המוכתר של הפירות - מתכונים עם רימון

כמו אבני חן נוצצות, כמו תכשיט מלא טעם על בגד מושקע, כך משתלבים גרגרי הרימון כמעט בכל מאכל שתוכלו לחשוב עליו. כאחד מסמלי החג - מדוע לא לענוד אותו לכל אחת מהמנות בארוחת ראש השנה? המסורת היהודית קובעת שבכל רימון יש 613 גרגרים (מי שלא מאמין מוזמן לספור), שכל אחד מהם מקביל למצווה אחת מבין התרי"ג (שזה 613 בגימטריה). בערב החג מברכים עליו "שירבו זכויותינו כרימון".

כשהיינו ילדים והוקסמנו לחלוטין מהפרי האדום היפהפה, העטור בכתר מלכותי, הוזהרנו מפניו בלי הרף: "שלא תפצחו אותו לבד - הידיים שלכם יישארו שחורות לנצח"; "תיזהרו לא ללכלך את הבגדים - הכתם לא יורד"; "אסור לאכול הרבה ממנו, תקבלו כאב בטן". אבא היה מקלף בזהירות את הקליפה הסמוקה, מסיר בזהירות את הקרומים הלבנים ומחלץ בשבילנו את הגרגרים המבהיקים. הידיים שלו באמת השחירו אבל בניגוד לנבואה השחורה של אמא, הכתמים נעלמו עד למחרת.

אנחנו אספנו את הגרגרים בזהירות ופיצחנו אותם בין שיני החלב שלנו. את חלל הפה הציף העסיס הצלול שסביב הגרעין הקשה, לפעמים מתוק, לפעמים חמוץ ותמיד מותיר אחריו איזו קהות בוסרית שאותה תיעבנו וגם ייחלנו לה בעת ובעונה אחת. הכתמים באמת לא נמחו לעד מעל הבגדים שלנו, על אף כל הארטילריה שהופגזה עליהם בשפשוף נמרץ בימים של טרם מכונת הכביסה. כאבי בטן מיוחדים לא נרשמו בהיסטוריה (או שמא יש לומר בהיסטריה) המשפחתית.

רימון בקאמבק

בשנים האחרונות, בשל תכונותיו הבריאותיות המצוינות ובשל יופיו הבלתי ניתן לערעור, זוכה הרימון לקאמבק רציני. עוזרים לכך לא מעט גם פלאי הטכנולוגיה, שמגישים לנו את הגרגרים שלמים ונוצצים במגשיות אטומות וחוסכים מאתנו את כל הטרחה הכרוכה בקילוף. זה עולה לנו יותר – אבל גם הרבה יותר נוח. וכך אנחנו יכולים להתפנות ולחשוב כיצד לשלב אותו בצלחת.

מאחר שהמגשיות האלה נמצאות במקררי המרכולים כמעט כל השנה, אפשר לאמץ מתכונים חגיגיים שישרתו אותנו מראש השנה הזה ועד ראש השנה הבא. אני נוהגת להוסיף את גרגרי הרימון כמעט לכל מאכל (אבל באותה הארוחה – רק לאחת המנות): הם מוסיפים רעננות חמצמצה לכל סלט - החל מסלט חסות סתמי וכלה בטבולה, שכבר הפכה לנכס צאן ברזל בצורתה המשודרגת. האדום זוהר בולט על רקע הירוק ומקסים גם על רקע לבן - כמו בסלט הכרובית החיה המוצע להלן. אני לא ממליצה לכלול אותם בסלטים שיש בהם עגבניות או פלפלים טריים - הצבע והטעם לא מסתדרים.

