"חיזוי כלכלה הוא קשקוש בלבוש"
כלכלנים אוהבים לפרסם תחזיות, ואנחנו לוקחים אותן ברצינות. אבל רובם לא חזו את המשבר בשווקים, ונכשלים בחיזוי האינפלציה. "השימוש בתחזית הוא הברירה הכי פחות גרועה", מסביר כלכלן בכיר בבנק ישראל. מנהל בית השקעות: "צריך לבסס מדיניות על המצב בפועל, לא על נבואות"
מה יהיה עם הכסף? מה יקרה בבורסה? לאן הולך הדולר? מתי ייגמר המשבר? השאלות הללו עולות שוב ושוב בפינות הכלכלה ברדיו ובטלוויזיה, במשרדי חברות ההשקעות ובעמדות הייעוץ בבנקים, קוראים אותן במדורי הכלכלה ובפורומים המקצועיים.
כלכלנים, אנליסטים, מנהלי השקעות, אנשי עסקים ופקידים מתראיינים בימים אלו מול כל מיקרופון. בפנים חמורות-סבר הם מנתחים את המצב בשווקים וממטירים שלל עצות ונבואות, מתובלות באוצר המונחים הצבעוני של עולם הכספים. זה אומר להכניס את הדולר לסל ההשקעות וזה ממליץ לנו בחום שלא למכור מניות, כי המשבר יסתיים בסוף.
היומרה לנבא את העתיד אופיינית לכלכלנים בימי שגרה כבימי משבר. חיפוש המילה "תחזית" בכתבות מהשנה האחרונה מעלה אלפי מופעים בארכיון של כל אתר כלכלי. בערוץ הכלכלה של אתר זה היא מופיעה יותר מאשר בערוץ האסטרולוגיה או בכתבות על מזג האוויר.
בתי ההשקעות מפרסמים מדי שבוע תחזיות לשערי המט"ח, לדו"חות הכספיים של חברות, למחירי הנפט, למדד ולהחלטות הריבית. חברות גאות כאשר הן רושמות רווח מעל לממוצע תחזיות האנליסטים ומתנצלות כאשר אינן מגיעות אליו.
מה ערכם האמיתי של הניתוחים והתחזיות הללו? כאשר בודקים אותם בדיעבד, כמה מהם מתגלים כנכונים, או, אפילו - כרלוונטיים למצב בפועל?
"הנבואה ניתנה לשוטים"
"קשה לחזות את העתיד", אומר ל-ynet עקיבא אופנבכר, מנהל האגף המוניטרי בחטיבת המחקר בבנק ישראל וחבר הנהלת הבנק, בשיחה עם ynet. "זה קשה לשוק, קשה לחזאים וקשה לבנק ישראל באותה מידה. באופן כללי, כולם צודקים וטועים באותה מידה. נעשו בדיקות מעת לעת לגבי התממשות התחזיות, אך יש קושי שקשה להתמודד איתו והרבה משתנים שקשה לחזות".
"תחזיות על המצב הכלכלי העתידי הן קשקוש בלבוש", אומר ל-ynet מנכ"ל בית ההשקעות אלומות, שי שרון, "כבר בגמרא נכתב כי הנבואה ניתנה לשוטים. בעולם כל-כך דינאמי, שבו הכלכלה היא גלובלית, המצב הפוליטי משתנה כל רגע וכל דבר משפיע על כל דבר, יש יותר מדי פרמטרים מכדי שיהיה ניתן לחזות את המצב בעתיד.
כשיש פיגוע בניגריה, הוא משפיע על מחירי הנפט שמשפיעים על בורסות הסחורות שמשפיעים על סחר המטבעות שמשפיעים על הבורסה. היכולת שלנו לחזות את כל הנתונים הללו היא נמוכה מאוד".
"הרע מכל מאחורינו" (אמר גרינספאן בחודש מאי)
המשבר הנוכחי בשוק ההון הוא אחד המבחנים הקשים ליכולת החיזוי של הכלכלנים. קשה להגיד שהם עברו את המבחן הזה בכבוד. בארץ ובעולם, שרבים מהם אנשים מבריקים שהקדישו את מיטב שנותיהם לחקר השווקים, חזו אותו.
רוב-רובן של התחזיות שהתפרסמו בעיתונות הכלכלית בחודשים הראשונים של השנה הנוכחית עסקו דווקא בסכנת האינפלציה.
רבים מהכלכלנים דיברו גם אז על "משבר", כיוון שכלכלת ארה"ב נמצאת בהאטה כבר יותר משנה, אך מעטים מאוד, אם בכלל, ידעו לאיזה כיוון ינוע המשבר ולאן הוא יגיע. רבים מהם גם צפו שהמשבר ייגמר.
כך, לדוגמה, הנגיד לשעבר של הבנק המרכזי של ארה"ב ("פד"), אלן גריסנפן, אמר בכנס כלכלי במאי כי: "השווקים הפיננסים בארה"ב הפגינו היפוך מגמה בולט מאז חודש מרס. הרע מכל בכל הקשור למשבר האשראי כבר מאחורינו, או שהוא יגיע אל קיצו בקרוב, וכעת ישנה הסתברות נמוכה למיתון עמוק... יש לי תחושה שהחזרי המס שיזם הממשל סייעו לרשתות הקמעונאות בארה"ב להתאושש. השווקים הפיננסים לא יצליחו להתאושש באופן מלא כל עוד מחירי הדיור לא יתייצבו, אבל תהליך זה עשוי לקרות עד סוף השנה".
בליהמן ברדרס צפו שהמניות יעלו
גם באוגוסט ובתחילת ספטמבר, כש"הכתובת כבר הייתה על הקיר", היו רק מעט פרשנים שצפו את מה שיקרה באוקטובר. קנת רוגוף, הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית, הזהיר באמצע אוגוסט מפני "קריסה של בנקים בינוניים". רוגוף אמר בעבר, אגב, ש"תחזיות כלכליות הן עניין בעייתי מאוד". יחד עם זאת, יצויין כי אחדים מהפרשנים הבכירים בעיתונות הכלכלית הישראלית הזהירו מפני מחנק אשראי בינלאומי, וצפו שהבורסות ימשיכו לרדת.
אבל רוב הפרשנים בארץ ובעולם בכלל לא עסקו בנושא. ארגון ה-OECD המליץ בתחילת ספטמבר לבנקים המרכזיים בעולם להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית ולא להוריד אותה - כדי לא לגרום להתפרצות אינפלציונית. אף שאיש מהם לא צפה אירוע בסדר גודל של הלאמת חברת הביטוח AIG או קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס.
אירונית מכל הייתה התחזית של כלכלני ליהמן ברדרס עצמם: מחקר שפרסמו כלכלני הבנק בתחילת ספטמבר צפה שהבורסה הבריטית תסיים את שנת 2008 בעלייה של 10% מרמתה באותו הזמן.
"אכן, מידת ההחרפה בחודשיים האחרונים בעולם, לא הייתה צפויה", מודה אופנבכר, "יש מצבים שבהם יש הפתעות מגורמים חיצוניים ואני לא צופה שהשוק ינבא זאת. יש מצבים שהחזאים "אמורים" להחטיא ויש שהם לא אמורים לעשות זאת". אופנבכר, יש לציין, מודה שלא רק האנליסטים בבנקים המסחריים ובתי ההשקעות לא חזו את המשבר - אלא גם כלכלני בנק ישראל עצמו.
תחזית האינפלציה: 1.7% האינפלציה: 5.5%
אם כלכלן בכיר בבנק ישראל אינו מאמין בתחזיות, מדוע הבנק מסתמך עליהם? בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם, אוסף בשיטתיות את תחזיות האנליסטים והכלכלנים לאינפלציה הצפויה בטווח של שנים קדימה, מפרסם אותן ולוקח אותן בחשבון בבואו לקבוע את גובה הריבית במשק.
והצלחתם של הכלכלנים בחיזוי האינפלציה, אם לומר זאת בעדינות, היא קטנה: ממוצע תחזיות האנליסטים לאינפלציה בטווח של 12 חודשים קדימה עמד באוקטובר 2007, לפי החישוב של כלכלני בנק ישראל, על אינפלציה של 1.7% בשיעור שנתי. בפועל עלה המדד מאז ועד היום ב-5.5%, יותר מפי שלוש.
מדי חודש עדכנו האנליסטים את תחזיותיהם - לאחר שנוכחו שהאינפלציה בפועל עולה עליהן בהרבה - אך לא עברו אף פעם את הרף של 3.2% לשנה. ובנק ישראל עצמו צפה בתחילת השנה אינפלציה של קצת יותר מ-3%, יותר מהיעד שהציב לעצמו והרבה פחות מהאינפלציה בפועל.
האם שנה היא זמן ארוך מדי כדי לחזות מראש? הכלכלנים טועים גם בתחזיות לטווח הקצר. ממוצע הערכות האנליסטים צפה כי מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר יגיע ל-0.4% - בפועל נרשם מדד של 0%. ההערכות אמרו שבאוגוסט יירשם מדד של 0.6% - בפועל נרשם מדד של 0.8%. לחודש יולי "הבטיחו" לנו מדד של 0.8% - וקיבלנו מדד של 1.1%.
מדוע בנק ישראל ממשיך להסתמך על החזאים?
בבנק המרכזי מודעים לבעייתיות של חזאי המדד. "יש משתנים שמשפיעים על האינפלציה שלא ניתן לחזות", אומר אופנבכר, "בשנת 2001, לדוגמה, הורדנו את הריבית ב-2% בבת אחת, במפתיע, בתיאום עם האוצר, בצל האינתיפאדה, והאבטלה הגואה. במחצית הראשונה של 2002 האינפלציה בפועל הייתה מעל ל-6% . אך אף אחד לא היה מנבא זאת לפני הורדת הריבית. קיצוץ הריבית וההרחבה הפיסקלית הייתה לא צפויה ולכן לא היה ניתן לנבא את תוצאותיה".
