את ראש הדרג הצבאי - והדרג המדיני נשאר בתפקידו. זה לא יקרה עם ועדת וינוגרד, שם תהיינה אמירות נוקבות. הם יעשו את ההיפך הגמור ממה שהציבור חושב שהם יעשו, הם יגידו שבמדינה דמוקרטית - כשקורה דבר כזה - הממשלה צריכה ללכת".
"הבעיה כאן", המשיך הגורם, "היא שאין פה תרבות של אחריות אישית. תרבות האשמים מחקה את תרבות האחריות המיניסטריאלית, ואת החטא הזה צריך לייחס להרבה מאוד גורמים. אגרנט היה משפטן אציל ודגול, והוא בגישתו הכל-כך נאיבית הסתפק במה שהסתפק. מאז, בצירוף העובדה שכאן הכל עובר למשפט פלילי, זה מה שנצרב בתודעה".
"ההיפך ממה שהציבור מצפה". חברי ועדת וינוגרד
השופט בדימוס אליהו וינוגרד ועמיתיו כבר הבהירו כי דו"ח הביניים יכלול גם מסקנות אישיות לגבי ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר. את פרסום העדויות שנגבו מהשלושה מנסה הוועדה לעכב, למרות דרישות חוזרות ונשנות בבג"ץ. האחרון, בעקבות עתירתה של ח"כ זהבה גלאון, מוסיף לדרוש את פרסום העדויות עוד לפני פרסומו של הדו"ח.
בינתיים, העדים המרכזיים - ועמם המערכת הפוליטית כולה - ממתינים
בדריכות למוצא פיהם של חמשת חברי הוועדה. אחד האישים, שעתידם הציבורי מונח על כף המאזניים, הוא שר הביטחון עמיר פרץ. מקורביו אמרו ל-ynet כי הוא חש סימפתיה מהוועדה, בעיקר לאור העובדה שבחר לבנות לבדו את "קו ההגנה" ולא הגיע מצויד בסוללת עורכי-דין.
"פרץ בא עם האמת שלו, בלי אמירות מלאכותיות", אומרים המקורבים. "הוא הראה כי ההחלטות שלו היו מאוד הגיוניות, הוא הציב סימני שאלה, בדק את רף ההתרעות והוכיח כי תפקד בצורה סבירה. פרץ היה ער לפן המדיני ולאסטרטגיה, גם אם לא נכנס לטקטיקה. הוא חש שאין לו מה לדאוג".
לפנייה לכתב/ת 
