שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הלסינקי: טיפים לטיפקס
    בין אם תרצו לחגוג את הניצחון ובין אם תאלצו להתנחם בהפסד, הלסינקי מציעה מנה מרוכזת של יופי, טבע, ארכיטקטורה, אוכל טוב וחיי לילה תוססים. שלל הצעות לאוז והחברים

    כשטיפקס ירצו לחגוג את עלייתם לשלב הגמר של האירוויזיון, המתקיים הערב (ה') בהלסינקי, או להתנחם אחרי פיאסקו ("אנטישמים, דפקו אותנו") הרי שבירת פינלנד מציעה מנה מרוכזת של יופי, טבע, ארכיטקטורה, עיצוב, אוכל טוב וחיי לילה תוססים.

     

    אמנם עד לפני שנים לא רבות התאפיינה הלסינקי באופי סובייטי, קר ובאופן

    כללי מחוץ לסצינה של בירות אירופה העליזות. אפשרויות הבילוי המוגבלות כללו את המבנה הישן של מלון קאמפ (Kamp) שנפתח עוד ב-1887 בו נהגה הבוהמה המקומית להנעים את זמנה. אולם לאט לאט התפתחה פינלנד והייתה לאחר המעצמות הכלכליות והתרבותיות של אירופה, ויחד איתה גם בירתה, שיושבת על ארכיפלג קסום לחוף הים הבלטי.

     

    אז לאוז וחבריו (אגב, מישהו מכיר את שמות החברים האחרים בלהקה? כאילו מרחו אותם בטיפקס), ולכל המזדמנים האחרים לעיר היפהפייה הזו, קבלו כמה טיפים שיעשו לכם טוב, אי שם בצפון הרחוק.


    מנה מרוכזת של יופי וארכיטקטורה

     

    אביב בנשמה

    ראשית, הגעתם בזמן מצוין להלסינקי. אביב. השמש זורחת כמעט 24 שעות ביממה והטמפרטורות סבירות, יחסית למינוס 20 ששורר כאן בחורף. ולמרות זאת, מומלץ להתלבש טוב. ברחובות רואים די הרבה אנשים והם לבושים בטוב טעם, אוהבים לשבת בבתי קפה, לעשות קניות ולדבר בטלפון הנייד שלהם. זכרו, נוקיה = פינלנד.

     

    כיכר הסנאט שבלב העיר הוא מקום נפלא ללמוד בו על ההיסטוריה של הלסינקי ושל האומה הפינית. הבניינים מספרים כאן הרבה ספורים. ב-1809 עברה הלסינקי מבית המלוכה השבדי לידי הרוסים, שהפכו את הלסינקי לבירה החדשה של פינלנד. הצאר אלכסנדר ה-1 הזמין את האדריכל הפרוסי קארל לודוויג אנגל לתכנן את מרכז העיר, על פי המודל הרוסי של סנט פטרסבורג. וכך היה.

     

    המרכז העתיק של העיר בנוי מסביב לכיכר הסנאט. הוא משלב בין השפעות שבדיות והשפעות רוסיות - שתי המעצמות האזוריות ששלטו בפינלנד לאורך ההיסטוריה. במרכז הכיכר פסל נפלא של הצאר אלכסנדר ה-2 ומעליו מתנשאת הקתדרלה הלותרנית הגדולה של הלסינקי. המבנים שמסביב לכיכר מספקים תחושה של להיות בהלסינקי, אבל להרגיש סנט פטרסבורג. אגב, הרבה סרטים שעלילתם מתרחשת כביכול ברוסיה, צולמו למעשה בהלסינקי, ביניהם "אדומים" (1981, וורן ביטי) ו"לילות לבנים"(1985, טיילור הקפורד).


    כיכר הסנאט, פסל אלכסנדר ה-2 והקתדרלה (צילומים: דודו בן צור)

     

    מומלץ להעפיל במדרגות אל הכנסייה הגדולה ומשם להביט אל כיכר הסנאט ואל הנמל של הלסינקי. מהכיכר יוצאים רחובות קטנים ומעוצבים אל אזור הנמל ושוק הדגים. שימו לב למנורות הגז שעדיין פועלות באזור הכיכר, וגם לתא הטלפון הציבורי הישן שמשלים את התפאורה הרומנטית.

     

    במרחק הליכה קצר מכיכר הסנאט נמצא כאמור הנמל של העיר, ממנו יוצאות מעבורות גדולות לשטוקהולם ולטאלין (בירת אסטוניה) ומעבורות קטנות יותר לאי סומנלינה, שמהווה בית לקהילה הולכת וגדלה של צעירים, אמנים, מוזיקאים ואנרכיסטים.

     

    אם התחילה לנשוב רוח מקפיאה או שאתם סתם רעבים, בקרו בשוק המקורה "The Market Hall" הצמוד לנמל. זהו מבנה שבנוי מלבנים צהובות ואדומות, ויוצא דופן, הן בצבעיו והן בעיצובו. השוק זוכה לעדנה מחודשת בימים אלה, חרף התפתחותם של מרכזי קניות מפלצתיים שקמו מחוץ לעיר.

