שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרידמן מחבק שנית
    שנה אחרי הסערה: משה פרידמן, פעיל נטורי קרתא, הגיע שוב לפגוש (ולחבק) את ידידו אחמדי-נג'אד בטהרן. הנשיא האיראני שיתף אותו בחזונו הדתי: "מוסלמים ויהודים יצעדו יחד להתפלל באל-קודס, המשוחררת מציונות". פרידמן כיכב בתחנות השידור והבהיר שוב ושוב: ציונות ויהדות זה לא הולך ביחד

    בכל זאת הגענו, ולמרות הכל: לא המכות שחטף מיהודה משי זהב וגם לא הרחקת ילדיו ממוסדות הלימוד שלהם, יביאו את משה פרידמן לסור מהדרך בה הוא הולך בצורה עקבית. פרידמן קנה את פרסומו כאשר יחד עם עוד חמישה מחבריו, אנשי נטורי קרתא, הגיע לטהרן כדי להשתתף בוועידה האיראנית להכחשת השואה שנערכה בטהרן לפני כשנה.  


    עוד פגישה. טהרן, השבוע

     

    תמונתו של פרידמן הלבוש על פי קוד הלבוש החרדי, ממגבעת ועד פיאות, כשהוא מתחבק עם נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד התפרסמה אז ברחבי העולם וגררה תגובות סוערות. מאז, עברו ששת חברי המשלחת החרדית שביקרו בטהרן תלאות רבות. האדמו"ר מסאטמר הורה להחרימם, הם סולקו מבתי הכנסת ובתי הספר בניו-יורק ואטוורפן ערי מגוריהם, ולבסוף פרסמו מכתב התנצלות על מעשיהם. כולם חתמו על המכתב למעט אחד - משה פרידמן, שהשבוע הגיע לביקור נוסף אצל ידידו נשיא איראן. הפגישה בין השניים התקיימה בערב שבת, כשפרידמן לבוש בבגדיו החגיגיים ובפיו בשורת השלום בין היהודים למוסלמים.


    חתימות למעריצים

     

    בפגישתם הנוכחית, הבטיח אחמדי-נג'אד לפרידמן שממשלת איראן תהיה מוכנה לארח יהודים בארצה, "אורתודוכסים הרחוקים מפוליטיקה של הציונות". אחמדי-נג'אד אף שיתף את פרידמן בחזונו: "יגיע היום שהמוסלמים יצעדו יחד עם היהודים להתפלל באל-קודס (ירושלים) משוחררת מציונות, מתוך שלום ואחווה".

     

    מטרות ביקורו של פרידמן, כך נמסר על ידי מקורביו המתגוררים בירושלים, כוללות חיזור אחר היהודים המתגוררים באיראן, הפצת היהדות ומסירת נאומים באוניברסיטאות במדינה.

     

    בנוסף, לפרידמן מתוכנן לוח זמנים עמוס הכולל ראיונות בתחנת

    הטלוויזיה האיראנית ורשתות זרות. "כדי להבהיר בצורה חד משמעית בהבדל העצום הקיים בין ציונות ליהדות", כך מספר ל-ynet ישראל הירש, תושב מאה שערים ומאנשי נטורי קרתא.

     

    שומרי החומות

    נטורי קרתא (בארמית: "שומרי העיר"), קהילה של יהודים חרדים קיצונים המתנגדת לציונות ואינה מכירה במדינת ישראל מוסדותיה וחוקיה.

     

    גם לאחר הקמת המדינה, המשיכו נטורי קרתא לדבוק בקפדנות בהתנגדותם לציונות ולמדינת ישראל מתוך האמונה כי בעצם קיומה של מדינת ישראל החילונית יש משום כפירה באל ובאמונה בביאת המשיח. חברי הקהילה מקיימים ניתוק מוחלט מהמדינה ומוסדותיה. הם אינם מכירים בסמכות בתי המשפט, אינם נוטלים חלק בבחירות העירוניות והארציות, לא שולחים את ילדיהם למערכת החינוך הממלכתית ואינם משרתים בצה"ל. נוסף לכך הם שוללים את השימוש בעברית כשפת יום-יום, אינם נושאים תעודת זהות, מסרבים לקבל כספים מידי המדינה (למרות שמרביתם משלמים מיסים) וחלקם נוהג מנהג אבלות ביום העצמאות.

     

    נטורי קרתא קיימו לאורך השנים קשר הדוק עם תנועות פלסטיניות כיוון שראו בהן שותפות דרך ובעלות ברית במאבק נגד הציונות ומדינת ישראל. הקבוצה הכירה ותמכה בזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני עוד בראשית שנות ה-70 ואף השתתפה במשלחות פלסטיניות שלקחו במשא ומתן המדיני עם ישראל. רוב חברי הקהילה, כ-400 משפחות, מתגוררים בירושלים, מרביתן בשכונת מאה-שערים. 100 משפחות נוספות חיות בבית שמש וחברים מעטים מתגוררים בבני ברק.

     

    לנטורי קרתא בישראל כתב עת פנימי בשם "החומה" היוצא לאור משנת 1944 קהילות של נטורי קרתא קיימות גם מחוץ לישראל בעיקר בניו יורק (כ-1000 משפחות), בלונדון שבאנגליה וכן בקנדה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רגע אינטימי בטהרן. פרידמן ואחמדי-נג'אד
    הביקור המצולם
    מומלצים