שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    גרטרוד בל: המלכה הלא רשמית של עיראק
    הגיאוגרפית והדיפלומטית גרטרוד בל שחקרה את מסופוטמיה לא פחדה; לא מהבדואים, לא מהשייח'ים הערביים וגם לא מאימת המדבר. דודו בן צור מתחקה אחר האישה היחידה שלורנס איש ערב אי פעם אהב
    לפני כמה שנים הגעתי אל הגבול בין ירדן לעיראק. זה היה הכי קרוב שהגעתי להגשמת החלום שלי: לחצות את הגבול ולטייל בבגדד, לשוט על נהר הפרת להגיע אל השאט אל ערב (שפך נהרות הפרת והחידקל). באזור שבין שני הנהרות קמו כמה מהתרבויות הגדולות בהיסטוריה, כמו האשורית והבבלית, ששרידיהן הארכיאולוגיים מציתים את הדמיון.

     

    מכאן קם ועלה אברהם אבינו לארץ כנען. מאוחר יותר גם אמא שלי, שתמיד סיפרה לי על התמרים הגדולים והלחים שאכלה כילדה על גדות נהר הפרת, הגיעה לישראל משם. כשחציתי את המדבר הגדול, המשתרע מרבת עמון לכיוון הגבול עם עיראק, רשמתי שם אחד בפנקס שלי: גרטרוד בל.

     

    בל נחשבת לאחת הדמויות המרתקות בחקר הסהר הפורה והמזרח התיכון של תחילת המאה ה-20, לא רק בשל היותה אישה, אלא גם בזכות הקשרים המיוחדים שקשרה עם שייח'ים ערביים, עם סר ווינסטון צ'רצ'יל, עם לורנס איש ערב, ועם סנט ג'ון פילבי.


    נהר פרת. לשוט עד שאט אל ערב (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    בת המדבר בתחפושת של בדואי

    גרטרוד בל נולדה (1868) באנגליה הויקטוריאנית. בגיל 20 הייתה לאישה הראשונה שסיימה את אוקספורד בהצטיינות,

    בתוך שנתיים בלבד. לאחר מכן, בשנים 1897-1898, יצאה לסדרת מסעות באירופה ובפרס. בהמשך ביקרה בירושלים כשהיא מחופשת לגבר בדואי.

     

    מאוחר יותר בקשה בל לפגוש את הדרוזים, ואף הגיעה לג'בל דרוז (היום בסוריה) ויצרה שם קשרים חזקים. ב-1905 יצאה שוב לסדרת מסעות במזרח התיכון וחיה תקופה ארוכה בין הדרוזים והבדואים באזור סוריה. היומנים שכתבה בתקופה זו היו למקור היסטורי חשוב להבנת התקופה.

     

    לאחר שלא הצליחה למצוא חתן, החליטה לנסוע לבקר חבר במסופוטמיה (אזור בקדמת אסיה, בין הפרת לחידקל). היא התאהבה במקום ובאנשים, למדה לרכוב על גמלים ואת השפות פרסית וערבית. בל העמיקה לחקור את המדבר, את אנשיו, ואת אתריו הארכיאולוגיים החשובים, ואף כונתה "הבת של המדבר".

     

    גם בתנאי המדבר הקשים לא ויתרה בל על הגינונים ועל הגינדור של ליידי בריטית. היא תמיד האמינה שנשים שונות מגברים ואף ניצלה את נשיותה ליצור קשרים ולהפיל חומות של חוסר אמון בינה לבין הערבים. אלה מצידם העריצו את כישוריה ואת אומץ ליבה.


    המדבר הגדול לא הפחיד אותה. בל (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    אשה בדיון מודיעיני 

    במהלך מסעותיה פגשה בל ארכיאולוגים רבים, שחפרו במסופוטמיה וביקשו להעביר את ממצאיהם למדינות המוצא שלהם. בהמשך, הפכו כמה מהם לסוכני מודיעין. בינואר 1909 עזבה בל את מסופוטמיה וביקרה בעיר כירכמיש שבחיטים, שבה עבדה יחד עם שני ארכיאולוגים בריטים אחרים. אחד מהם היה תומס אדוארד לורנס, לימים לורנס איש ערב.

