שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ויז'ואל פוטוס
    איך נרדמה הממשלה בשמירה על המים
    כבר משנות ה-80 רצתה ממשלת ישראל להתפיל מים, ובעשור האחרון אף הציבה יעדים שאפתניים. אך בכל פעם שירד פה גשם קיצצו את התוכניות או שהחזירו אותן למגירה. כשהגיעה הבצורת - כולם התעוררו בבהלה. דו"ח שהזמינה ועדת החקירה למשק המים חושף: "מדינת ישראל מנהלת את משק המים לפי משברים"

    הפיתרון למשבר המים שפוקד את ישראל אינו תפילה - אלא התפלה. גם בממשלה יודעים זאת ובין 50 החלטות הממשלה שעסקו במשק המים בעשור האחרון, 20 נגעו ישירות לסוגייה זו. לכאורה אפשר להתפעל מהרשימה, אך אי אפשר שלא לתהות כיצד ייתכן שתוכניות ההתפלה - שבחלקן הונחו על שולחן הדיונים כבר בשנות ה-80' וה-90' - התעכבו או לא מומשו?

     

    המשבר היה צפוי ומתמשך אך למרות זאת נוצר פער בין הדרישה להעמיד 400 מיליון מ"ק של מים מותפלים ב-2004 לבין המציאות שבה עד ספטמבר השנה יתפילו בישראל רק 140 מיליון מ"ק.

     

    שני דו"חות מומחים שהוגשו לאחרונה לוועדת החקירה הממלכתית בנושא משק המים, ואשר הגיעו לידי ynet, קובעים בצורה מפורשת כי את המשבר הנוכחי יצרה למעשה המדיניות הממשלתית ובפרט מדינות האוצר. גורמים המכירים את עבודת הוועדה ציינו כי לנושא זה, של יישום החלטות הממשלה, יוקדש פרק נכבד במסקנותיה הסופיות.

     

    עוד על משבר המים:

     

    מהדו"חות עולה כי בכל פעם שהשמיים נפתחו, ואת ישראל פקדה עונת גשמים מבורכת, הוחזרו חלק מהתוכניות למגירה ויעדי ההתפלה שנקבעו הופחתו. במלים אחרות - בכל פעם שירד מעט גשם החליטה הממשלה - על נציגיה בגופים השונים - כי משבר המים עוד רחוק ואינו דורש טיפול בהול.

     

    יורד גשם? מחזירים את התוכניות למגירה

    את הדו"חות חיברו פרופ' יקיר פלסנר, מי שכיהן כמשנה לנגיד בנק ישראל, וד"ר גדי רוזנטל, בעל חברה לפיתוח כלכלי. בין היתר הם מצביעים על כך שלאחר כמה שנות בצורת קשות ורצופות בשנים 1998-2001, זכתה ישראל דווקא לשנה עתירת משקעים יחסית ב-2002. "כך ניתן אולי להסביר כיצד חרף פעילות המכרזים הענפה, ושישה חודשים בלבד לאחר החלטת ממשלה הקובעת יעד התפלה של 400 מיליון מ"ק, התקבלה באוקטובר 2002 - ברוח מנוגדת לדברים החלטת ממשלה 2630".

     

    החלטה זו הורתה על ביצוע מספר פרוייקטים, ובמקביל הורתה לתקן את החלטת הממשלה 1682 ולהציב את יעד ההתפלה על 365 מיליון מ"ק בשנה. במידת הצורך, נאמר, יוּשב היקף ההתפלה המקורי (ל-400 מיליון מ"ק). הפרויקטים נחלו כישלון, אך היקף ההתפלה לא הושב ליעד המקורי.

     

    ואז הגיע חורף 2002-2003 שהתאפיין בכמויות גדולות מהממוצע של משקעים -בין 30 ל-60 אחוז מהממוצע. באפריל 2003 הוחלט לשנות שוב לשנות את יעד ההתפלה ל-315 מיליון מ"ק בשנה בלבד, לאחר שהושגו 50 מיליון מ"ק לשנה באמצעות השבת קולחין. 

     

    בין 2002 ל-2004 היו שלוש שנים ברוכות גשמים, כתבו המומחים, "ואחריהן באו שלוש שנים במהלכן לא התקבלו החלטות משמעותיות בתחום ההתפלה, גם לא בוועדת התפעול של רשות המים והביוב.

     

    המומחים מציינים כי למרות שכבר אז הייתה ידועה האפשרות לירידה בהיקף המשקעים השנתית, ולמרות משברי מים לאורך השנים, "וועדת התפעול כמעט ולא עסקה במשמעויות של תרחישי קיצון". מדיניות זו - למעשה היעדר המדיניות - זהה לדברי המומחים לדפוסי הפעולה שגילתה הממשלה בחורף 1991-1992 - של דחיית ההתפלה נוכח שנים ברוכות.

     

    אופס, בצורת

    שני הדו"חות גובשו על-ידי מומחים חיצוניים לבקשת חברי ועדת החקירה הממלכתית, השופט בדימוס פרופ' דן ביין, פרופ' יואב כסלו ופרופ' יורם אבנימלך. הדו"חות בוחנים גם את חורף 2007, שעם סיומו התבררה התמונה העגומה האמיתית: ממוצע המשקעים בשנה זו היה נמוך מ-75 אחוז הממוצע הרב-שנתי. לפתע, הבינו כולם, המשבר כבר היה בקרבנו.

     

    התפלה - איך ולמה:

  1. מחקר: התפלה לא תפתור את משבר המים בישראל
  2. התפלת מים - מתוך האנציקלופדיה

     

    מיד אחזה בכל הנוגעים בנושא קדחתנות של עשייה. בישיבת מועצת רשות המים מיום 09.05.07 הוחלט להמליץ לממשלה על הגדלת היקף ההתפלה באופן מיידי, על ידי הקמה של שני מתקנים, בהיקף כולל של 170 מיליון מ"ק בשנה. היעד עליו הוחלט היה היקף ההתפלה של 400 מיליון מ"ק בשנה עד 2013 - כזכור - כמות מים שכבר בשנת 2002 ייעדו לייצר ב-2004. כעת, החליטו להפיק את אותה כמות רק ב-2013.

     

    מישהו הבין, כנראה, שמשבר המים אמיתי ומאיים, כי הפעילות בנושא לא עצרה. מועצת רשות המים קיימה עוד ועוד ישיבות, וגם הממשלה קיבלה כמה החלטות, בין היתר החלטה מספר 1882 מחודש יולי 2007, בו קבעה הממשלה כי היקף ההתפלה יהיה 505 מיליון מ"ק בשנה עד 2013. "ב-18.05.08, לאחר שהתברר כי גם חורף 2007-8 עגום מבחינת משקעים, התכנסה מועצת רשות המים לישיבה מיוחדת, בה נידונה תכנית החירום למשק המים", מציינים המומחים.  

     

    בסיכום הדו"חות מצביעים המומחים על הדימניקה המקוממת של כלל הגופים העוסקים בנושא המים, ומפנים אצבע מאשימה מפורשת לעבר משרד האוצר. "מסתבר כי בשנים ברוכות גשמים, ידו של האוצר על העליונה וקולו הוא אשר נשמע, ובשנות בצורת ידה של רשות המים על העליונה וקולה הוא אשר נשמע.

     

    "לאור הדברים, אין ברור מכך כי מדינת ישראל מנהלת את משק המים לפי משברים. על כך יעידו גם פרוטוקולי ישיבות מועצת הרשות החוזרים ומעלים כי האוצר הינו החסם העיקרי לכל פעולות הצלת משק המים, גם בשנות הבצורת הנוכחיות, כאשר משק המים עומד בפני ירידה אל מתחת לקווים השחורים", כתבו המומחים.

     

    ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר פועל באינטנסיביות למציאת פתרונות להתמודדות עם משבר המים, ולהסרת חסמים בתחום. המשרד עובד בשיתוף פעולה מלא עם רשות המים. יחד עם הרשות הוביל המשרד, בין היתר, להחלטת הממשלה שהקצתה כמיליארד שקל במהלך 2008, ומשקיע כיום את מירב המאמצים לגיבוש תכנית חירום המשכית בעקבות נתוני חורף 2009.

     

    "לענין החלטות הממשלה על כמויות ההתפלה – נעמיד דברים על דיוקם: החלטת הממשלה בשנת 2002 קובעת יעד של 400 מיליון מ"ק שהוא היעד הגבוה ביותר בהחלטות הממשלה. יחד עם זאת, החלטות ממשלה מאוחרות יותר קובעות המרה של כמויות התפלה במים חלופיים זולים יותר - 35 מיליון מ"ק מי מדגה מתועש ו-50 מיליון מ"ק קולחין. חלופות אלו הביאו לאותו היעד של תוספת 400 מיליון מ"ק", לשון תגובת האוצר.



  3. פורסם לראשונה 25/02/2009 15:46

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מסננים במתקן התפלה באשקלון. ארכיון
    צילום: AFP
    חברי ועדת החקירה, פרופ' כסלו, ביין ופרופ אבנימלך
    צילום: מיכה בירקמן
    מומלצים