שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    יש אקו באוויר

    התיירות האקולוגית מציעה הפחתה ניכרת בפגיעה הסביבתית. יש בה אתרים וחדרי אירוח שבאמת נאמנים לטבע, ויש כאלה שמוסיפים עוד פח להפרדת אשפה וקוראים לעצמם אורגניים. מדריך לתייר המתחשב בסביבה

    צריך להיות אטום במיוחד על מנת לא לראות שגם בארץ הקודש קורה משהו ירוק. איכות הסביבה תופסת מקום נרחב יותר בשיח הציבורי, ובד בבד גובר השינוי האמיתי: יותר ויותר מאיתנו מכניסים שיקולים סביבתיים לסגנון החיים שלנו, להרגלי הצריכה, להכרעות הקטנות ולהכרעות הגדולות: איזה עגבניות אנחנו צורכים, מה אנו עושים עם האשפה שלנו, איזו מכונית אנו קונים, ואפילו, איך אנחנו בונים את הבית שלנו. מן הסתם, גם ההשפעה של הנופש שלנו על כדור הארץ הולכת וחודרת לתודעה.

     

    בשבוע שעבר הזדמנתי להתיישבות בודדים נידחת למדי בנגב. ערב השנה החדשה אינו זמן מדון, ולכן נשאיר בצד את הוויכוח בעניין הנזק הסביבתי הבסיסי שבהקמת התיישבויות חדשות בכלל, והתיישבויות בודדים בפרט. אבל מה שמדגים את הנזק שעושה דווקא התיירות למקום הם קודם כל המזגנים. בעוד הבית הנעים בו מתגוררת המשפחה חף ממזגן, בשתי בקתות האירוח, שדווקא נבנו תוך נסיון להתחשב בסביבה, מותקנים גם מותקנים מזגנים בני מזגנים. אלו מן הסתם פועלים 24 שעות ביממה, על מנת שהאורחים "הירוקים" יוכלו להיכנס למקפיא, כשהם שבים מסיבוביהם באזור.

     

    שנת הפריצה

    תשס"ח תהיה השנה בה תפרוץ התיירות האקולוגית לחיינו, ולא רק כי זה מונח סקסי הרבה יותר מהמושג האמיתי "תיירות בת קיימא" (התיירות האקולוגית היא נישה של התיירות הבת-קיימא), אלא משום שהתיירות הקונבנציונלית מכלה במקרים רבים את המשאב התיירותי שעליו היא מתבססת, ולרבים זה מתחיל להיות אכפת: תיירים שמאכילים חיות בר מפרים את האיזון האקולוגי, טיולי ג'יפים מיישרים ומשחיתים את הטבע, וכמובן באי חוף הים, משליכים שקיות פלסטיק המוצאות את דרכן למערכת העיכול של הדגים.


    מאכילים את החיות, מפרים את האיזון האקולוגי (צילום: מאיר אזולאי)

     

    אם בוחנים את ענף התיירות על פי התרומה שלו לתמ"ג, הרי מדובר באחת התעשיות הגדולות בעולם, והפגיעה שלו בסביבה היא בהתאם. ראשית, הטיסה היא אחת הפעולות המזיקות ביותר שיש. שנית, לתיירות יש את ההשפעה הרגילה של פעילות אנושית על הסביבה: פליטת מזהמים, תפיסת שטח לבניית תשתיות, וכיוצא באלה. נכון, על אותו משקל לא יהיה קשה להוכיח שגם נשימה, הליכה או קיום יחסי מין, הן פעולות שאינן מטיבות עם הסביבה, אבל באופן יחסי, התיירות האקולוגית מציעה הפחתה ניכרת בפגיעה הסביבתית.

     

    יש כאן אקו

    בכל מקרה, נתרכז במה שהכי כיף, בנופש עצמו. משך שנים היו מיזמי תיירות אקולוגית נחלתם של משוגעים לדבר. מי שהיו ממש קול קורא במדבר בעניין זה הם חברי קיבוץ לוטן בערבה, שהקימו את המרכז לאקולוגיה יצירתית "אקו כיף".

     

    הקיבוץ לא רק מציע לינה בחדרים שנבנו בשיטות של בנייה טבעית (לבני בוץ וקש או חומרים ממוחזרים), אלא עוסק בהנחלת הידע והתפישות הסביבתיות כחלק מפעילות התיירות שלו: סדנאות אקולוגיה ובנייה באדמה, סדנאות אומנות אקולוגית, וגם סיור מודרך המפגיש את המבקרים עם היישום היומיומי של תפיסת העולם הירוקה בחיי המקום: בנייה אלטרנטיבית, מחזור, קומפוסט וחקלאות אורגנית.


