אותנו הכי שונאים
הסטירה או העקירה? בכל מפגש בין דתי לחרדי פורץ הויכוח: את מי החילונים שונאים יותר - את החרדים או את הדתיים-לאומיים. לכבוד ימי בין המצרים, קטע ממחזה על שנאת חינם
קטע ממחזה שלא ייכתב, לכבוד ימי בין המצרים. המשתתפים: אדם חרדי ואדם דתי סרוג כיפה. הקהל חילוני ברובו, מוחא כפיים במקומות הנכונים. על הקיר תמונות של רבנים, ושל אמנון דה-הרטוך וניסו שחם. שני הדוברים מתנדנדים על סטנדרים של לימוד גמרא.
חרדי (אוחז בלחיו ונאנח): איזו סטירה שחטף חבר הכנסת יעקב כהן. איזו סטירה.
דתי (מטיל ספק): נו, באמת, אל תגזים. עם כל הכבוד לסטירה, אתה משווה את זה למה שעבר עלינו? אותנו גירשו מהבתים שלנו בגוש קטיף.
חרדי: מה זה קשור? זה לא בגלל שאתם דתיים. אנחנו קיבלנו את הסטירה בגלל שאנחנו חרדים.
דתי: שטויות. אותנו גם שונאים בגלל שאנחנו דתיים. זה שאנחנו מתנחלים זה רק נותן להם תירוץ לשנוא אותנו.
חרדי: מה אתה מדבר?! אותנו שונאים בלי כל סיבה. אולי בגלל שהמראה שלנו מזכיר להם את סבא שלהם.
דתי: אותנו הם שונאים בגלל שאנחנו מציעים להם אלטרנטיבה. בגלל שאנחנו רוצים חלק בשלטון. בגלל שהנוער שלנו נמצא בכל היחידות הקרביות בצבא.
חרדי: זה כלום. אותנו שונאים דווקא בגלל שאנחנו לא חלק מהם. דווקא בגלל שאנחנו לא הולכים לצבא. איזו הסתה בתקשורת.
דתי: תקשורת?! תשקורת. עלינו הם יורדים כבר 40 שנה. אתכם הם סתם לא סופרים.
חרדי (קם בכעס ממקומו): אתה מתחיל להגזים. איך אתה יכול להשוות? שאל כל ילד והוא יגיד לך שאת החרדים הם שונאים יותר. עוד מימי רצח דה-האן ובן גוריון. בכם מזלזלים, לכם הם לועגים. אבל רק אותנו הם שונאים באמת.
דתי (קופץ גם הוא ממקומו ומקרב את פניו לחרדי): תתבייש לך. איך אתה מדבר? אתכם הם דווקא קצת מעריכים. הם מרגישים שאתם נותנים להם קצת יידישקייט. מאיתנו הם ממש מפחדים. מאז ימי הרב קוק, והמזרחי וסבסטיה. הם היו מעדיפים שנהיה כמוכם, שניקח את התקציבים שלנו ונעזוב אותם בשקט.
חרדי: אתה מדבר שטויות. הרי מה שכאב לנו בסטירה של יעקב כהן, זה לא הסטירה. כמה כוסות מים ומאה צוותי צילום וזה עובר. מה שכאב לי זו התמיכה הציבורית האדירה שהיתה לסטירה הזו. אם את הסטירה היה מקבל חילוני, כולם היו מרחמים עליו. אפילו אם דתי כמוך היה חוטף את הסטירה הם היו מזדהים איתו. אבל אותנו הם מתעבים. תראה איך התקשורת השמאלנית חגגה את האירוע...
דתי: עכשיו אתה מצחיק אותי. הרי התקשורת השמאלנית עמדה בגירוש מהצד ומחאה כפיים. כל התקשורת. אז אתה בא לי עם הסטירה שלך? תראה כל בוקר אצל רפי רשף, ותשמע את גבי גזית ותראה בטלוויזיה...
חרדי: אני לא אראה בטלוויזיה. אבל אצלנו קמה מפלגה של טומי לפיד שקיבלה 15 מנדטים רק על זה שהיא שונאת חרדים...
דתי: נו, ואיך שהשוטר הזה ניסו שחם דיבר עלינו, כבר שכחת? אני לא רוצה לחזור על הדברים...
חרדי: תחזור, תחזור. הוא הרי רק דיבר. הרי לנו, השוטרים האלה שוברים את העצמות בהפגנות, בלי רגישות ונחישות וכל השטויות האלה. אצלנו אין הפגנה בלי פצועים ועצורים. ממש כמו שוטרים גרמנים שמרביצים ליהודים ומושכים להם בזקן. איזו אנטישמיות.
דתי: אנטישמיות? טיהור אתני. פצועים ועצורים שלכם זה כלום. אצלנו הרסו את...
חרדי: זה כלום?! והסטירה זה כלב? אתה יודע מה הבעיה? אתם הדתיים, אנטישמים בעצמכם. אתם יותר גרועים מהחילונים. כי אתם שונאים אותנו אפילו יותר מהם. הוי, איך שאתם שונאים אותנו. מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. הרי הייתם רוצים שכל החרדים הרגע ייעלמו, שייבלעו באדמה.
דתי: ואתם יותר טובים? אני קורא מה שאתם כותבים עלינו. כזאת שנאה בחיים לא תמצא אצלנו כלפיכם. ד"לים אתם קוראים לנו בעיתונים שלכם. ד"לים וריקים.
חרדי: תתבייש לך. אם אתה אומר שאתכם שונאים יותר מאשר אותנו, אז תוריד את הכיפה שלך, חצוף.
דתי: ואתה תוריד את הזקן. תתבייש לך בעצמך.
חרדי (צונח על כיסאו ונאנח בערגה): והסטירה, איזו סטירה. איזו שנאה...
דתי: (מתיישב ועוצם עיניים ומתענג): והתקשורת, התקשורת. איך שהם שונאים אותנו.
(מסך יורד, אורות כבים, מנגינת כליזמר של "שייבנה בית המקדש" ברקע. דיילת חיננית עוברת בקהל ומבקשת מהקהל החילוני למלא את הטפסים בהם כתוב את מי הוא שונא יותר. מי שלא שונא, מוצא בכוח מן האולם על ידי שני סדרנים, דתי וחרדי. סוף.)
