שתף קטע נבחר

אי המהפכה: ביקור בקובה - חלק ב'

למרות שאלו לא שנותיה היפות ביותר של קובה, חביבותם של תושביה וייחודה של המדינה הופך אותה לפנינה אמיתית. יוסף (ג'קסי) ג'קסון מביא את המדריך השלם לביקור באי של פידל

על קובה וחוויית הביקור בה כתבתי בחלק א' של כתבה זו. כעת אסקור את האתרים המומלצים לביקור בה - מה אסור לפספס ומה כדאי לדעת כשמבקרים באי הנפלא הזה.  

 

הוואנה - עיר שגדולתה מאחוריה

העיר הגדולה ביותר באיי הקאריבים כולם, בת למעלה משני מיליון תושבים, המשמשת לב פועם ומרכז החיים לקובה כולה. העיר מלאה בתים נפלאים מהתקופה הקולוניאלית הספרדית, אך רובם במצב ירוד וזקוקים לשיפוץ מיידי. אמנם הממשל החל בתהליכי שיפוץ, אך אלה דורשים סכומי עתק שאינן עומדים לרשות המדינה.

 

אך החביבות והפתיחות של תושבי העיר מושכים אליה לא מעט תיירים והנה לפניכם אתרי ביקור מומלצים. השיטוט המומלץ הוא להתחיל בסמטאותיה של הוואנה העתיקה (Old Havana), בכיכר Plaza De Armes העתיקה ביותר בהוואנה, שבמרכזה נמצא פסלו של אבי האומה קרלוס מנואל די צ'אספדס. דוכני ספרים ישנים למכירה ניצבים סביב הכיכר ומעידים על רמתם האינטלקטואלית של הקובנים. אלא שמרבית הספרים מוקדשים לצ'ה גווארה או למהפכה הקובנית.


בתים יפים, אבל מוזנחים. רחוב אופייני בהוואנה (צילום: מיכל מרגוליס)

 

לא הרחק מאותה כיכר נמצא שוק גדול של עבודות יד ואמנות קובניות ולא מעט מהבתים שמסביב לכיכר ראויים לביקור, כמו הארמון Palacio del Segundo Cavo. הבית המופלא Palacio de Los Capitanes על חצרו הפנימית המרשימה שבה ניצב פסלו של קולומבוס שגילה לראשונה את קובה, ועל אוצרות האמנות הנדירים שצברו דייריו, המושלים בחסות ספרד, לאורך הדורות. גם בניין El Templete, שבו נערכה המיסה הראשונה בהוואנה, מעניין למדי. לעתים קרובות נערכים קונצרטים קלאסיים באותה כיכר להנאתם של התיירים המזדמנים.

 

משם כדאי להמשיך לכיכר Plaza de la Cathedral. הקתדרלה היפהפייה מעוצבת להפליא עם חזית בסגנון הבארוק. בכיכר לא מעט דוכנים ובעיקר בית-קפה-מסעדה נחמד בשם El Patio שבו ניתן להאזין בהנאה לתזמורת קובנית תוך לעיסת סנדוויץ'. קרוב לוודאי שמטרוניתות

קריאוליות שחומות חבושות במטפחות ולבושות בשמלות מלמלה ינסו להציע לכם להצטלם אתן תמורת סכום פעוט. למה לא, בעצם, שיהיה למזכרת!

 

בהמשך כדאי לבקר בבניין המוזיאון לאמנות קולוניאלית ולראות כיצד חיו אותם ברנשים שליחי ספרד בקולוניות, כולל המרכבות ששימשו אותם ככלי תחבורה. תוך כדי הסתובבות בסמטאות העיר העתיקה, אל תשכחו לפקוד את המסעדה המפורסמת La Bodeguita del Medio, מסעדה שבה מלבד אוכל יש גם נגנים לא רעים. בתום הארוחה אתם מוזמנים לחתום את שמכם על הקירות כמו אלפי אורחים שקדמו לכם - ביניהם כוכבי קולנוע, סופרים, מדינאים והרבה אנשים מפורסמים. על טיב האוכל, יש לציין, חלוקות הדעות וכדאי להיוועץ במלצר.


מבט מהמצודה הגדולה אל העיר של היום (צילום: יוסף (ג'קסי) ג'קסון)

 

כאשר נמצאים בהוואנה אי אפשר להימנע מביקורים במצודות ובמבצרים שהגנו על העיר מפני ציים עוינים של מעצמות אירופיות ומפני פיראטים שנהגו להשתולל בים הקאריבי ולפשוט על ערי הנמל השונות באיים. המבצר הראשון שהוקם כדי להגן על נמל הוואנה כבר ב-1558 היה Castillo de la Fuerza שסמוך לכיכר Plaza De Armes. המבצר הזה היה כנראה קטן על העיר ובשנת 1630 נבנה מעבר למפרץ מבצר נוסף שבנייתו נמשכה כארבעים שנה - מבצר בשם Castillo de los Reyes del Morro ("מבצר שלושת המלכים") שבפינתו נמצא גם המגדלור העתיק של העיר. אולם שני המבצרים גם יחד לא עמדו בפני מצור ימי בריטי והוואנה נכבשה אחר כבוד למשך שנה תמימה בידי הצי הבריטי.

 

המבצר הרציני ביותר בהוואנה הוא ה-Castillo de San Carlos dela Cabana. הוא נבנה ב-1744 ונחשב לגדול ביותר על אדמת אמריקה. לא סתם קיטר בית המלוכה הספרדי על העלות העצומה של בנייתו. מדי ערב בשעה 21:00 נערך טקס שחובה לצפות בו, ובמהלכו חיילים קובנים צועדים בתלבושת צבעונית לעבר אחד מהתותחים, ולאחר הכנות מרובות יורים בו. הירי סימן בזמנו את סגירת חומות המבצר למשך הלילה. אגב, מצודה זו היתה משכנו הראשון של צ'ה גווארה לאחר כיבוש הוואנה ובמקום מוזיאון קטן לזכרו.


 

לא לוותר על טקס הירי בתותח העתיק (צילום: יוסף (ג'קסי) ג'קסון)

 

הוואנה שמעבר לחומות

הוואנה חרגה זה מכבר אל מחוץ לחומותיה העתיקות שנהרסו. במעגל החיצוני יותר של העיר העתיקה נמצא למשל ארמון הנשיאות, המאכלס כיום את מוזיאון המהפכה, שנראה מגוחך למדי וברמה של חדרי תצוגה בבתי ספר ישראליים.

 

לעומת זאת, כדאי לבקר בבניין הקפיטול של הוואנה. הוא נבנה ב-1929 כחיקוי מרשים לקפיטול האמריקני בוושינגטון ומתחת לכיפתו ניצב פסל ענק בגובה 17 מטרים המייצג את הרפובליקה הקובנית דאז. ודאי תיהנו כמוני להתרווח במרפסת של בית הקפה הנחמד של הקפיטול וללגום קפה תוך שאתם משקיפים על העיר כולה. מאחורי הקפיטול נמצא מפעל מעניין לסיגרים בו תוכלו לבקר ולראות כיצד ברנש מקריא לפועלות העמלות את חדשות היום מהעיתון. זהו גם המקום בו תוכלו לרכוש חפיסת סיגרים מעולה כמו "קוהיבה" או "מונטה כריסטו", אך היזהרו לכם מהמכס האמריקני האוסר על ייבוא סיגרים קובנים.


הקפיטול הקובני (צילום: מיכל מרגוליס)

 

ליד הקפיטול נמצא אחד המבנים המרשימים של העיר - התיאטרון הגדול של הוואנה, Centro Gallego, שבכיכר לפניו ניצבת אנדרטה לזכרו של המשורר ולוחם החופש הקובני חוזה מארטי. אסור לפסוח על ביקור במוזיאון המהפכה שנמצא לא הרחק משם. המוזיאון מורכב משני מבנים, האחד הוא הארמון הנשיאותי שהוקם ב-1918 ובו התגורר הרודן באטיסטה עד שגורש בבושת פנים. בארמון המפואר שהפך הסבה ל"מוזיאון המהפכה" מוצגים מרבית הדוקומנטים הקשורים למהפכה הקובנית מבית מדרשם של פידל קסטרו וצ'ה גווארה. במבנה החדיש החיצוני של המוזיאון מוצגים כלי מלחמה, שריוניות ואפילו הספינה המפורסמת שבעזרתה נחתו המורדים הקובנים על אדמת קובה.

 

גם אם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להתגורר, מלון Nacional היפהפה בהחלט שווה ביקור. מכאן, אגב, אפשר לצלצל ולהשתמש בדואר אלקטרוני.

 

בעיר החדשה עצמה - שגם היא, כמו כל השאר, ממורטטת למדי - ראוי לבקר בכיכר המהפכה (Plaza de la Revolucion), שבה נהג פידל קסטרו לנאום את נאומיו הארוכים על מצב האומה. בכיכר זו ניצב אובליסק ענקי בגובה 139 מטר ואנדרטה המוקדשת לגיבור הלאומי חוזה מארטי. בחלקו התחתון של המונומנט מוצגות תמונות של חוזה מארטי ושל האירועים שאירעו בכיכר מאז היווסדה. מכיכר זו ניתן להתרשם מהציור הגדול ביותר בקובה - המוקדש כמובן לצ'ה גווארה ומככב על כל הקיר של בניין משרד התעשייה הקובני שצ'ה שימש כשר הראשון שלו.


דיוקנו של צ'ה מתנוסס על בניין משרד התעשייה (צילום: יוסף (ג'קסי) ג'קסון)

 

מכיכר המהפכה יוצאת שדרה ירוקה רחבה וגדולה שחוצה את כל שכונת El Vedado, עד שהיא חוברת לשדרת מאליקון על שפת הים.

 

אל תתעצלו בלילות לפקוד את מועדוני הלילה והמוזיקה הקובנית המופלאה באזור שכונת הווילות "מיריאמר" - החל ממועדון הלילה המפורסם "טרופיקנה" על המופע המרשים שלו וכלה ב"קאזה דל מוזיקה" ובמועדון השכן לו "דיאבולו". אם תרצו, בטוח שלא תצאו לבדכם מכאן, שכן נערות קובניות חמודות כבר יצודו אתכם... 

 

נסיעה אל פארק יורה

אסור למצות את הטיול בקובה בביקור בעיר הוואנה - וחובה לערוך טיולים אל אתרי הטבע הקסומים של המדינה ולבקר לפחות במספר מהערים העתיקות שבאי. 

 

את המסע הראשון ערכנו מזרחה לעבר עמק Valle de Vinales במחוז פינאר דל ריו, שנחשב לאחד מאזורי גידול הטבק המעולים בעולם. בחרנו בכביש הצפוני שנוסע לאורך צידו הצפוני של האי. מטיילים חובבי טבע ייהנו מהנופים שיוצר הרכס ההררי קורדיירה דה גואניגואניקו שנמתח לאורך 175 ק"מ. בהרים הללו נוצרו מערות קרסטיות מרשימות באבן הגיר הרכה שבאחת מהן, San Vicente, שב-Cueva del Indio שטים בסירה בנהר שפילס את דרכו במערה, בינות לנטיפים ולזקיפים, עד שיוצאים לאור השמש. יש כאן מערות שאורכן מגיע ל-26 ק"מ מתחת לאדמה.


שטים במערת San Vicente (צילום: יוסף (ג'קסי) ג'קסון)

 

כל האזור הינו מהיפים בקובה ובעמק Visales נתקלים בנוף הנראה כאילו יצא מסרטו של סטיבן שפילברג "פארק היורה". גם כאן התגלו עצמותיהם של לא מעט דינוזאורים. בפרויקט אמנותי בלתי שגרתי ב-Valle de los Hermanes, יצר אמן קובני בשם ליאוויג'ילדו גונזאלאס, מתלמידיו של האמן המקסיקני דייגו ריברה, ציור על צלע ההר של אותם בעלי חיים פרה-היסטוריים, יצירה ענקית שגובהה 120 מטר ורוחבה כ-160 מטר. אגב חובבי צלילה יבואו על סיפוקם במספר אתרי צלילה לאורך החוף הצפוני של האי.

 

בדרך חזרה להוואנה, הפעם על הכביש המהיר A4, אל תשכחו לפנות צפונה לעבר אחת מפנינות הנוף של קובה - הגנים של סורואה (Soroa). מגדל טבק צרפתי בשם ז'אן-פול סורואה בחר למקם את החווה שלו באזור שאחת מיצירות הטבע שלו הוא מפל של נהר Rio Manatiales הנופל מגובה של כעשרים מטר, אליו מגיעים המבקרים לאחר טיפוס על כ-279 מדרגות. ניתן להתאושש מהטיפוס בבריכת המים הנקווית למרגלות המפל, שיוצר עם נפילתו קשת צבעונית תמידית.

 

אפשר גם לעלות שם לנקודת התצפית קאסטילו די לאס נובס המשקיפה למרחקים על נופו של הרכס ההררי סיירה דל רוזאריו. לחובבי פרחים כדאי מאוד לפקוד את ה-Orchid Park, שיש בו לא פחות מ-950 זנים שונים של סחלבים ו-70 זני עצים.


נופים ירוקים מהיפים בקובה. עמק ויסאלס (צילום: יוסף (ג'קסי) ג'קסון)

 

אל הביזיון במפרץ החזירים

מזרח האי מצריך טיול ארוך יחסית, לעבר הערים סיאנפואגו (Cienfuego), טרינידד (Trinidad) וסנטה קלרה (Santa Clara), שבה הושג הניצחון הסופי של המורדים על משטר באטיסטה המושחת. אך אי אפשר לנסוע מבלי לפקוד את "מפרץ החזירים", שם נחל ה-CIA האמריקני את בזיונו הגדול בנסיון ליזום הפיכה נגדית לשלטונם של קסטרו וגווארה. ראשית, הם בחרו את האתר הגרוע ביותר בקובה לנחיתה - איזור הביצות של מחוז Zapata שם חיים יותר תנינים מאנשים. שנית, לקומוניסטים היה מרגל שתול אצל הפולשים והם ידעו על מיקום וזמן הפלישה המדויק - ולכן הכינו "קבלת פנים" כיאות. עד היום התחושה בקרב הקובנים - תחושה שנודפת גם מהמוצגים במוזיאון הפרימיטיבי שהוקם באתר הפלישה - היא של הקטנים שניצחו את ארצות הברית הגדולה.

 

באתרי הפלישה פלאייה חירון ופלאייה לארגה פועלים כיום שני אתרי נופש נחמדים שעוזרים לעמלים הקובנים המהפכניים לשכוח את תלאות החיים.

 

העיר המעניינת סיאנפואגו, המכונה "פנינת הדרום", נוסדה על ידי קולוניאליסטים צרפתים שהוזמנו להתיישב במקום בתחילת המאה ה-19 כמשקל נגד להתקוממות אפשרית של עבדים שחורים. העיר השתמרה יפה ובין האתרים הראויים לביקור בה נמנית הקתדרלה המקומית ומספר מבנים הממוקמים סביב הכיכר המרכזית Parque Marti שבמרכזה ניצב - איך לא - פסלו של חוזה מארטי.

 

בניין מעניין נוסף באותה כיכר הוא בניין התיאטרון Teatro Tomas Terry, שמייצג את הארכיטקטורה הקובנית מאותה התקופה. תמורת דולר בודד תוכלו להיכנס פנימה ולהתרווח ולצפות בחזרה שלמה של אחד ממחזות הזמר הקובנים במקום. בניין אחר, הממוקם על שפת הים שבסוף השדרה הרחבה פאסאו דל פראדו, הוא הארמון שנראה כמו עוגת יום הולדת בסגנון מאורי ספרדי. הארמון נבנה ב-1917 על ידי המיליונר אסיסילו דל ואלה כמתנה לאשתו ועל גגו הצופה לים יש בית קפה נהדר לצפות בו בשקיעה. בקומה הראשונה נמצאת מסעדה טובה ולא יקרה במיוחד.

 

חובבי בתי קברות יכולים להציץ ב-Cemetery of Reina שבו מצבות שיש קררה איטלקי וגופות חיילים ממלחמת העצמאות הקובנית שהוטמנו בגומחות החומה המקיפה את בית הקברות. אוהדי מוזיקה קובנית יוכלו להאזין בשעות הלילה המאוחרות למה שמושמע ב-Cafe Cantante Benny More, על שמו של אחד מהמפורסמים שבמלחינים הקובנים.


אחד מהחופים היפים שבסביבות העיר טרינידד (צילום: יוסף (ג'קסי) ג'קסון)

 

טרינידד - שרידים מתור הזהב

העיר הבאה הראויה לביקור היא טרינידד, "היהלום הקולוניאלי". בסביבות העיר נמצאים כמה מחופיה הטובים ביותר והפחות ממוסחרים של קובה. זו עיר שנוסדה כבר ב-1514 אך נותרה מפגרת עד תום המאה ה-18, כאשר היא משמשת משכן למבריחי סחורות ועבדים. בתחילת המאה ה-19 נמלטו לכאן בעלי מטעים צרפתיים מהאיטי בעקבות מרד העבדים באי, והם שגרמו לפריחתה של העיר הקטנה. מאוחר יותר, הקרבות שהתנהלו בסביבת טרינידד שוב פגעו בכלכלתה ובמטעי הסוכר שלה.

 

שרידים מתקופת השגשוג הכלכלי של העיר הם מגדלי הכנסייה בסגנון הבארוק של העיר ובתי האחוזה שידעו זמנים טובים יותר. מומלץ לבקר ב-Palacio Brunet שהוא בעצם המוזיאון לתקופה הרומנטית של העיר. הארמון והבתים סביבו מעוצבים בסגנון קולוניאלי אופייני וכאן אפשר להתפעל מרמת חייהם המעודנת של בני האצולה המקומית. ברחובות הרגילים, כמו ב"קאלה ריאל", נראים הבתים הפונים לרחוב כאשר בני אדם יושבים מאחורי סורגים בכניסות לבתים וצופים במתרחש ברחוב.

 

מוזיאון נוסף שראוי לביקור בעיר הוא המוזיאון העירוני להיסטוריה. גם הסדנה לעבודות קרמיקה Taller Alfarero שווה ביקור. מחוץ לעיר אפשר להתבונן במגדל שנבנה ב-1820 על אחת הגבעות ותפקידו היה להשגיח על העבדים שלא יתבטלו חלילה במהלך עבודתם במטעים.


המאוזוליאום של צ'ה בסנטה קלרה (צילום: יוסף (ג'קסי) ג'קסון)

 

סנטה קלרה - אתר הניצחון

העיר האחרונה בטיולי היתה היתה העיר שנכנסה להיסטוריה הקובנית עם הניצחון על כוחותיו של באטיסטה. העיר הפכה את ניצחון המהפכנים לעיקר ההצדקה לביקור בה - החל מהמאוזוליאום המוקדש לצ'ה וכלה באתר Tren Blindado בו ירדה מהפסים רכבת התחמושת והתגבורת של כוחות באטיסטה ב-1958 בגלל המארב המתוחכם שהכין לה צ'ה גווארה.

 

אתרים נוספים הנמצאים בסנטה קלארה הם Parque Vidal, פארק הנושא את השם של לוחם החרות וידאל שנהרג במקום; תיאטרון "קארידאד" שנבנה עבור ענייה של העיר ב-1885; חובבי מוזיאונים יכולים לפקוד את Museo de Artes Decorativos שנמצא ממזרח לתיאטרון ובו חפצי אמנות וריהוט מהתקופה הקולוניאלית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הארמון הנשיאותי ובו מוזיאון המהפכה
צילום: יוסף (ג'קסי) ג'קסון
כיכר עירונית
צילום: מירב חג'ג'
סופן של שדרות מאליקון
צילום: איי פי
מומלצים