    צימרים מלבני בוץ. לוטן (צילום: איתמר גרינברג)

     

    בנוסף קיים בלוטן מרכז צפרות (כי מה יותר אקולוגי מהתבוננות שלווה בציפורים). אם פעם כל זה נראה הזוי משהו, היום, כך נדמה, חסרים עוד כמה מקומות שכאלו, הן כדי להשביע את הסקרנות, והן כדי לענות על רוחות האופנה הירוקה המנשבות במקומותינו.

     

    מלבד לוטן קיימים עוד לא מעט מקומות קטנים העוסקים בנושא, חיים אותו,

     לומדים ומלמדים אותו. חוות עמק הטל שליד נס ציונה, אמאדמה שבמושב ניר משה, בוסתן עולמי של האדריכל דוד רנוב, או חווה ואדם, החווה האקולוגית במודיעין, הם מהדוגמאות הבולטות, אבל יש אחרים. בשנה הבאה עלינו לטובה בטח יגמרו עוד רבים מהם את תהליך ההקמה, והרשימה תהיה ארוכה יותר.

     

    האיש הירוק

    יש מקומות שהם אקולוגיים אף כי אינם עוסקים באקולוגיה. פשוט מיזמים תיירותיים של אנשים עם ראש ירוק. הדוגמה הבולטת ביותר היא חאן בארותיים. חאן מדברי הבנוי מבוץ וחימר, ובו בקתות בגדלים שונים (לזוגות, משפחות ולקבוצות), סוכת אירוח מרכזית, ושימוש מינורי באנרגיה. מקום פנוי קשה למצוא שם.

     

    חאן בארותיים אולי בולט, אבל אינו היחיד. מקומות נוספים, דוגמת חאן שחרות, זמן מדבר, חוות מתנת מדבר, או החאן במכמנים, מציעים גם הם חווית אירוח שמנסה לחיות בהרמוניה עם הסביבה, ולהמעיט את הפגיעה בה. גם בחוות המדבר, המציעה "חדרולוגים" (ככה הם קוראים לחדרים האקולוגיים שלהם) סמוך למצפה רמון, לא יחכו לנופשים מדשאות, אלא משהו ירוק באמת.

     

    ירוקים על אי תנועה

    גם אם התיירות המדברית נוטה להיות מטבעה אקולוגית יותר, תיירות אקולוגית אינה בהכרח מחוץ לעיר. אחד מקומות היותר אקולוגיים שקמו בארץ לאחרונה נמצא דווקא בלב השוק של עיר העתיקה של נצרת, אכסניית פאוזי עזאר.

     

    בכנס תיירנים אקולוגיים שערך לאחרונה בנצרת המרכז לתיירות אקולוגית, הסביר מעוז ינון, היזם של האכסניה, שהפכה מבוקשת מיד עם הקמתה, מדוע המקום אקולוגי: הקמת המקום נעשתה על ידי שיחזור מבנה היסטורי, תוך שימור המסורת והמרשת המקומית, ותוך הימנעות משימוש בחומרי בניין חדשים ויצירת פסולת בניין. אגב, תמיכה בקהילה ובעסקים מקומיים, גם אלמלא חסכה באופן ישיר פליטה של מולקולה מזהמת אחת, היא חלק מהותי של התיירות האקולוגית.


    אכסניית פאוזי עזאר. בנייתה מבוססת על שיחזור מבנה היסטורי (צילום: יפה רזיאל)

     

    מיכל וימר-לוריא, שהתמחתה בתיירות אקולוגית וייסדה את האתר "תיירות אקולוגית בישראל", עושה בשנים האחרונות על מנת לקדם את הנושא בישראל, הן מבחינת שיווק, והן מהצד התכנוני, והן בחיבור בין תיירנים המעוניינים לפתח את המקום שלהם בכיוון הזה. אחד התהליכים שמקדמת וימר הוא פיתוח "תו ירוק" לאתרי תיירות.

     

    יוזמה נוספת, של מתכנן התיירות אילן בן יוסף, היא אקונופש, תוכנית להכשרת תיירנים שייזכו לקבל את "אות התיירן האקולוגי", בשיתוף האיחוד האירופי.

     

    השוק מצדו לא מחכה: חלק ניכר מהפורטלים לאיתור צימרים

     (אתם לא באמת מצפים למצוא פה שמות של מתחרים), כבר העלו מדור לצימרים אקולוגיים. אולי לא כולם כאלה שם, אבל עצם ריכוז המידע מעיד על זה שמשהו זז.

     

    אם פעם חשבו שכל מי שמציע צימר עם חביתה מביצה שזה עתה הוטלה, או סלט מהשדה הסמוך הוא ירוק, היום נהינו טיפ טיפה יותר מודעים: אנחנו כבר רוצים את תרנגולת חופשית ונטולת הורמונים, וגם מעניין אותנו לדעת איך גידלו את הירקות לסלט.

     

    אקולוגיים עאלק

    אבל יש את הפסבדו-אקולוגיים. מה יותר פשוט למי שמשווק את עצמו כירוק, לשים עוד שני פחים להפרדת אשפה? מי אם לא המתחזים ימהר להפוך את התפריט לאורגני? הרבה שנים מוכרים לנו הצימרים, בעיקר בצפון, איזו חוויה ירוקה עמוסת הבלים.

     

    אבל בפועל, המרחק בין המארחים הללו לתיירות אקולוגית רחוק כמזרח ממערב. אלו אינם מנסים לחסוך במשאבי הסביבה באופן כלשהו. הירוק מסביב לצימר שלהם נוצר על ידי צמחייה לא מקומית הצורכת מים רבים, שסובסדו בכלל לחקלאות. לגידול המדשאות, ושאר הירוק המרגיע, נעשה שימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה ודישון כימיים, וכך גם המזון, שמוגש לאורחים בסלסלות כפריות חינניות.

     

    וזה לפני שדיברנו על שימוש חורג ולא חוקי בקרקע חקלאית (שזו כבר סוגיה של צדק סביבתי), על בנייה ראוותנית ובזבזנית ובחומרים שיובאו מארצות הים, תוך שימוש לא מתחשב באנרגיה.

     

    ובכפר (הגלובלי)

    אמנם אנחנו פה בשביל לדבר ישראל. בכל זאת, זה החג שלנו, אבל אי אפשר בלי קצת כיוונים לתיירות אקולוגית בעולם. האינטרנט כבר מלא בזה. מעבר למידע הרב אודות אקוטוריזם, יש לא מעט אתרים שמאפשרים חיפוש של מסלולים ויעדים שכאלה. החל באתרים מסחריים דוגמת responsibletravel.com, אולי האתר המוביל בתחום, או מדריך אקו-טור.

     

    אתרים אחרים המאפשרים חיפוש פרוייקטים של תיירות אקולוגית בעולם ובעיקר של אקולודג'ים שייכים לכל מיני ארגוני תיירות אקולוגיים, דוגמת "שימור בינלאומי" והחברה הבינלאומית לתיירות אקולגית ("חברה" כמו החברה להגנת הטבע, לא כמו החברה לישראל).

     

    מגזינים בתחום התיירות האקולוגית, דוגמת פלנטה.קום או אקו-קלאב מציעים גם הם מאגר שכזה.

     בנוסף קיימות אגודות מקומיות של תיירות אקולוגית. זו האוסטרלית, למשל, מתהדרת בנוסף לרשימת החברים במתן חותמת "כשרות" של תיירות אקולוגית, נושא שנוי במחלוקת.

     

    יש הטוענים שהתיירות האקולוגית לא באה לחלק אישורים לעולם התיירות אלא לשנות אותו ואת תפיסות היסוד שלו. האוסטרלים לא לבד בעסק הזה, ויש כבר תו הירוק מוביל לתיירות בעולם, גרין-גלוב 21 שמו. בישראל עוד לא קיבל את התו ולו אתר תיירות אחד, אך גם פה מתחילים דברים לזוז, וגם מיני תווים רבים עוד יהיו פה.

     

    אז גם אם לעת עתה קצת קשה להבחין בין האקולוגי והאורגני, בין הכזה והכאילו, ובין גווני הירוק השונים, שנת תשס"ח באמת יכולה להיות שנתה של התיירות האקולוגית בישראל, שנה טובה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חאן שחרות
    צילום: טל
    צילום: מארק נוה
    האקו-כיף בלוטן
    צילום: מארק נוה
    חוות בודדים בנגב. תיירות מדברית
    צילום: טלי חרותי סובר
    הדמייה: רפי רייש
    בונים צימר? תכננו אקולוגי
    הדמייה: רפי רייש
    צילום: דודו בכר
    חווה חקלאית. גם בעיר
    צילום: דודו בכר
    חוות עמק הטל
    מומלצים