"אולמרט ניסה לסנדל את ועדת וינוגרד"

משפטן בכיר המעורה בעבודתה של ועדת וינוגרד מקרוב אמר אחר הצהריים ל-ynet בנושא כתב המינוי: "ראש הממשלה ניסה לסנדל את הוועדה על ידי ניסוחו של כתב המינוי, כשהשאיר פתח להתפלספות משפטית - האם ניתן יהיה או לא להגיש המלצות אישיות. אבל עושה רושם שדו"ח הוועדה ירעיד את האדמה, הטון הוא טון בוטה וקשה ונראה שזה הולך לחזור אל ראש הממשלה כבומרנג על ידי משפט הציבור".

אותו משפטן אף הזכיר את הדברים שנכתבו כאן לראשונה, לפיהם הוועדה תאמר כי הייתה צריכה להילקח אחריות מניסטריאלית על כשלי המלחמה.

מלשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט מבהירים הערב לוועדת וינוגרד לו הסמכויות לתת גם המלצות ברמת הדרג המדיני. בלשכה טוענים שכל פרסום אחר אינו אמת.

מזכיר הממשלה, ישראל מימון, אמר ל-ynet בעקבות הדברים: "כתב המינוי של ועדת וינוגרד מציין מפורשות בשניים מסעיפיו, א' 3 ו-א' 4 כמו גם בסעיף האחרון להחלטת ממשלת ישראל למינוי הועדה (החלטה 525 מספטמבר 2006) : 'לועדה יש סמכות לקבוע גם המלצות אישיות ביחס לדרג המדיני'. יתרה מזאת. נתנו לוועדה סמכויות הדומות לאלה של ועדת חקירה ממלכתית. מעבר לכל אלה, גם ועדת וינוגרד עצמה רואה עצמה כמוסמכת לתת המלצות הנוגעות לדרג המדיני".

לכתב המינוי - הנוסח המלא, לחצו כאן

ד"ר סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל, אומרת הערב ל-ynet: "מסקנות ועדת וינוגרד יכול ויהיו נוקבות וקשות, אך כנראה שלא יהיו בדו"ח המלצות כלפי הדרג המדיני הנוכחי. לא יהיו צווי הרחקה מן הכסא הממשלתי. את זאת תגלגל הוועדה לפתחו של הציבורי".

בימים האחרונים, לקראת פרסום הדו"ח, נשמעו פעמים רבות שלושה מונחים עיקריים: ממצאים, מסקנות והמלצות. ד"ר נבות מבארת: "ממצא - המדובר בקביעה עובדתית. למשל, מה אירע ביום מסויים בשעה מסוימת. מסקנה היא בעצם העמדה שמתגבשת בוועדה בעקבות הממצאים. המסקנות יכולות להיות קשות ובעלות אופי אישי, כמו למשל ששיקול הדעת של פלוני היה שגוי או שנהג בפזיזות. המלצות הן בעצם הדבר האופרטיבי שהועדה ממליצה לעשות. המלצות יכולות להיות מערכתיות או אישיות. המלצה אישית כמוה כמעין 'צו' ביחס לאדם. למשל - שלא יקודם או שלא יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו".

בין זיילר לווינוגרד: ממצאים ומסקנות - כן, המלצות - לא

ד"ר נבות מציעה את ההשוואה המתבקשת לוועדת זיילר, שחקרה את פרשת האחים פריניאן. ועדה זו אף היא הייתה ועדת בדיקה ולא ועדת חקירה ממלכתית, אך כללה המלצות ברורות שהביאו לטלטלה במשטרה. "הועדה קבעה כממצא למשל כי המפכ"ל קראדי ידע שבדיקת הפוליגרף ליורם לוי לא הניבה תוצאות כלשהן ובכל זאת יצר רושם שבדיקת הפוליגרף ושאר הבדיקות עלו יפה.

במסקנות נאמר בין היתר שהמפכ"ל קראדי גילה חוסר רגישות ופעל בדרך רשלנית הסותרת הלכות נוהל תקין, היגיון, מקצועיות ומיומנות. קביעות מן הסוג הזה מהוות מסקנות. ההמלצות של ועדת זיילר היו מערכתיות ואישיות. בין ההמלצות המערכתיות, למשל, קבעה הוועדה כי יש להטיל חובת דיווח על חקירה, לחייב פרסום נוהלים בנוגע להפעלת מקורות של המשטרה ועוד".

ההמלצה האישית הבולטת ביותר של הוועדה התייחסה למפכ"ל קראדי. בדו"ח נכתב: "החלטנו בלב כבד שצריך לצאת מוועדה זו מסר חד וברור שמי שנהג כך איננו יכול לכהן כמפכ"ל משטרה". ראש הוועדה, השופט זיילר, כתב כי אין להסכים עם מצב שבו מי שפעל כפי שפעל קראדי, יוכל להמשיך בתפקידו הרם. בעקבות הדברים האלה התפטר המפכ"ל קראדי שעות ספורות לאחר פרסום הדוח.

"המלצה אישית, אם כן, משמעותה היא בבחינת 'צו' אופרטיבי הממליץ על העברה מתפקידו של מי שכשל בהחלטותיו ובפעילותו", מדגישה נבות את ההבדל שבין כתב המינוי של ועדות זיילר ו-וינוגרד. "בעיתון ה'ארץ' לפני מספר שבועות נכתב כי יש בעייתיות רבה בכל הנוגע להמלצות שיש בידי ועדת וינוגרד להורות עליהן, לאור כתב המינוי שהממשלה הוציאה. בפסקת המבוא של כתב המינוי נאמר כי הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות וכן תגיש המלצות ככל שתמצא לנכון. אלא שעיון בסמכויות הוועדה מגלה כי בסעיפים עצמם יש הבחנה ברורה בין סמכויות הוועדה ביחס לדרג המדיני ובין סמכויותיה ביחס לדרג הביטחוני.

"ביחס לדרג המדיני מוסמכת הוועדה לבדוק ולקבוע 'ממצאים ומסקנות'. ביחס למערכת הביטחון 'מוסמכת הועדה לבדוק ולקבוע ממצאים, מסקנות וכן להגיש המלצות, ככל שתמצא לנכון'. מכאן עולה כי הוועדה מוסמכת להמליץ, למשל, על הדחת הרמטכ"ל ואלופי פיקודים אך אינה מוסמכת להמליץ על העברת שר הביטחון מתפקידו ואינה מוסמכת לכתוב למשל על ראש הממשלה אולמרט, דברים דומים לאלה שכתב זיילר ביחס למפכ"ל קראדי".