שני פרשנים על שבעה פלאים
סוף סוף, אחרי שהעשן מעל טקס ההכרזה על "שבעת פלאי העולם" החדשים התפוגג, יש לנו הזדמנות לבחון לעומק את רשימת האתרים הנבחרים, ולנסות להוציא מתוכה כמה מסקנות מעניינות. צור שיזף ויגאל צור נרתמו למשימה
עם זאת, קשה להעמיד את כולם בשורה אחת. יוצא דופן מכולם הוא פסל ישו שבריו דה ז'נרו. ראשית, הוא היחיד שנבנה במהלך מאה השנים האחרונות, כך שהאמצעים שעמדו לרשות מתכנניו ומקימיו מתקדמים לאין שעור, מאלו שעמדו לצד מתכנני ובוני פירמידת צ'יצ'ן איצ'ה במקסיקו למשל. שנית, ברחבי העולם ניתן למצוא פסלים לא פחות מרשימים ובוודאי שלא פחות גדולים.
למוות תפקיד ראשי
הסופר ואיש המסעות צור שיזף מסכים עם קביעה זו, אך טוען שפסל ישו בריו דה ז'נרו כן מספק חוויה דתית ורגשית יוצאת דופן, בין היתר בשל מיקומו על פסגת הר קורקובדו המשקיפה על ריו ובזכות הסביבה המדהימה שמקיפה אותו.
ומזווית אחרת, צור שיזף מנסה לחלק את "שבעת פלאי העולם" החדשים לנושאי עניין, ומוצא שמרביתם קשורים לקבורה ולמוות: הטאג' מהאל הוא מצבה למושא אהבתו של השליט המוגולי שאה ג'האן, בצ'יצ'ן איצה, מקדש המאיה, התקיימו כנראה פולחני מוות בהם היו עוקרים לבבות ומקריבים אותם. גם בעיר הנבטית פטרה הקברים ששרדו הם בעלי הקדושה. הקולוסיאום שימש אף הוא למשחקים שהמפסיד מצא בהם את מותו, וגם בעיר מאצ'ו פיצ'ו, שהידיעות עליה מוגבלות, נערכו פולחני אדם. שלא לדבר על החומה הסינית, שמיליוני אנשים מסרו את חייהם לטובת הקמתה.
מנגד, מקונן צור שיזף על אובדן התמימות של פלאי העולם העתיק. בפרוייקט הנוכחי,
יתרה מזאת, אפשרויות ההצבעה עבור "שבעת פלאי העולם" החדשים כללו טלפון, SMS ומשלוח טופס הצבעה באתר האינטרנט של המיזם, כך שמרבית המשתתפים בהצבעה השתייכו לעולם המערבי, בעוד תושבי המדינות הבלתי-מפותחות, נותרו בדרך כלל מחוץ לעניינים.
אתרים של טיולי חוברת
העיתונאי ואיש המסעות יגאל צור, שמכיר מקרוב את כל שבעת האתרים שנבחרו, טוען שהרשימה בנאלית, מאוד צפויה, ובמובן מסוים גם כמעט אחידה. "אתרים של טיולי חוברת" הוא מכנה אותה. הוא מוטרד מכך שאף לא אחד מן האתרים הוא יציר כפיו של האדם הפשוט. כלומר, אף אחד מן האתרים אינו מפעל אנושי של חברה, ואשר בא לשרתה.
כדוגמא למפעל אנושי-חברתי מציין צור את טרסות האורז המרשימות שמשתרעות על פני אזורים נרחבים במזרח אסיה, כמו למשל אלו שבאי באלי או בדרום סין. "בעיני", צור טוען, "טרסות האורז הרבה יותר מרגשות מן החומה הסינית. החומה מסמלת את האנכרוניזם של שליטי סין הקדומים, שסגרו את ארצם כלפי שאר העולם. היא אמנם מרשימה מאוד", מוסיף צור לגבי החומה, "אך מהווה שריד לפחדנות. בטח שלא להרואיות ולגדולתו של האדם, שפלאי עולם אמורים לייצג".
טרסות אורז בפיליפינים (צילום: יגאל צור)
מבין אתרי המאיה מתפלא צור על הבחירה בצ'יצ'ן איצה? אתרי המאיה בפלנקה שבמקסיקו וטיקאל בגואטמאלה מקיימים דיאלוג עם היער ועם הטבע, שמרמז הרבה יותר על תרבות המאיה, מאשר האתר ה"יבש" של צ'יצ'ן איצה.
גם את הבחירה בפטרה, הוא מתקשה להבין. אמנם אתר חשוב באזור שלנו, אך מינורי בהשוואה למקדשי אנגקור וואט בקמבודיה, שמורכבים הרבה יותר הן מבחינה אדריכלית והן מבחינה אמנותית, ויש מאחוריהם מחשבה עמוקה ותפישה פילוסופיה רחבה בהרבה. ברשימה כולה רואה צור נקודת אור אחת, בעובדה שרק אתר אחד נמצא באירופה החזקה והמתקדמת - הקולוסיאום של רומא.
גם צור וגם שיזף מסכימים כי הטאג' מהאל הוא ללא ספק בחירה ראויה. יש בו ארכיטקטורה מדהימה, והוא גם משמש מושא של אהבת גבר, לא רק לאישה אלא גם לאסתטיקה באופן כללי.
הרשימה שלי
ביקשנו מיגאל צור את רשימת "שבעה פלאי עולם" החדשים שלו. לאחר התלבטות קצרה הציג את בחירתו, ולפי השקפתו: מקדשי אנגקור וואט בקמבודיה, טיקאל בגואטמלה, טרסות האורז של באלי, הארכיטקטורה של שבט הדוגון במאלי אפריקה, שמורכבת בתי בוץ הבנויים בסגנון מיוחד, התעלה הגדולה בסין (נבנתה במאה ה-9 ומחברת בין הנהר הצהוב לבין נהר הינגצה), הטאג' מהאל. ובלי לקפח את אירופה - פסל נהג המרכבה שנמצא במוזיאון של דלפי ביוון.
צור שיזף לא מציע רשימה אלטרנטיבית ל"שבעת פלאי עולם" החדשים, אבל שמח לספר על כמה אתרים שראויים לתואר לא פחות מאלה שנבחרו. המקום הראשון מבחינתו הוא חיווה שבאוזבקיסטן, עיר בנויה חומר בעלת אדריכלות מדהימה, שלמרבה הצער שום לובי אינו ניצב מאחוריה, לאחריה מסגד סולימנייה באיסטנבול, שמשקיף על העיר ועל מצר בוספורוס מלמעלה. בתת היבשת ההודית מצויים אין ספור אתרים מקסימים ומרגשים, לדברי שיזף, נוסף על הטאג' מהאל. אחד מהם הוא המוזוליאום של הקיסר המוגולי הומיון.
ובל נשכח את ירושלים, מסיים שיזף, פלא עולם בפני עצמו: "החוויה של לעמוד על הר הזיתים ולהביט על ירושלים, היא אחת החזקות והמרגשות שאני מכיר".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: רון פלד")