לפעמים מתוק ולפעמים חמוץ. גרגרי רימון (צילום: אסף רונן)

גם כמעט כל צלי בשר או עוף מקבל באהבה תוספת של גרגרים אדומים חמצמצים בשעת ההגשה. הם לא רק מקשטים אלא גם מוסיפים טעם. נפלא עם צלי בקר או עוף ביין, רוסט ביף, עוף בגריל וכמובן עם כל דג מטוגן או אפוי. שוב, לא כדאי לקשט תבשילי קדרה המכילים כבר מרכיבים אדומים או שפע של ירקות (או פירות) מבושלים.

גם במנה האחרונה הרימון מתבקש: כחלק מסלט פירות חגיגי, כעיטור לסורבה או לגלידה, כתוספת למלבי או כמילוי לטארט עם קרם. ואם יש לכם סבלנות וכמה רימונים שלמים תוכלו להכין מהם ריבה.

סלט כרובית טרייה ברימונים

500 גרם כרובית

מלח

פלפל

3 כפות שמן זית

מיץ מ-1/2 לימון

2 כפות נענע טרייה קצוצה

1 מגשית גרגרי רימון

1. שוטפים היטב את הכרובית, מסלקים את הגזע העבה ומפרקים אותה לתפרחות קטנות ביותר.
2. מניחים בקערה ומתבלים במלח ובפלפל.
3. בצנצנת אטומה מנערים את השמן עם מיץ הלימון ויוצקים על הכרובית.
4. מקפיצים את הכרובית ברוטב עד שהיא מתכסה בו היטב. משהים שעה במקרר.
5. לפני ההגשה מוסיפים את הנענע הקצוצה וגרגרי הרימון ומקפיצים ביחד לערבוב.
   

צלי בקר בתנור (רוסט ביף) ברימונים

2 ק"ג נתח בקר משובח לצלי (רצוי סינטה)

1/4 כוס שמן זית

2 כפות רכז רימונים (להשיג בכל סופרמרקט)

2 שיני שום כתושות

מלח גס

פלפל שחור גרוס גס

1 מגשית גרגרי רימון

1. מחממים את התנור לחום של 220 מעלות.
2. מערבבים את השמן עם רכז הרימונים והשום ומורחים את תערובת על נתח הבשר.
3. מניחים בתבנית צלייה וצולים כ-35 דקות (לדרגת צלייה - נא) עד 50 דקות (לדרגת צלייה - בינוני עד צלוי היטב).
4. מוציאים את הנתח מהתנור ומניחים לו להצטנן מעט. פורסים לפרוסות, מפזרים עליהן גרגרי רימון ומתבלים במלח ופלפל גרוסים גס.
   

ריבת רימונים

מה שמתקבל הוא מעין ג'ל דליל למדי ושקוף, בטעם רימוני ובצבע אדום מרהיב. אפשר למרוח על לחם או להשתמש בו כתוספת נהדרת לגלידות, יוגורט, או קינוחים אחרים.

המרכיבים:

500 גרם סוכר

1. חוצים את הרימונים וסוחטים את המיץ. אפשר לעשות זאת במסחטת הדרים או על ידי סחיטה ידנית של כל חצי רימון מעל מסננת נתונה על גבי קערה. לבסוף אמורה להתקבל כמות של חצי ליטר מיץ סחוט.
2. יוצקים את המיץ לסיר בינוני ומוסיפים את הסוכר.
3. מביאים לרתיחה ומנמיכים את הלהבה לבינונית. ממשיכים לבשל כ-25 דקות או עד שהכמות פוחתת בכ-1/3.
4. מחדירים כף מתכת עד שהיא מצופה כליל במרקחת. מוציאים אותה וממתינים מספר דקות עד שהיא מצטננת.
5. המרקחת מוכנה כשהיא מסמיכה ומצפה היטב את הכף. אם היא ניגרת ממנה לאחר שהצטננה - ממשיכים לבשל עוד מספר דקות ומנסים שוב.
6. כשהמרקחת מוכנה מסירים מהלהבה, מצננים מעט ומעבירים לצנצנות מעוקרות. מאחסנים במקרר וצורכים תוך מספר שבועות.