שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרב פרומן: הקריאות לעבר תמיר - שבר על שבר
    הרב מנחם פרומן, מבוגרי מרכז הרב, לא יודע מנוח מאז ששמע כי צעירים תקפו את שרת החינוך שהגיעה לישיבה. במאמר שכתב ל-ynet הוא קורא לחזור בתשובה על המעשים, וטוען כי סירובה של הישיבה לארח את ראש הממשלה הוא בניגוד לתורת הרב קוק
    הפרסומים על כך שישיבת "מרכז הרב" סירבה לקבל ביקור ניחומים של של ראש הממשלה, והקריאות שנאמרו אתמול כלפי שרת החינוך שבושה לחזור עליהן, צריכים לעניות דעתי לשבור כל לב. עניינים שליליים כאלה הם לא רק נגד דרך ארץ (שחז"ל אמרו שקדמה לתורה), הם לא רק נגד גישה ממלכתית (שהרי ממלכתיות היא הדגל של "מרכז"), אלא נגד מה שהבנתי במשך שנים לא קצרות כנקודה הרוחנית של הרב הקוק, זכותו תגן עלינו מפני כל אויבינו.

     

    כתבי הרב שמשכו אותי כתלמיד אל "מרכז הרב" הם רבים ועוסקים בתחומים שונים: הלכה, אגדה, רגשות, מערכות ציבוריות, שירה ועוד, אבל מהו המרכז של כל העושר שהניח אחריו הרב? אני בעוניי הבנתי שבמרכז חיה נקודה פנימית, שבאופן עקרוני אי אפשר להגדיר אותה. אפשר רק להפנות אליה במילים כמו: חירות, פתיחות, רגישות לכל הופעה רוחנית בכל חוג בישראל וגם בעמים.

     

    ההתייחסות האוהבת היא שאפיינה את לבו של הרב. משם יוצאת ההתייחסויות המפורטות שלו ללאומיות, לליברליזם, לסוציאליזם, לאמנות, לציונות, לחופשיות ואפילו לכפירה - שהם הם גופי תורתו הנפרשים לאורך אלפי הדפים הנלמדים בישיבתו המרכזית ובבנותיה, עשרות הישיבות הסרוגות בכל הארץ. כאן יוצא היחס האנושי שלו לכל החוגים.

     

    ומתי מתגלה היחס האנושי, אם לא בשעת שעומדים מול חללים? בעניין זה אפשר ללמוד מאהרן הכהן, שהיה הדוגמה לרב אברהם יצחק הכהן קוק - שהיה אוהב שלום ורודף שלום. מעלתו העליונה של אהרן הייתה שמול מות שני בניו - שתק. "וידום אהרן" כותבת התורה - וחז"ל מעלים את השתיקה שלו על נס. כאשר אליהו הנביא הקנאי מקבל "סדרת חינוך מתקנת" בהר סיני (מלכים א' פרק יט'), הקדוש ברוך הוא מלמד אותו שלא ברוח נמצא הבורא, ולא ברעש ולא

     באש. בהר סיני לומד הקנאי את התורה שהוא נצרך לה - "קול דממה דקה". גם אני רוצה ללמוד מהם.

     

    לא את כל המילים שהייתי יכול ארשום כאן,

    אך הייתי רוצה ללכת בעקבות הרב ולרשום דברי ניחומים על מה שקרה אתמול ליד ישיבתו. "האהבה צריכה להיות מלאה בלב כל", כתב הרב בספרו "מידות הראיה".

     

    רוצה אני להתנחם בדברי חז"ל שכאשר נעשה תשובה מאהבה על מה שקרה, יהפכו העניינים השליליים לעניינים חיוביים, וכפי שכתב הרב "כשיש על האהבה מניעות וסתירות, בין מן הטבע מן התורה, היא מזדככת יותר". אני בעוניי בוכה ומתפלל שרופא כל בשר ורוח, הוא ירפא את שברינו.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דודי ועקנין
    הרב פרומן. להגביר את האהבה
    צילום: דודי ועקנין
    השרה מוברחת מהישיבה, אתמול
    צילום: אהרן גץ, hnn.co.il
    מומלצים