בקרוב: רוצים שקית עם ידיות? שלמו שקל

הצעת החוק "הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק", שיזמו חברי הכנסת אסטרינה טרטמן (ישראל ביתנו) ודב חנין (חד"ש) עברה היום (ד') בקריאה טרומית במליאת הכנסת. שלשום זכתה הצעת החוק לתמיכת הממשלה כשאושרה בוועדת השרים לעניני חקיקה - אישור שיבטיח להצעה תמיכה רחבה בכנסת בהמשך הליך החקיקה. 

בהנחה שאכן דרכו של החוק סלולה והוא יאושר במהרה, בקרוב יידרש הציבור לשלם שקל עבור כל שקית קניות מפלסטיק שהוא תולש מהמתקן בקופת המרכול. החוק אינו חל על השקיות השקופות המשמשות לאריזת מוצרי מזון בתפזורת או מוצרי מזון מן החי כמו בשר או דגים.

חנין וטרטמן מציעים כי הכספים שייגבו באופן זה יועברו לקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, וכך תתורגם רכישת השקיות המזהמות לפעולות המסייעות לאיכות הסביבה. כמו כן על-פי ההצעה, בתי העסק יחוייבו להציע לקהל הקונים שקיות רב פעמיות, אותן ניתן יהיה לרכוש במרכולים.

עוד בנושא:

• נוסח הצעת החוק (מאתר הכנסת)
• בקיבוץ עברון לא המתינו לחוק: שקל לכל שקית
• גם בשהם: חוק עירוני נגד שקיות פלסטיק
• ארזתם לבד? - כך תפחיתו לבד את צריכת השקיות
• האם הישראלים ייפרדו מהשקיות?
  

זיהום סביבתי חמור

הצעת החוק, אותה גיבשו חברי הכנסת בשיתוף עמותת "אדם, טבע ודין", שואפת להפחית את הצריכה של שקיות הפלסטיק. המטרה היא להפחית את נפח האשפה הנטמנת במטמנות, את הזיהום שגורמות השקיות לקרקע ולמקורות מים בתהליך ההתפרקות האיטי שלהן, ואת הסיכון שיש בהן לבעלי חיים בטבע, שבולעים אותן ונחנקים. "שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי חמור ביותר", כותבים חברי הכנסת בדברי ההסבר להצעה. "הפלסטיק ממנו עשויות השקיות הוא חומר שאינו מתכלה, אינו מתפרק בטבע ואינו ממוחזר בישראל".

המטרה המשנית של הצעת החוק היא לעודד את הציבור להעדיף שימוש בסלי קניות או שקיות רב-פעמיות מבד - מוצרים ידידותיים לסביבה, שגם אם יושלכו לאשפה מתכלים במהירות וללא זיהום סביבתי.

בתהליך גיבוש הצעת החוק נעזרו חברי הכנסת בנייר עמדה שגובש על ידי עמותת "אדם טבע ודין", שהעריך כי 430 מיליון שקיות פלסטיק נצרכות בישראל מדי חודש ברשתות השיווק. עוד עלה מהמסמך, ש-28 אחוז מנפח הפסולת בישראל מקורו בשקיות הפלסטיק, וכי פסולת זו דורשת שטחי הטמנה יקרים שהולכים ואוזלים. 

ומה בעולם? אירלנד, אוסטרליה וסן פרנסיסקו

החוק אותו גיבשו טרטמן וחנין מבוסס על מודלים שונים הנהוגים במדינות רבות בעולם - אך בעיקר על מודל המיושם באירלנד משנת 2002. באירלנד צרך הציבור 1.2 מילארד שקיות פלסטיק מדי שנה לפני כניסת החוק לתוקף. עם החלת החוק הוטל על הצרכנים מס של 15 סנט עבור כל שקית במרכול.

התוצאה היתה כמעט מיידית: בחצי השנה הראשונה לכניסתו של החוק לתוקף גרפה הממשלה רווחים של 3.5 מיליון אירו שהועברו לקרן לניקיון הסביבה. בתום שנה מיום החלת החוק חלה ירידה של למעלה מ-90 אחוז בכמות השקיות הנצרכות.

אלא שלמהלך היו גם חסרונות. יצרני מוצרי פלסטיק מתכלים, שהתנגדו לחוק האירי והעדיפו שמוצריהם הידידותיים לסביבה יחליפו את השקיות הרגילות מפוליאתילן, ציינו כי במקביל לכניסת החוק לתוקף, עלו באירלנד שיעורי מכירת השקיות לפחי אשפה ב-400 אחוז. ההסבר היה שהשקיות שנלקחו מהמרכול שימשו את האירים לאיסוף האשפה הביתית, וכשנכנס החוק לתוקף הם העדיפו לרכוש גלילי שקיות לפחים במחיר זול יותר.

ולמרות זאת, המודל האירי נחשב לסיפור הצלחה עולמי. אוסטרליה צפויה גם היא לחוקק חוק דומה השנה ובסן פרנסיסקו שבקליפורניה, עיר שמתהדרת במודעות סביבתית עמוקה, כבר קיים חוק עירוני דומה מאז חודש מרס 2007.

המודל האירי מבקש להפחית את צריכת השקיות על ידי פגיעה בכיסו של הצרכן אך קיימים בעולם גם מודלים אחרים, אם כי אף אחד מהם לא נחל עד כה הצלחה רבה. בבנגלדש למשל נאסר בשנת 2002 השימוש בשקיות פלסטיק, לאחר שהתברר שהן אחראיות לסתימת ניקוזי הביוב, שתרמו להצפות קשות בין השנים 1988 ל-1998. אלא שגם שם ובמקומות נוספות כמו הודו וטייוואן, העדר אכיפה מפריע להצלחת המהלך.

בהצבעה על החוק בקריאה הטרומית תמכו 15 חברי כנסת. המתנגדת היחידה להצעה היתה ח"כ לימור לבנת (ליכוד), אולם את תגובתה לא ניתן היה להשיג.