עולם הולך ומתחמם מחפש הסכם קר-רוח

האם ישנה דרך לגייס את כל מדינות העולם לקצץ בפליטת גזי החממה, והאם ניתן לצפות ממדינות להשקיע בכך כספים בעידן של משבר כלכלי? אלה השאלות שיעמדו במרכזו של הכנס הבינלאומי הגדול ביותר השנה בנושא, שייפתח היום (ב') בעיר פוזנאן שבפולין.

הכנס, בהשתתפות כ-200 משלחות מכל מדינות העולם כמעט, הוא המשכו הישיר של כנס האו"ם אשתקד בבאלי, והכנה לקראת הכנס שייערך בשנה הבאה בקופנהאגן. בכנס בקופנהאגן צפויות מדינות העולם לגבש הסכמה מחייבת להפחתת הפליטות, שתיכנס לתוקף במקום הסכם קיוטו שיפוג ב-2012.

עוד על שינוי האקלים:

• סקר: משבר האקלים מדאיג יותר מהכלכלה
• ב-2007 - שיא בריכוז CO2 באוויר
• הממשלה ושינוי האקלים: צריך מעשים, לא דיבורים
• ישראל תבחן התחייבות להפחית בזיהום האוויר
  

מחלוקת עמוקה 

עוד לפני שפרץ המשבר הכלכלי, שחנק את האשראי שניתן ליוזמות ופרוייקטים להפחתת הפליטות ולייצור אנרגיה נקייה, המחלוקת סביב הנושא הייתה עמוקה. ארצות הברית, המדינה הבודדת שפולטת לאוויר הכי הרבה גזי חממה, אינה חתומה על הסכם קיוטו ואינה מחוייבת להפחית את הפליטות שלה. מנגד, גם מדינות כמו סין והודו, שפולטות לא הרבה פחות, מחוייבות רק בדיווח על הגזים שהן פולטות, משום שהן מוגדרות כמדינות מתפתחות.

נציגים מכל העולם. אולם הוועידה בפוזנאן (צילום: AP)

בתקופת הנשיא בוש לא הסכימה ארה"ב להתחייב להפחתת הפליטות אם מדינות כמו סין והודו לא יקחו על עצמן מחוייבות דומה. ארה"ב טענה כי אי השיוויון יפגע בכלכלה שלה; המדינות המתפתחות אמרו כי התחייבות תפגע בצמיחה שלהן, ובהוצאת מיליונים מחיי עוני. אשתקד בבאלי לא הושגה פריצת הדרך המיוחלת במחלוקת העמוקה, אלא רק הסכמה רופפת על מתווה בלתי מחייב.

מי אחראי למצב?

המדינות המתפתחות טענו - וממשיכות לטעון - כי מי שאחראי למצב החמור הן המדינות העשירות והמתועשות, שצברו את הונן ומעמדן האיתן על ידי עשרות שנים של זיהום האוויר וניצול המשאבים הטבעיים. מדינות אלה ממשיכות גם כיום לנהל אורח חיים בזבזני בכל הקשור לפליטות גזים - לצרוך מוצרים באופן בלתי מרוסן, לסלול כבישים ולבנות בתים, לנסוע במכוניות, לשנע סחורות ולטוס על פני הגלובוס. זו הסיבה שהמדינות המתפתחות קוראות לעשירות להקצץ יותר מהפליטות, ולהגן עליהן מפני השלכות שינוי האקלים.

מנגד, המדינות המתועשות אמרו כי מעמדן האיתן הוא שמאפשר להן כיום למצוא פתרונות טכנולוגיים ולהשקיע כספים לשיפור המצב, אך בלי שיתוף פעולה עולמי ייחרץ גורלו של ההסכם, ולא ניתן יהיה לנצל את חלון ההזדמנות להתמודד עם שינוי האקלים לפני שיצא משליטה.

ואיפה ישראל בתמונה?

כדי להפחית בפליטות באופן מתואם צריכות מדינות העולם לקבוע מדדים ויעדים ברורים להפחתה. ההצעה האירופית היא להפחית את שיעור הפליטות במדינות המפותחות ב-20 אחוז (מרמתן ב-1990) עד שנת 2020 וב-40 אחוז עד 2050. הדרך לעשות זאת היא לשנות את אופי התעשיה, התחבורה, ייצור החשמל וגם לא מעט את אורח החיים של התושבים.

הנשיא הנבחר של ארצות הברית, ברק אובאמה, התחייב כי יפעל להפחית את שיעור הפליטה של ארצות ב-80 אחוז עד 2050 - יעד שאפתני במיוחד. (לשם השוואה - אמנת קיוטו קראה להפחתת שיעור הפליטות ב-5.5 אחוזים ביחס לשנת 1990 עד 2012)

על פי התחזיות, שיעור פליטת גזי החממה של ישראל ב-2025 צפוי להיות גבוה בכ-63 אחוז מרמתן בשנת 2000, ועל פי הערכות, צעדים שננקטים בהקשר זה יצליחו רק למתן את העלייה לשיעור של 30 או 20 אחוז. המשרד להגנת הסביבה אומר כי הוא בודק כיצד ניתן להפחית את הפליטות, מתוך הבנה שככל הנראה יחוייב לעשות כן מכוח ההסכם שיחליף את אמנת קיוטו וצפוי להיכנס לתוקף החל ב-2013, אך בד בבד חוזר ומזהיר כי היקף הפליטות של ישראל מצריך תשומת לב עמוקה וטיפול מיידי דחוף.

אלא שארגוני סביבה, ובראשם עמותת "אדם טבע ודין" תוהים מדוע אם כן החליט המשרד להתנגד להצעת חוק פרטית בנושא הפחתת פליטות שעלתה לדיון בכנסת היוצאת, וטירפד את אישורה בקריאה ראשונה באופן שהיה מקדם את הליך החקיקה לכנסת הבאה. הם תוהים גם מדוע פועלים משרדי הממשלה לקדם הקמה של עוד תחנת כוח פחמית ומזהמת באשקלון, ולא משלבים במשק החשמל יותר אנרגיה סולארית למשל.

הצ'ופר: חיסכון של כ-4 מיליארד ש"ח

בנייר עמדה שפרסמה העמותה לקראת הכינוס הם טוענים כי ישראל טועה באופן שבו היא מסמנת יעד להפחתת הפליטות על פי המצב הקיים, וצריכה לאמץ את הגישה ההפוכה, של אימוץ היעדים שמציעים מדעני האקלים וחתירה לעמידה בהם בשלב השני.

מומחי "אדם טבע ודין" סבורים כי ישראל יכולה להפחית לפחות 25 אחוז משיעור הפליטות שלה עד 2020 על ידי חיסכון בצריכת החשמל, ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות ונקיות כמו אנרגיה סולארית, התייעלות טכנולוגית בתעשייה, עידוד בנייה "ירוקה" החוסכת באנרגיה לחימום למשל, וחיסכון באנרגיה בתחבורה - עידוד תחבורה ציבורית, הפחתה בנסועה במכונית ושימוש בדלקים נקיים. עוד הם טוענים כי פעולות אלה לא רק יחסכו לישראל פליטות גזי חממה אלא גם כ-4 מיליארד שקלים למשק.

"אני באמת סבור שמה שיקרה בפוזנאן ובקופנהאגן בנושא האקלים ישפיע על העולם שנשאיר אחרינו באופן עמוק יותר מאשר כל דבר אחר שנעשה", אמר ראש תוכנית שינוי האקלים של האו"ם, איבו דה-בר. "הכנס מתקיים על רקע המשבר הכלכלי הגלובלי והמיתון הצפוי, אך איננו יכולים להרשות לעצמנו לסטות מנתיב המאבק בשינוי האקלים, שהשפעותיו כבר מכבידות... במיוחד על החלשים והפגיעים מקרבנו".