שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הוגשה לבג"ץ עתירה נגד חוק "האח הגדול"
    האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ, בה היא מבקשת למתן את החוק המאפשר לרשויות החוק לקבל על אזרחים מידע על גלישה באינטרנט ושיחות טלפון שביצעו

    האגודה לזכויות האזרח הגישה הבוקר (ב') עתירה לבג"ץ (DOC ) נגד חוק נתוני תקשורת (PDF ) שהתקבל בחודש דצמבר בכנסת. באגודה מבקשים לטפל בעתירה בדחיפות בשל כניסתו של החוק לתוקף בעוד חודשיים בלבד.

     

    החוק, הוא למעשה תיקון של סדר הדין הפלילי, כאשר הוא מקנה למשטרה יכולות להילחם בפשיעה ביתר יעילות, על ידי קבלת נתונים טכניים של תקשורת טלפוניה ואינטרנט – כגון יעדי שיחות, מספרי ברזל של מכשירים (IMEI), נתוני איכון על פי אנטנות סלולריות וכן גם כתובות IP.

     

    החוק מגדיר שלוש דרכים בהן תוכל המשטרה לקבל את הנתונים: דרך צו שופט שלום, במקרים דחופים ישירות על ידי קצין בדרגת סגן ניצב, ודרך מאגר נתונים שיועבר לרשות המשטרה.

     

    "פוגע בזכות לפרטיות"

    בעתירה נכתב כך: "חלק מהוראות החוק... עשויות להביא למצב שבו מידע אינטימי ואישי ביותר אודות חלק לא מבוטל מאזרחי

    ישראל השמור הן במחשבי חברות הטלפונים והן אצל ספקיות האינטרנט, יעבור אל מחשבי המשטרה ורשויות חוקרות אחרות, אף במקרים שבהם הפגיעה אינה עומדת במבחני פסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

     

    בעתירה, שהגיש עו"ד דורי ספיבק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ובסיוע של עורכי דין נוספים מהאגודה, נגד הכנסת, רשויות אכיפת החוק וחברות הסלולר הטלפוניה והאינטרנט בישראל, מבקשים לבטל חלק מהוראות החוק בטענה שהוא פגוע בזכות לפרטיות - שכן מאפשר מעקב על פעולות המתבצעות בטלפון ובמחשב האישי, שהחוק אינו מידתי וכי העברת מאגר טלפונים חסויים לרשויות החקיקה אינה חוקתית.

     

    למתן את החוק, לא לבטלו

    ספיבק מסביר ל-ynet כי האגודה לא מבקשת לבטל את החוק לחלוטין, אלא לתקן אותו. העותרים מבקשים מבית המשפט לחייב את המשיבות להסביר מדוע החוק לא יוגבל לעבירות מסוג פשע ויוחל גם על עבירות בסוג "עוון" - במדרג נמוך יותר. כלומר המשטרה תוכל לקבל נתונים על אזרחים גם כאשר מדובר בעבירות פחות חמורות. 

     

    כמו כן, החוק מגן על בעלי חסיון (כגון עורכי דין ורופאים) בסעיף 3, במקרים בהם צו לקבלת נתוני תקשורת ניתן על ידי שופט, אך לפי סעיף 4 רשאי קצין משטרה להוציא צו נתוני תקשורת במקרים של גילוי או מניעת פשע והצלת חיים - כאשר שם מצויין הסייג של בעלי חסיון. העותרים מבקשים לבטל את תחולת הסעיף הזה על בעלי חסיון.

       

    עוד מבקשים העותרים לתקן את החוק ולהחיל את סעיפיו במקרים שבהם צו נתוני תקשורת מיועד לטפל בעבירות מסויימות, וזאת להבדיל מצו שמטרתו לבצע פעילות מודיעינית כללית לגילוי עבירות.

     

    אנטי חוקתי או מידתי?

    החוק עבר למרות התנגדות חריפה בקרב חלק מחברי הכנסת. חברת הכנסת זהבה גלאון כינתה את החוק "פולשני, גורף ושאינו מבטא את האיזון הראוי בין הצרכים של המטרה ופגיעה בלתי מידתית בזכויות האזרח".

     

    בזמן הדיונים על החוק, אמר חבר הכנסת מנחם בן ששון, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, בתגובה למבקריו "ברוב המקרים, המהלכים נעשים רק באמצעות צו שיפוטי. העלינו את דרגות החומרה ואת הדרישות לקבלת הצו, עד שהבאנו אותם לדרגה קרובה לתנאים למתן רשות להאזנות סתר. ברמת ההשגחה, הטלנו אחריות פלילית על המדליף של חומרים שכאלה עם עונש של עד שלוש שנות מאסר, והפעלנו חובת דיווח לכנסת".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    איזה מידע יהיה לרשויות עלינו?
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים