שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מנהרת הכותל וההתנתקות (מהמציאות)
    על רקע מהלכיו ונאומו של אולמרט בפתיחת מושב הכנסת חשוב להזכיר את אירועי פתיחת מנהרת הכותל והשלכותיהם

    בלא משים חלף על פנינו יום ההולדת האחת עשרה לפתיחת מנהרת הכותל. אחת עשרה שנות אמונה דתית ומשיחית יוקדת בשלום העומד בפתח, תוך כדי התעלמות מוחלטת ממציאות המלחמה הניבטת מכל עבר. רק המאמינים השוטים בחייו הנצחיים של הרבי מלובביץ שמת לפני 13 שנים, יכולים להתחרות במאמיני השלום שמת לפחות לפני 11 שנים אם לא הרבה קודם.

     

    למרות השנים שחלפו, אירועי המנהרה הינם רלוונטיים מאד לתקופתנו אנו. אירועים אלו הינם נייר לקמוס לכל המהלכים, השקרים, אמונות הכזב, והמניפולציות של צלייני השלום הישראליים ההולכים והמתנתקים מהמציאות ככל שחולף הזמן. חשוב לפרט את המסקנות הנדרשות מאירועי המנהרה, בייחוד על רקע מהלכיו ונאומו של אהוד אולמרט אתמול בפתיחת מושב החורף של הכנסת הממשיך ללהג את סיסמאות השלום כאלו דבר לא ארע.

     

    בתחילה חשוב להזכיר את העובדות הקשורות באירועי המנהרה: מנהרת הכותל הינה מנהרה תת קרקעית הנמשכת במקביל לכותל המערבי (מצדו החיצוני של הר הבית). המנהרה היא אתר תיירות פעיל מאז סוף שנות

    ה-80. בתאריך ה-24.09.96 הורה ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו על פתיחת פתחה הצפוני, ובכך להקל על התיירים את היציאה ממנה. על רקע פתיחת המנהרה שלח יאסר ערפאת את חייליו למלחמה בחיילי צה"ל. 17 חיילי צה"ל נהרגו, והיא הסתיימה תוך 3 ימים.

     

    באירועי המנהרה התגלה לראשונה לעין כל כי נובליסט השלום יאסר ערפאת וחייליו מעדיפים מלחמה בישראל אפילו על נושא חסר חשיבות כפתיחת קיר של מנהרה. ברור היה כי אין כל קשר בין המנהרה ופתחה למסגדי הר הבית, ולמרות זאת, במחי יד בשורת השלום הפלסטינאית הוחלפה במלחמה. מטמורפוזה זאת התחוללה לא במוחו הקודח של איזה קנאי מוסלמי מוטרף, אלא אצל הנשיא הפלסטינאי שחתם על הסכם אוסלו לו היה כביכול מחויב.

     

    התקשורת הישראלית הכתירה את האשם האולטימטיבי במהומות – ראש הממשלה בנימין נתניהו – על שהעז לפתוח את המנהרה למרות שהנושא תואם ואושר עם השב"כ והווקף. גם עובדת האישור הזה הוצנעה (ולא במקרה) על מנת לאפשר את ההתקפה על נתניהו, למרות שעמי איילון במו פיו הודה שנתן את אישורו למהלך כחלק מפשרה על אורוות שלמה.

     

    לאחר אירועי המנהרה הבינו בצה"ל (בניגוד לאטימותו של הדרג המדיני) כי הפלסטינים אינם ידיד אלא אויב פוטנציאלי ולכן פיתחו תורות ואמצעי לחימה כנגד. פעילות זו שתוכננה היטב הניבה פירות מרשימים בתחילת האינתיפאדה אותה חידשו הפלסטינים אולם לא הצליחו לפגוע בחיילים שהיו ערוכים כיאות.

     

    מיד לאחר פרוץ הקרבות הזדרז יוסי ביילין לדרוש את סגירת המנהרה. דרישה זו הינה ביטוי נוסף לקיבעון המחשבתי של רודפי השלום המתעלמים בכל מחיר מהמלחמה ומגורמיה וממהרים לקבל את עמדת האויב. מיותר לציין כי סגירת המנהרה הייתה עלולה להיות ניצחון נוסף של הפלסטינים על ישראל שגם ספגה הרוגים רבים. אכן, נתניהו לא קיבל את עצתו של ביילין והשאיר את המנהרה פתוחה. היום לאחר שנים ארוכות של שקט יחסי אשר במהלכן אלפי מבקרים בקרו במנהרה ויצאו מצידה הצפוני ללא כל בעיה – ניתן לומר בבירור כי התעקשותו זו של נתניהו הייתה נכונה ונדרשת.

     

    חשוב לציין כי האיום הקבוע של הפלסטינים לפיו אם ישראל תעז לפעול בניגוד לעמדתם, הדבר יוביל לאלימות קשה (שלהם כמובן) – אינו ראוי להתייחסות. פייסל חוסני איים כי בנייה בהר חומה תגרום להבערת המזרח התיכון כולו וכידוע היום השכונה נבנתה ומצליחה וללא כל התנגדות ממשית פלסטינית. כך קרה גם ביחס לעלייה להר הבית אשר חודשה למרות האיומים הפלסטינים, וכך ארע עם כל פעילות נדרשת נוספת.

     

    אם כך, מדוע חוזר אולמרט להשחית את זמנו היקר בועידות שלום ובפגישות חסרות תועלת ואפילו מסוכנות למדינה עם אבו מאזן? התשובה לכך נעוצה כנראה לא בעולם העובדות הפשוטות אותו הוא זנח זה מכבר, אלא בעולם החלומות והאמונות של משיח השקר החילוני המסוכן לא פחות משבתאי צבי או כל משיח שקר אחר.

     

    שלמה אנגל הוא איש היי-טק תושב שהם

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים