שתף קטע נבחר
צילום: מרב יודילוביץ'

שר מהלב

ביומה הרביעי של סדנת מחזות הזמר עם רוזמרי אש קרה הלא יאמן. צביקי לוין גרם לה לבכות וזה בעצם כל מה שצריך בשביל להצליח בתחום הזה

צביקי לוין, כוכב בהמתנה לפריצה הגדולה שתגיע לבטח, הצליח לגרום לכוכבת מחזות הזמר הבריטית רוזמרי אש, לבכות. אולי זו העייפות שמצליחה לנקות ממניירות שהובילה לרגע המזוקק והמזכך שאליו מייחל כל מי שנכנס לאולם התיאטרון, לך תדע.

 

ביומה הרביעי של כיתת האמן לזמרים ושחקנים קיבלו המנחה והמשתתפים במתנה גם את הרגע הזה, המיוחד, שבו העומד על הבמה מצליח להזיז בך פתאום משהו בפנים ולהציף את הכל. "מה עוד אפשר לומר על זה?" שואלת אש את לוין שאלה רטורית תוך כדי שהיא מנגבת את הדמעות. הביצוע שלו לשיר "If I Wouldn't Believe In You", מתוך המחזמר האמריקני "חמשת השנים האחרונות" של ג'ייסון רוברט בראון, היה פשוט מושלם. "סיפרת את הסיפור, האמנו לך. זה היה לחלוטין מהלב וזה ריגש", היא אומרת לו, טופחת על הכתף ומודה בפה מלא: "הייתי נותנת לך את הג'וב אם הייתי בוועדת הקבלה".


לוין ואש. הצליח לפרק את כל מנגנוני ההגנה (צילומים: מרב יודילוביץ')

 

"אין לי רקע קלאסי, יש לי רקע של שחקן תיאטרון, אז בחרתי את השיר הזה שהוא בעצם מונולוג", אומר לוין, בוגר בית צבי והאקדמיה לאמנויות הבמה באמסטרדם שהופיע בין היתר במחזמר "המפיקים" ובהצגה "היה או לא היה" של הקאמרי. בדיעבד התבררה ההחלטה כנכונה. במקום שבו אתה מרגיש נוח, אתה יכול לפרוש כנפיים ולעוף גבוה. זה בדיוק מה שאתה רוצה לעשות כשאתה מגיע לאודישן במטרה לכבוש את הלבבות ולקבל את התפקיד. זה בדיוק מה שלוין ביקש והצליח לעשות.


שיטת המעלית של רוזמרי אש. נראה טפשי, אבל עובד!  

 

"זה גרם לי להאמין בעצמי קצת יותר אז היום אני אישן קצת יותר טוב בלילה", אומר לוין. לצד הטפיחה לאגו, הוא יצא מהסדנה עם כלי עבודה קונקרטיים. כך למשל שיטת המעלית של רוזמרי אש שנועדה לסייע להגיע ביתר קלות לטונים הגבוהים. בניגוד לכוח הכבידה, כיפוף רגליים, כך מסתבר, מאפשר לקול לעוף למעלה גבוה וללא מעצורים.

הטריק הזה, טכני לחלוטין, מאפשר לך לצלוח שיר בלי לגלות לקהל את חולשותיך.

 

"תשיר כאילו שאתה מפגר", אומרת אש ללוין בשלב בו הוא מתקשה לקלוע לצליל. משהו בשחרור הלסת, מקל על הצליל לפרוץ. כמו מכוונת פסנתרים נוגעת רוזמרי אש בכלי הסרבן שלפניה, שהופך באחת למתרצה ומרוצה.

 

"זה כמו משב רוח רענן", מסכם לוין את היום הארוך בסדנה, "אנחנו חיים פה במגבלות תרבותיות כל כך לוחצות וזה פשוט מעורר קנאה שבא לך לארוז מזוודה, לעלות על מטוס ולנסוע מפה לניו יורק או ללונדון. זה מבלבל, אבל במחשבה שנייה, יש פה כל כך הרבה אנשים מוכשרים וקהל שכל כך צמא לזה, אז אולי נביא את ברודווי ואת הווסט אנד לכאן?"

 

בשביל שזה יקרה, צריכה להיבנות בארץ תשתית יציבה שתאפשר לז'אנר מחזות הזמר וההפקות המוזיקליות כחול-לבן להכות שורש חזק. בינתיים יש לנו את טפטוף ההפקות המוזיקליות בתיאטרון הרפרטוארי, את מופעי חנוכה הבלתי נדלים ואת סדנאות הבמה, שמאפשרות מפעם לפעם להתבשם בריחו המשכר של העולם הגדול.

 

הטיפ היומי:

1. בחירת השיר הנכון היא שם המשחק, בחר את מה שהכי מתאים לך

2. מינורי שעובד עדיף על גרנדיוזי ובומבסטי שחורק

3. לפעמים שינויים קטנים בעמידה יכולים לשנות את הטונציות

 

לפרקים הקודמים בסדנה של רוזמרי אש:

פרק א' - ואני רק רציתי לשיר

פרק ב' - לא על הציצים והתחת לבדם

פרק ג' - תהיו בשקט

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אש. לא התאפקה
צילום: מרב יודילוביץ
לאתר ההטבות
מומלצים