     

    בתוך המבנה החמים מצויים שלל דוכני אוכל וגומחות קטנות של טעם טוב ואינטימיות, שכוללים אוכל פיני, אוכל רוסי, אוכל מלפלנד, סושיה נפלאה המגישה דגים טריים המגיעים הישר מלפלנד או מנורבגיה, בית אוכל המגיש מאכלים מאזור קרליה על גבול פינלנד-רוסיה, בית קפה קטן המייצר עוגות נהדרות ומציג תערוכה של ציורי מטוסים עתיקים של הצבא הפיני ואפילו מקום קטן המייצר שוקולד איכותי לאניני טעם. בדוכנים אחרים תוכלו למצוא בשר פאטה של דוב או של אייל הצפון.

     

    אם תעלו מכאן צפונה לאורך שדרות אספלנדה, הרי שאתם נמצאים במקדש בסגנון פיני במיטבו. שדרת המעצבים והבוטיקים של הלסינקי כמו "מארימקו" (Marimeko), "ארביה" (Arabia) ועוד. בקצה השדרה ממוקם "סטוקמן" (Stockman), חנות הכלבו הגדולה ביותר פינלנד, בה תוכלו לרכוש כמעט הכל. בצמוד לבית הכלבו נמצאת חנות ספרים הגדולה ביותר בסקנדינביה, ומול הכלבו שוכן בית התיאטרון השבדי של הלסינקי. אגב, שימו לב לשלטי הרחובות, שכתובים הן בשבדית והן בפינית.

     

    וודקה עם קרח

    תמצית הפיניות הוא מינימליזם. פשטות וטבע. כנסיית הסלע "טמפליוקיו" (Temppeliaukio) משלבת באופן מופלא בין עקרונות הארכיטקטורה הפיניים לבין מוזיקה. הכנסייה, הממוקמת ברובע טולו (Toolo) של הלסינקי, הייתה רעיון גאוני של שני אחים, שימו לב לשמותיהם: טימו וטומו סומאלינן (Timo and Tuomo Suomalainen). היא נבנתה בשנות ה-60 של המאה העשרים מסלעי גרניט (יש הרבה כאלה בעיר), ואת החלל כיסו המעצבים בכיפת זכוכית מעוטרת בסליל נחושת מתפתל ואינסופי. כך יצרו חלל עם אקוסטיקה מושלמת. לשבת בכנסיה ולשמוע קונצרט או מקהלה זו חוויה שמימית, בלי קשר להשתייכותם הדתית.

     

    לאחר החוויה הליטורגית-מוסיקלית אפשר להתקדם לאטרקציה לא פחות מיוחדת, בילוי לילי בבר עשוי קרח, ""Arctic Ice bar. הטמפרטורה בתוך הבר קבועה ועומדת על מינוס חמש מעלות. דמי הכניסה 10 יורו והם כוללים משקה ראשון. כל אחד מהאורחים בבר מקבל כובע מיוחד, מגפיים וכפפות. הבר פתוח כל השנה ונמצא ברחוב Yliopistonkatu 5 (הכניסה ממסעדת la Bodega). זה המקום ללגום וודקה פינלנדיה, שם היא מרגישה בבית.


    ויסקי עם קרח. תרתי משמע

     

    מחוץ למסלול

    ואם תרצו לשכוח את חווית האירוויזיון, או סתם לצאת קצת מהעיר, סעו אל העיירה פורבו (Porvoo), בסך הכל 50 קילומטר ממזרח להלסינקי, עד שתגיעו לאחת הערים העתיקות בפינלנד.

     

    פורבו יושבת על "דרך המלך", אחת הדרכים העתיקות ביותר בפינלנד, מוצאה בשטוקהולם, היא עוברת דרך טורקו (בירת פינלנד בעבר) והלסינקי, עד לויבורג (Vyborg) שנמצאת היום בשטח רוסיה. עוד לפני שנוסדה כעיר ב-1346 שימשה פורבו כמרכז סחר אזורי. מומלץ להתחיל עם העיר העתיקה, ובה מבנים עתיקים, מוזיאונים קטנים, גלריות ומחסנים המשמרים את התקופה השבדית של פינלנד. מפורסמים במיוחד הם בתי העץ הצמודים לנהר וצבועים באדום.

     

    הקפדה על שימור היסטורי, אסתטיקה ואווירה ניכרים בכל פינה של העיר העתיקה של פורבו. שימו לב לשלטי הרחוב ולמוצגים בחלונות הראווה. דגמים של ציפורי מים עשויים עץ, עתיקות למכירה, בובות, תחרה ועוד. מהעיר העתיקה כדאי לעלות אל החלק "החדש" של פורבו, אשר נבנה במאה התשע עשרה. גם כאן תמצאו מבנים מעניינים ומסעדות גורמה לרוב וגם כנסייה יפה. והכי חשוב, שיהיה בהצלחה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    וולקאם טיפקס
    צילום: חגית נוביק
    פורבו. אסתטיקה ואווירה בכל פינה
    צילום: דוד בן צור
    הלסינקי. תפאורה רומנטית
    צילום: דוד בן צור
    שלטי רחוב. פורבו
    צילום: דוד בן צור
    קובי בהלסינקי
    צילום: חגית נוביק
    מומלצים