     

    המידע הרב שאספה על דרכי המדבר ועל האנשים במסופוטמיה הפכו למקור חשוב למידע מודיעיני עבור הבריטים, בזמן שאלו התכוננו למלחמת העולם הראשונה. צ'רצ'יל, שר המושבות דאז, הזמין אותה לקהיר, לדיון מודיעיני בהשתתפות 39מומחים מתחומים שונים. בל אגב, הייתה האישה היחידה.

     

    ממליכה מלכים

    לאחר המלחמה מילאה תפקיד חשוב בכינונו של בית המלוכה העיראקי, שבראשו עמד המשפחה ההאשמית פייצל ה-1. בל הגישה דו"ח שתמך בהענקת שליטה סונית על עיראק. לדו"ח זה נודעה השפעה חשובה על עיצוב עיראק של ימינו, בו הוחלט לרכז את השיעים בדרום המדינה, ואת הסונים והכורדים במרכזה ובצפונה.

     

    בדו"ח שחיברה נאמר: "אין לי ספק לרגע, כי הסמכות העליונה חייבת להיות בידי הסונים, למרות הנחיתות המספרית שלהם. אחרת תהיה כאן מדינת הלכה שהיא השטן בעצמו". בל ולורנס גם שכנעו את צ'רצ'יל בוועידת קהיר ב-1921 להעניק את השלטון לפייצל בן חוסיין (בנו של השריף חוסיין ממכה).

     

    בשנים שלאחר מכן, שימשה גרטרוד בל כיועצת מיוחדת למלך פייצל ואף כונתה "המלכה הלא רשמית של עיראק". על תפקידה הקרוב כל כך למלך עיראק אמרה פעם: "בדבר אחד תהיו בטוחים; לעולם לא אהיה שוב מעורבת ביצירת מלכים; יותר מדי מתח כרוך בדבר".

     

    שנים של בדידות וחולי

    בין השנים 1923-1926 ייסדה בל את המוזיאון הארכיאולוגי בבגדד, ומונתה ליו"ר רשות העתיקות של עיראק. היא נלחמה כנגד כל ניסיון אירופאי להוציא מעיראק פריטים ארכיאולוגיים ודאגה שיגיעו למוזיאון שהקימה.


    עתיקות במוזיאון בבגדד. נשארו בעיראק בזכות בל (צילום: איי פי)

     

    בשנים האחרונות לחייה נטשו אותה הממשלה הבריטית והמלך פייצל, שלא נזקקו עוד לשירותיה. היא מעולם לא נישאה, למרות שידוע על גבר שאהבה, אך משפחתה לא התירה לה להינשא לו. מספרים כי היא האישה היחידה שלורנס אי פעם אהב.

     

    בל מתה מבדידות ומחולי ב-12 ביולי 1926, כשהיא בת 58, לאחר שלקחה מנה גדולה מדי של כדורי שינה. היא נקברה בבגדד ולאחר מותה פרסמה אמה החורגת שני כרכים בשם "המכתבים של גרטרוד בל" שהכילו 1,600 מכתבים ו-16 יומנים המתארים את מסעותיה. האוסף של בל הכיל גם כ-7,000 צילומים מאתרים ארכיאולוגיים שונים במזרח התיכון. הצילומים מציגים את מצב האתרים לפני שנהרסו או נבזזו וערכם המחקרי יקר מפז. 

     

    אם תרצו להתרשם ממכתבים רבים שכתבה בל, כמו גם מיומנים אישיים ומאינספור צילומים, תוכלו לעשות זאת באתר הפרוייקט של אוניברסיטת ניוקאסל.

     

    • בפרקים הקודמים: דודו בן צור גילה את מקורות הנילוס הלבן והצפין עם האינואיטים בגרינלנד
    • בפרק הבא: אבן בטוטה, גיאוגרף ונוסע מרוקאי בן המאה ה-14

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    ילדים משתעשעים בחידקל
    צילום: רויטרס
    שאט על ערב. שפך הפרת והחידקל
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים