דבר המבקרים
יום הקולנוע הפלסטיני שבמסגרתו הוקרן סרטו של עלי נסאר "מחכים לסלאח-אדין", וגם פרסי תא מבקרי הקולנוע בישראל שהוענקו ל"בופור" ו"חופשת קיץ". שמוליק דובדבני מדווח מפסטיבל הסרטים בחיפה
פסטיבל הסרטים בחיפה עמד אתמול בסימן יום הקולנוע הפלסטיני שנחתם עם הקרנת סרטו החדש של הבמאי עלי נסאר, “מחכים לסלאח-אדין". כמו עבודותיו הקולנועיות הקודמות של נסאר (“שביל החלב", “בחודש התשיעי"), גם סרטו הנוכחי מתרחש במספר מישורי זמן וברמות שונות של מציאות ופנטזיה. כמו כן הוא אורג אל תוך המציאות הפוליטית העכשווית היבטים פולקלוריסטיים ומיתולוגיים. התוצאה היא אלגוריה פשטנית רוב הזמן,
העוסקת בהשתלטות הפונדמנטליזם המוסלמי שהיא פונקציה של ההתפכחות מאידאולוגיות העבר, כשהגיבור פה – גבר בשנות הארבעים לחייו, קומוניסט מושבע, שנעלם לפתע מכפרו בגליל – מייצג את צדה הנאיבי וההרסני של אותה התפכחות.
גם כאן, כבסרטיו הקודמים, מבקש נסאר לעסוק במרכיביה המיתיים והלאומיים של הישות הפלסטינית. על כן, אחד המרכיבים הנרטיביים המרכזיים בסרט הוא סיפור ההולך ונקרא, ושסופו אף הולך ונכתב, על ידי אישה – חזקה ונחושה – הנתקלת בטקסט אינטימי שחיבר בעלה הנעדר. מסתבר, שלבו של הבעל נותר נתון לאהובתו הראשונה, שהעדיפה על פניו זר אנגלוסקסי בשם ריצ'ארד – כשמו של אותו מלך צלבני, לב הארי, אויבו מעורר הכבוד של המנהיג המוסלמי שבשם הסרט.
"מחכים לסלאח-אדין" נע בין סיפורו של הבעל למסע חיפושיה של האישה, ובתוך כך בא נסאר חשבון גם עם עצמו ועם המפלגה הקומוניסטית שאליה הוא משתייך. הסרט עוסק במאבק בין אידאולוגיות שונות וסותרות בתוככי החברה הפלסטינית, אף כי המסקנות שהוא מגיע אליהן נדמות שרירותיות, והתוצאה כולה, מבחינת הישגיה הצורניים, נראית מעניינת ומורכבת פחות מסרטו הקודם של נסאר, "בחודש התשיעי".
החיפוש, מכל מקום, במישור האישי, הלאומי והאידאולוגי, אותו מסע אדיפאלי אל עבר התכלית והגילוי, העצמי וההיסטורי, השילוב בין המלודרמה הרומנטית המשפחתית להיסטוריה המקומית, והעיסוק בסיפור הפרטי והמיתולוגי, שנקרא ונכתב בה בעת – הם-הם נושאיו המרכזיים של הסרט, אף כי הטיפול בהם הוא מסורבל ולא תמיד מספק. מצד שני, יש שיטענו, ובצדק, כי זווית הראיה הישראלית שמייצגת התרשמות ראשונה זו אינה מעניינו של נאסר.
אמש הוענקו גם פרסי תא מבקרי הקולנוע בישראל. בפרס הסרט הזר הטוב ביותר זכה, כצפוי, “חיים של אחרים" הגרמני, ואילו פרס הסרט הישראלי המצטיין חולק בין שניים: “חופשת קיץ" של דוד וולך ו"בופור" בבימויו של יוסף סידר. את פרס השחקן קטף אסי דיין על הופעותיו ב"חופשת קיץ" וב"דברים שמאחורי השמש" של יובל שפרמן, עליו כבר זכה אשתקד בפרס אופיר. פרס השחקנית הוענק דווקא למילי אביטל על גילום דמותה של דיילת אוויר אלמנה המוצאת עצמה מטופלת בילד סיני בסרט "נודל" שביימה איילת מנחמי.
עוד מפסטיבל הסרטים בחיפה:
