בנימה חריפה: בקר עם קארי, חצילים ואורז לבן

ממש לפני הבחירות נפל דבר בחבורתנו. דבר שזעזע את אמות הסיפין,  וניתן אולי להשוות אותו לאסון טבע. להערכתי המהפך המפורסם מ-77' מתגמד לידו. כדי שתבינו עד מה רב השבר, אסביר רק שאם ליברמן היה מתחבר לאחמד טיבי, זה היה מפתיע אותי פחות. אז מה קרה, אתם שואלים? ובכן, ד' השמן פצח בדיאטה.

תחילה קיבלתי את זה בשוויון נפש גמור, שכן רבות מהדיאטות והאימונים האישיים של ד' נפלו על מזבח מסעדה רומנית זו או אחרת, ואפילו לפעמים על מזבחון של מזנון חדר הכושר. אבל נראה לי שהפעם הוא רציני. באחת השבתות, עודנו פוסעים בטיילת, החלטנו להגיע עד בת ים. עקפנו בגבורה עילאית את הריחות של מאנטה-ריי, אפילו דילגנו בקלילות מעל מנגל קטן שעמד לצד הדרך בואכה יפו, ועליו מספר שיפודים וכנפיים ומשפחה מאושרת לצידו. הכל נראה נורמלי, עד אשר עברנו את נמל יפו.

כאן חברים, הייתי בטוח, ואפילו בניתי על כך, שד' יישבר וישבור שמאלה לטובת ניגוב קטן של חומוס ובקלאווה לצידו. אבל לא. הוא התיישב עם הגברת שלו, הוציא שקיות של פלפלים במבחר צבעים, חתוכים לרצועות אסתטיות ואפילו ניסה לכבד אותי ."יש גבול", אמרתי לו. "רק חסר לי שאנשים יראו אותי יושב בטיילת ובולס פלפל". אבל הרעב התחיל להשפיע עליי. כאמור, בניתי על כך שהוא יישבר ולא אכלתי כלום מהבוקר, לכן הסכמתי לחלוק איתו חצי תפוז. בלאו הכי זה חלק של הטיילת שעדיין לא פתוח רשמית - אנחנו קרובים לבת ים ולדעתי אף אחד כאן לא מכיר אותי, ניחמתי את עצמי.

בדרך חזרה ישבנו בבית קפה. אני ניסיתי להשקיט את רעבוני בצלוחית לבנה וסלט ירקות מהמבחר הדל מהתפריט. שוב, הגברת ואדון ד' ישבו ישרים כמו ספינקס, הסתפקו בקפה בלי חלב ואפילו נראו לי שבעים. לאחר ששיקרתי להם במצח נחושה שאני מפוצץ כבר לגמרי מחצי תפוז, 4 כפות סלט לא טרי במיוחד וצלוחית לבנה, מיהרתי הביתה ונכנסתי למטבח, בעודי מהרהר על מר גורלי. את מי אאשים עכשיו שהוא חייב לנסות את כל הקינוחים בתפריט? על מי אטפול את האשמה הנוראית שקבב רומני - אם מוסיפים לו המון שום ואוכלים לפחות שלוש פעמים בשבוע, הוא סגולה לחיים בריאים וארוכים? מאחר ולא מצאתי פתרונות, התחלתי לבשל.

מאפה בקר עם חצילים וקארי על מצע אורז לבן

למרות מוצאי האשכנזי, אני מאוד אוהב טעמים אקזוטיים, במיוחד קארי, ברמות שונות של חריפות. לצורך כך השתמשתי בצנצנת שמכילה משחת קארי, סוג של ממרח קארי לא חריף במיוחד, אבל עם המון ניחוחות.

טעם אקזוטי. קארי (צילום: mct)

המאפה זה לא הופך לפשטידה ולא צריכים להפוך את זה על מנת לקבל שכבות. פשוט מוציאים, שמים על השולחן ומגישים בעזרת כף עמוקה.

ניתן להגיש ליד סלט מרענן של גזר מגורד, בצל ירוק קצוץ דק, מעט גבעולי סלרי, לימון, שמן זית, מעט פלפל חריף, הרבה יוגורט וחתיכות קטנות ושלמות של לימון (מה שנקרא לימון מפולט, כלומר ללא הקליפה החיצונית והפנימית). איני בטוח שמגישים סלט זה בהודו, בעצם אני בטוח שלא, אבל זה מתחבר לי מצוין תמיד עם כל תבשילי הקארי למיניהם.

המרכיבים (ל-6 מנות):

1 חציל, חתוך לקוביות בינוניות

כוס וחצי אורז לבן (לא מבושל)

1.4 ק"ג בשר בקר לבישול ארוך (צוואר, כתף, צלי כתף, שריר, צ'ך ואפילו שפונדרה), חתוך לקוביות קטנות

2 בצלים סגולים קצוצים דק

2 בצלים יבשים קצוצים דק

4 שיני שום כתושות

מלח ופלפל

3 עגבניות בשלות, חלוטות, קלופות וחתוכות לקוביות קטנות

1/2 כוס ציר בקר (אפשר מאבקה)

מעט שמן זית לטיגון

3-4 כפות קמח

לתערובת תבלינים:

2 כפות ממרח קארי או 1 כף אבקת קארי מאיכות טובה

ציפורן טחון

פלפל אנגלי

פלפל לבן

1 כף רסק עגבניות

להרכבת המנה:

פירורי לחם

אופן ההכנה:

1. מבשלים את האורז לפי הוראות היצרן.
2. תערובת התבלינים: מערבבים את כל המרכיבים יחד, עד שנוצרת תערובת אחידה.
3. מקמחים את קוביות הבשר ומטגנים בסיר כבד, עם מעט שמן זית, תוך כדי ערבוב.
4. מוסיפים בצל ושום, את תערובת התבלינים, מלח והעגבניות. מבשלים 20-25 דקות, להיזהר שלא ייחרך.
5. מוסיפים את ציר הבקר, מביאים לרתיחה ומבשלים כשעתיים, או עד שהבשר מתרכך. מתקנים תיבול.
6. החציל: ממליחים את החציל ומשאירים בצד לשעה. סוחטים ומייבשים.
7. במחבת טפלון, עם שמן זית, מזהיבים את החציל ומניחים על נייר סופג.
8. להרכבת המנה: משמנים תבנית חסינת אש ומפזרים פירורי לחם.
9. מניחים את האורז המבושל ומהדים קלות עם הידיים.
10. מוסיפים את קוביות הבשר (להקפיד שלא יהיה יותר מדי רוטב - הכוונה לא להציף את האורז. אם יש יותר מדי, כדאי להמשיך לבשל את הבשר עם מכסה פתוח עוד מספר דקות).
11. על הבשר מפזרים את קוביות החצילים, מזליפים שמן זית, ועוד קצת פירורי לחם.
12. אופים בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות, במשך 30 דקות.