אם אף אחד לא צודק בתחזיותיו, מדוע אתם מסתמכים על החזאים בפרסומי הבנק?
"ההסתמכות על החזאים נעשית כיוון שהציפיות משוק ההון מנבאות את התנהגות המשקיעים בפועל, כך שהתחזיות מגשימות את עצמן באופן כללי. לדוגמה, מי שמאמין שהאינפלציה תהיה גבוהה יבחר אפיקים צמודי מדד וההיפך. ומבחינת החזאים המקצועיים: המשקיעים מסתמכים עליהם ועל סמך תחזיותיהם המקצועיות פועלים מוסדות ופרטים בשוק".
"נכון שכולם מחטיאים כל הזמן: אנחנו, השווקים, והאנליסטים - אך באותו סדר גודל לבנק אין תחזית אחת אלא כמה תחזיות בהתאם לתרחישים המתעדכנים תדיר. למשל אם הסחר העולמי נמוך משחשבנו בשל המשבר, או שחל גידול לא צפוי בהוצאות הממשלה - מדיניות של הבנק משתנה בהתאם. המודל של הבנק נועד יותר להעריך חלופות מאשר לחזות את העתיד".
"לנו חשוב, גם אם בדיעבד זה מתברר כלא נכון, ברגע נתון להבין מה השוק והחזאים המקצועיים מעריכים. אנליסט שקולע בפעם מסוימת בדרך כלל לא קלע קודם לכן, לא מדובר במוסד או אדם כלשהו שתמיד טועה או תמיד צודק".
"שימוש בתחזיות הוא ברירת המחדל. אנו משתמשים בכלים שעומדים לרשותנו - זה הכי פחות גרוע מבין החלופות. אנו, כמו גם האנליסטים בבתי ההשקעות ובבנקים, משתדלים לשפר את תחזיותינו כל הזמן, ודנים במתודולוגיות ושיטות הערכה. זה מה שיש. אני מאמין שהתחזיות משקפות את מה שהציבור חושב שיקרה - אך לא בהכרח את מה שיקרה בפועל".
"הרעיון של תחזית הוא ללמוד מהטעויות בעבר"
מה אומרים האנליסטים עצמם על התוצאות הבעייתיות של התחזיות שלהם? "לא מדובר כאן בחזאות לשם חזאות", אומר ל-ynet אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו מכלל פיננסים, "הרעיון של אנליזה ותחזיות הוא לכוון את האנשים כדי שידעו איפה לשים את הכסף. ככל שאתה יודע יותר, אתה יכול לשים את הכסף במקום טוב יותר. כשאנליסטים סוקרים חברה, הם יודעים מה ההכנסות ומה ההוצאות שלה, ואז הם יכולים לדעת כמה היא שווה והאם שווה להשקיע בה".
אבל הרבה מהתחזיות שלכם מוטעות. האם החלטות שנעשות לפי תחזית מוטעית אינן החלטות שגויות?
"לא בהכרח. הרעיון הוא ללמוד מהטעויות שנעשו בעבר. השוק הוא כל-כך משוכלל שאתה לא יודע בדיוק מה הולך לקרות, אבל אתה יכול להסיק מזה את מה שאתה צריך לעשות. גם כשאין ודאות מלאה, צריך להבין כמה שיותר את המצב. אם לא היו אנליסטים וחזאים, העולם היה הרבה יותר כאוטי ואנשים היו עושים החלטות באוויר, בלי שום מחשבה".
זה לא המצב גם ככה?
"בהחלט לא. גם לימוד בדיעבד הוא לימוד. בעבר לא היו מכשירים פיננסיים משוכללים כמו CDS (איגרות חוב המגובות במשכנתאות סאב-פריים, מהסוג שגרם למשבר הפיננסי, ת.ג.) אחר כך התחילו להשקיע בהן, אבל לא היה ידע שיזהיר את האנשים מפני השימוש בהן. כיום, אחרי המשבר, אנחנו יודעים שבמכשירים כאלה לא כדאי להשקיע. לאט-לאט, עם הזמן ובזכות הניסיון והאנליזה, אנחנו לומדים איפה לשים את הכסף, והוא הולך למקומות יותר ויותר בריאים, יצרניים, חיוביים. מג משבר לומדים. כך הכלכלה מתפתחת וכך גם העולם מתפתח".
ועם כל הידע הזה שצברתם במשך השנים, לא הצלחתם לחזות את המשבר הנוכחי
"הבעיה זה לא חוסר ידע, אלא דווקא ידע עודף. הרבה מהאנשים שמושקעים בשוק הם בפוזיציה שהם מרוויחים ממשברים. יש מי שמנסה להילחם במשבר ויש מי שנלחם נגדו. זה משחק של כלכלנים מול כלכלנים".
לפנייה לכתב/ת 
