שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרידה מקוסם: הספד ליוצר ה-D&D
    אם אי פעם שיחקתם במשחק פנטזיה מקוון כלשהו, אתם חייבים לגארי גייגקס, שפיתח את משחק התפקידים "מבוכים ודרקונים" ומת השבוע בגיל 69, הכרת תודה. כתבת הספד והוקרה

    גארי גייגקס, האיש שמאחורי Dungeons and Dragons שנחשב מאבות משחקי התפקידים, מת השבוע בגיל 69. גם אם שמו לא נשמע מוכר, כל מי ששיחק אי פעם D&D, World of Warcraft או Everquest חייב לגארי גייגקס תודה, ואולי אפילו כמה מטבעות זהב ושיקוי קסמים מרפא, שכבר מאוחר מדי להשתמש בו.

     

    מפתחים רבים בתעשיית המשחקים המקוונים מרובי המשתתפים (MMORPG - ראשי תיבות של Massively Multiplayer Online Roleplaying Game) הושפעו באופן ניכר מפועלו, ומשחקי מחשב רבים נראים לעתים כהמשך ישיר, מודרני יותר, של D&D.

     

    גארי גייגקס, סוכן ביטוח במקצועו (ויש שיאמרו, מקצוע שחייבים להימלט ממנו למחוזות פנטזיה מעניינים יותר), נולד ב-1938  בשיקגו. בדיחה מפורסמת אומרת שאין נשים במשחקי תפקידים, וש-MMORPG זה בכלל ראשי תיבות של Many Men Online Roleplaying Girls, אבל מי שהציגה בפניה גארי גייגקס על עולם הפנטזיה והמד"ב הייתה דווקא אימו. היא לימדה אותו לשחק משחקי שולחן, כמו שחמט ופינוקל, ולקרוא ספרים של סופר המדע הבדיוני ריי ברדברי.

     

    משחקי תפקידים היו קיימים אז, בעיקר כתחביב נפוץ בקרב חובבי היסטוריה, ששיחזרו את מלחמת האזרחים למשל. גייגקס שילב בין שתי האהבות שלו ויצר את Dungeons and Dragons בשנת 1974, בשיתוף עם דייב ארנסון.  החברה שהקימו, TSR, הפיצה את המשחק מסחרית.

     

    המשחק הראשון שפיתחו גייגקס וג'ף פרן נקרא Chainmail. בהתחלה השתמשו במיניאטורות קטנות שייצגו את הדמויות, אך עם הזמן חשיבותן דהתה. אליהם הצטרף מאוחר יותר דייב ארנסון, שניהל קבוצות משחק בעצמו. הדמויות ויכולות הקסם שלהם נלקחו בהשאלה (בעידן בו לא כל השראה גררה תביעות על זכויות יוצרים) מספריהם של טולקין, ה"פ לאבקראפט, לואיס קרול ועוד.

     

    ב-Dungeons and Dragons, כל שחקן בוחר לו דמות ויוצא להרפתקאות בעולם של קוסמים, שדים, גובלינים, עלפים ושאר יצורים מעולם ספרי הפנטזיה. אך בשעה שהספרים היו רק חלון לעולמות הקדומים והמופלאים האלו, שרק ניתן להציץ דרכו,  D&D איפשר לאנשים לחוות בעצמם את העולמות האלו, כמשתתפים פעילים.

     

    עט, נייר ודמיון

    באופן מסורתי, המשחק התנהל ליד שולחן עם ספרי כללים, באמצעות עט ונייר לרישום וקוביות שקבעו את גורל הדמויות. חברי הקבוצה חלקו משימות ומטלות, כששליט המבוך, מנחה המשחק (במקור Dungeon Master) פורש בפניהם את העלילה ומוביל את המשחק. כל חבר בקבוצה שלט על דמות אחת, עם כישורים יחודיים משלה, ויכל לבחור בין מגוון שכלל בין היתר לוחם, סייר, קוסם, כוהן, גנב ועוד.

     

    בשנות ה-80 ז'אנר משחקי התפקידים התקבל בעין חשדנית ושלילית משהו, מעט בדומה לגיימרים הכבדים של היום. שחקני התפקידים נתפסו לעתים כתמהונים, כמנותקים מהמציאות או עובדי שטן. לדוגמה, במסגרת מחקר שנערך באותה תקופה, נאספו 111 ידיעות של סוכנות AP בהן הופיעו אזכורים למשחקי תפקידים, כמעט כולם של D&D (למרות שכמה מאות משחקים כאלו היו קיימים באותה עת) ו-80 מתוכם שליליים. תשעה אזכורים היו נייטרליים, ורק שלושה היו חיוביים. השחקנים צויירו לעתים בתקשורת כמתבודדים ותחביבם הואשם בעידוד התאבדויות ומקרי רצח - דבר שלא הייתה לו אחיזה במציאות. קבוצות של שחקנים תוארו כסוג של כתות

    מסתוריות. גם שנים לאחר מכן, צה"ל לא בדיוק הסביר פנים למועמדים לשירות הביטחון שהעידו על עצמם כשחקני RD&D, גירסת המציאות של מבוכים ודרקונים, עם חרבות פלסטיק וספוג.

     

    ההצלחה המסחרית של המשחק (שמכר מעל ל-20 מיליון עותקים) גרמה למחלוקות על זכויות יוצרים בין מייסדיו, ולאחר שנקלעה לקשיים כלכליים, נרכשה החברה של גייגקס, TSR, ב-1997 על ידי Wizards of The Coast, בעלת הזיכיון של משחק הקלפים המצליח Magic: The Gathering. כיום שתיהן בבעלות חברת המשחקים הסברו, שממשיכה להפיץ את המשחק ומנסה להחזיר לו את תהילת העבר.

     

    בישראל, פרץ המשחק לתודעה ב-1988, כאשר חברת "מיצוב בינלאומי", בבעלות משפחת פרי, החלה לתרגם ולהפיץ את ספרי הכללים בעברית. משחקי התפקידים הגיעו לשיאם בארץ במחצית שנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר המשחקים במשחק הגיעו לעשרות אלפי שחקנים בישראל (אומדן מסויים מצביע על יותר מ-100 אלף שחקנים) ואירועים שנתיים, טורנירים ואליפויות שמשכו מאות משתתפים. לאחר שדעך בישראל במקביל לנפילתה הכלכלית של TSR, המשחק שב כחוג מן המניין בחוגים המוצעים לילדים במתנ"סים ובבתי הספר. את הזיכיון למשחק בישראל מחזיקה כיום חברת "כוכבי כסף", אשר אף תרגמה ומוציאה לאור בעברית את ספרי הכללים של המהדורה השלישית של המשחק.

     

    תיפגשו, תזרקו קוביות

    משחקי המחשב המשתייכים לז'אנר מבוססים במידה רבה על שיטת המשחק של D&D – הדמות צריכה לצבור יותר כוח קסם, מיומנות שימוש בנשק, ללמוד כשפים חדשים וכישורים שונים אחרים, רובם גמול על ניצחון בקרב או הרפתקה כזו או אחרת. רף הכניסה והמיומנות הנדרשים למשחקים המקוונים כיום נמוך יותר משמעותית מזה של משחק התפקידים הסטנדרטי, שדרש קריאה ולימוד של ספרי חוקים עבי כרס.

     

    בעוד שמשחקי התפקידים המצריכים דף ועיפרון הם תחביב שכיום שמור לפלח קטן יחסית של האוכלוסייה, משחקי תפקידים מקוונים מרובי משתתפים הצליחו לחלחל לתודעת ההמונים (לפני מספר שבועות דיווחה חברת Blizzard כי World of Warcraft הגיע ל-10 מיליון מנויים פעילים, יותר מכל משחק מקוון אי פעם), והפכו חלק אינטגרלי מתרבות הפופ.

     

    ה-D&D זכה בשעתו לגירסאות משחק ממוחשבות ומאוחר יותר למשחק מרובה משתתפים משלו, אחרי שגייגקס כבר היה מזמן מחוץ לתמונה, אבל גייגקס מעולם לא ראה את אלו בעין יפה. הוא חשב שכל הגרפיקה הממוחשבת  באה על חשבון השימוש בדמיון האנושי והורגת את היצירתיות. הוא השווה פעם את המשחק שלו לרדיו, בעוד שאת משחקי המחשב השווה לטלוויזיה.

     

    בשנים האחרונות ניסתה הסברו לשפר את תדמיתה של גירסת ה"נייר ועיפרון" הקלאסית של המשחק, ולהיאבק במשחקי ה-MMORPG באמצעות תעמולה קצת אחרת: "אם אתה מתכנן לשבת במרתף ולהעמיד פנים שאתה עלף, לפחות תזמין כמה חבר'ה לעזור לך. מבוכים ודרקונים – תיפגשו, תזרקו קוביות, תיהנו", קוראת כרזת פרסומת ל-D&D מ-2005.

     

    גייגקס לא נפל על חרבו בקרב עקוב מדם, בנסיון להפיל ארצה דרקון אגדי רושף אש, אלא נפטר בביתו שבוויסקונסין, במקום שתיאר פעם כ"חדר קטן, אך שטוף שמש - עמוס בספרים, מגזינים, ניירות והשד יודע מה". ההודעה על מותו לא הפתיעה רבים בתעשייה. מצבו הבריאותי היה רעוע מאז 2004, אז סבל משני התקפי שבץ – אך גרמה לגיימרים רבים להרכין ראשם בעצב.

     

    מערכת ynet מבקשת להבהיר ולהדגיש בזאת כי "מיצוב" ו-מיצוב בינלאומי", הן חברות פעילות בישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים